ב"כ התובעים: עו"ד אלי תוסייה-כהן

ב"כ נתבעת 2: עו"ד ראמי חזאן

ב"כ נתבע 5: פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

1. לפניי בקשת נתבעת 2 לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ושיהוי.
2. עניינה של התביעה שהוגשה בתיק זה הוא עסקת מכר מקרקעין שנעשתה, על פי הנטען, בין אביהם של תובעים 1-3 ותובעים 4 ו-5 מצד אחד, שרכשו בשנת 1972, חלקת אדמה ממורישם, במישרין או בעקיפין, של נתבעים 1-4, מר ג'ון בולוס מרזיאן ז"ל.
3. נתבעת 2 טוענת כי חלפו למעלה מ-25 שנים מהמועד בו התגבשה עילת התביעה של התובעים, ולכן תביעתם התיישנה. הנתבעת מבססת את טיעונה על כך שלאחר פטירת מורישם של נתבעים 1-4, הנתבעים העבירו את רישום הבעלות במקרקעין על שמם, וכי בשנת 1981 הוגש כתב התנגדות בשם התובעים לרישום המקרקעין ברמאללה על שם התובעים. מטעם זה טוענת נתבעת 2, שכבר בשנת 1981, לכל הפחות, עת הוגשה ההתנגדות מטעם התובעים, קמה לתובעים ידיעה כי הנתבעים כופרים בעסקה, ועל כן תקופת ההתיישנות צריכה להיספר ממועד זה.
4. התובעים טוענים מנגד כי דין הבקשה להידחות. התובעים טוענים כי לא ניתן היה ללמוד מעצם רישומם של הנתבעים כיורשי המנוח, משום כפירה בזכותם של התובעים. עוד טוענים התובעים, כי לא הייתה כפירה מצד הנתבעים לביצוע העברת הזכויות כנדרש, אלא עד להגשת כתב ההגנה מטעמם.
5. נתבעת 2 טוענת, כי ניתן להכריע בסוגיית ההתיישנות על יסוד המסמכים המונחים לפני בית המשפט, וככל שקיים ספק, נתבעת 2 מבקשת מבית המשפט לקבוע ישיבה קצרה במהלכה ייחקר מר מורד שמואליאן על תצהירו, אך ורק ביחס לשאלת ההתיישנות. נתבעת 2 סבורה, כי די בחומר הקיים, ולכל היותר בחקירה קצרה של מר מורד שמואליאן, כדי להביא למסקנה שדין התביעה להידחות מחמת התיישנות.
6. בטיעוניהם הצדדים הפנו לפסק הדין בע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן, פ"ד נז(5) 49, וכן לפסק הדין בע"א 7231/10 תלמוד תורה בית יהודה נ' עיריית קריית אתא (פורסם בנבו) (17.10.12).

דיון והכרעה:

1. אני סבור כי ההכרעה בשאלת ההתיישנות ובטענת השיהוי מחייבת שמיעת ראיות. השאלה הטעונה הכרעה במסגרת הבקשה המונחת לפניי היא, האם יש לקיים ישיבה נפרדת לצורך בירור שאלות ההתיישנות והשיהוי, או שיש לקבוע כי הראיות ביחס לשאלות אלה תובאנה ותתבררנה במסגרת שמיעת התיק כולו.
2. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים מצאתי שיש לקבוע כי הראיות ביחס לשאלות אלה תובאנה ותתבררנה במסגרת שמיעת התיק כולו. ראשית, משום שאני סבור כי יש לשמוע את גרסת הנתבעים, לכל הפחות לצורך דיון בטענת השיהוי שהועלתה על ידי נתבעת 2. הנתבעים טוענים כי השיהוי בהגשת התביעה הסב להם נזק ראייתי, וטענה זו צריכה להתברר. ושנית, דומה כי בירור התביעה כולה אינו בעל היקף רב, ועל כן החיסכון בזמן שיפוטי, אינו צפוי להיות רב.
3. הואיל והתובעים כבר הגישו תצהירי עדות ראשית אני קובע, כי על הנתבעים להגיש תצהירי עדות ראשית בעניין התביעה כולה, לרבות ההתיישנות והשיהוי, בתוך 45 ימים.
4. אני קובע בתיק ישיבת קדם משפט מסכמת ליום 26.6.18 בשעה 09:00.
5. בטרם סיום בית המשפט מבקש לומר, כי הוא סבור – מבלי להביע עמדה לכאן או לכאן – כי ראוי שבתיק זה יתנהל הליך של גישור. כאמור, מדובר בעסקת מקרקעין נטענת שנערכה בשנת 1972, והמוכר, מר מרזיאן ז"ל, אינו עוד עמנו. החומר שהונח לפני בית המשפט עד כה, תומך, לכאורה, בטענת התובעים בדבר עסקת המכר הנטענת. ואולם מנגד, לנוכח פטירתו של מר מרזיאן ז"ל, התמונה העובדתית חסרה. ומכיוון אחר: אין להוציא מכלל אפשרות שטענת ההתיישנות שהועלתה על ידי נתבעת 2 תתקבל. די בכל אלה כדי להביא לסברה, כי ראוי שהצדדים יקיימו הליך של גישור.
6. הצדדים מתבקשים למסור עמדתם ביחס לקיומו של הליך גישור עד ליום 22.4.18.
7. המזכירות תרשום את מועד ישיבת קדם המשפט המסכמת (26.6.18 בשעה 09:00), ותעביר את התיק לעיוני ביום 23.4.18.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ח, 10 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.