ב"כ התובע – עו"ד מרואן מורה

ב"כ הנתבעת - עו"ד מאיר פוקס

א. מבוא

1. התובע, מר חסן אבו פול (א.ע. עבודות אלומיניום), מנהל עסק לביצוע עבודות אלומיניום ובכלל זה התקנה והרכבה לבניין ותעשייה.

2. הנתבעת, גלרן ס.ע. תעשיות בע"מ, היא חברה העוסקת בייצור והרכבת מוצרי אלומיניום.

3. הנתבעת התקשרה עם התובע בהסכם קבלנות משנה לביצוע הרכבת מוצרי אלומיניום בשני פרויקטים של בניה למגורים. האחד, בנין מספר 9 בפרויקט ביישוב צור יצחק עבור הקבלן "ירון בניין". השני, בבניין מספר 1 בפרויקט "אלמוג" במזרח ראשון לציון עבור חברת אלמוג כ.ד.א.י. בע"מ. (להלן יכונו הפרויקטים: "צור יצחק" ו-"ראשון לציון"). ההתקשרות בין הצדדים נעשתה בעל פה.

4. לטענת התובע, הגם שהוא ביצע את העבודה שהוזמנה ממנו במלואה, הנתבעת לא שילמה לו את מלוא שכרו והיא נותרה חייבת לו בגין שני הפרויקטים סך של 24,305₪ בצירוף מע"מ. בנוסף, לטענתו, הנתבעת לא שילמה לו בגין עבודות נוספות, אשר לא נכללו בהזמנת העבודה הראשונה, בסך של 17,660₪ בצירוף מע"מ. סך הכול תבע התובע בתביעתו (ת"א 26588-10-11), לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 48,680₪.

5. לטענת הנתבעת, בפרויקט ראשון לציון התובע ביצע עבודה בהיקף פחות מזה הנטען על ידו. לטענתה, בשני הפרויקטים נמצאו ליקויים בעבודות אותם התובע לא תיקן למרות שהתבקש. לטענת הנתבעת, היא נאלצה לבצע את התיקונים בעצמה ועל חשבונה. הנתבעת הגישה נגד התובע תביעה נגדית בת"א 7023-12-13. בתביעתה תבעה סך של 74,050₪ בגין התיקונים שנאלצה לבצע בעבודות, 5,000₪ בגין זמן עבודה אשר הושקע על ידי מנהליה בטיפול בתלונות הלקוחות ובפיקוח על תיקון הליקויים ו- 10,000₪ בגין פגיעה במוניטין. סך הכול תבעה 80,050₪.

6. שתי התביעות התבררו בהליך זה במאוחד.

ב. דיון

ב(1) העדים

7. מטעם התובע הוגשו תצהיר התובע וכן תצהיר בנו של התובע, מר ת'רואת אבו פול, אשר שימש כמנהל עבודה.

8. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי מר אלון אדלשטיין, מנהל פרויקטים מטעם הנתבעת, מר ראיד מואסי, מנהל עבודה מטעם הנתבעת, מר עוזי רחים, מנהל פרויקט מטעם חברת אלמוג כ.ד.א.י. בע"מ ומר מיקי וולף, עובד חברת רול פרופיל מקבוצת קליל.

ב(2) היקף העבודות

9. אין מחלוקת בין הצדדים כי בפרויקט צור יצחק, בהתאם להתקשרות בין הצדדים היה על התובע לבצע הרכבות בכל הדירות בבניין והוא ביצע בפועל את מלוא ההרכבות.

10. ביחס לפרויקט בראשון לציון, הנתבעת טענה כי התובע ביצע התקנות ב- 30 מתוך 36 דירות. לדברי מר אדלשטיין, מנהל פרויקטים מטעם הנתבעת, בשש דירות הנתבעת ביצעה את הרכבת מוצרי האלומיניום בעצמה. בשלוש דירות (דירות מספר 3, 4, ו- 36), ההתקנות בוצעו על ידי הנתבעת ומלכתחילה הן לא נכללו בהתקשרות עם התובע. ביחס לשלוש דירות נוספות (דירות מספר 33-35), בדירות אלה ההתקנות היו אמורות להתבצע על ידי התובע אך הן בוצעו על ידי הנתבעת לאחר שהתברר שעבודת התובע לקויה. לדברי מר אדלשטיין, הסכומים הנדרשים על ידי התובע בסעיף 28(ג)-(ד), (ח) ו- (ט"ו) לתצהירו, בסך של 2,360₪ לא כולל מע"מ, מתייחסים לדירות מספר 33-36 אשר לא בוצעו על ידו כאמור.

11. התובע טען כי הוא ביצע את העבודות בפרויקט ראשון לציון במלואן ולכן מגיעות לו הכמויות המצוינות בכתב הכמויות, למעט אי הרכבת החלונות בפנטהאוז וכן רשתות ותריסי ממ"ד, שלא הותקנו משום שהנתבעת לא סיפקה את החומרים. בחקירתו הנגדית טען התובע כי הוא ביצע את כל 36 הדירות חוץ מהפנטהאוז אך בהמשך דבריו אמר שכאשר הוא הגיע, הנתבעת כבר ביצעה את העבודות בשתי דירות. (פרוט' עמ' 16 ש' 17-19. עמ' 17 ש' 4).

12. לנוכח טענותיהם הסותרות של הצדדים, חוסר העקביות כאמור בגרסת התובע ובהיעדר ראיה תומכת לטענת התובע, כגון פרוטוקול מסירה או אישור ביצוע בפועל בדירות שבמחלוקת, דינה של תביעת התובע בגין סעיפים 28(ג)-(ד), (ח) ו- (ט"ו) לתצהירו להידחות משום שלא הוכחה.

ב(3) ליקויים – טענות הצדדים

13. לטענת הנתבעת, בהתאם להסכם בין הצדדים, הנתבעת הייתה אמורה לשלם לתובע 80% מהתמורה עם השלמת העבודה בפועל. 20% נוספים היו אמורים להיות משולמים לתובע לאחר שהנתבעת תמסור את העבודה לשביעות רצון מזמין העבודה. לטענת הנתבעת, דחיית תשלום 20% מהתמורה נועדה להבטיח שהתובע יתקן ליקויים, אם כאלה יתגלו, בעת מסירת העבודות למזמינים.

14. התובע ביצע את עיקר העבודה במאי 2011 והנתבעת שילמה לתובע כ- 80% מהתמורה בגין העבודה שבוצעה בפועל באותו חודש. (16,764₪ בגין פרויקט צור יצחק ו- 10,023₪ בגין פרויקט ראשון לציון). לדברי מר אדלשטיין, התובע מיהר לסיים את כל העבודה מספר ימים לאחר ששכרו עבור חודש מאי שולם לו, הוא נחפז להצהיר שהשלים את העבודה ודרש מהנתבעת לשלם לו את ההשלמה ל- 80% מכלל התמורה.

15. לאחר זאת, לדברי מר אדלשטיין, מר ריאד מואסי, מנהל העבודה מטעם הנתבעת, ערך בדיקה קצרה בפרויקט ראשון לציון וגילה כי התובע לא ביצע את העבודה כנדרש באף לא אחת מיחידות הדיור. לדבריו, מר מואסי חדל לרשום את הליקויים לאחר שבדק מספר דירות משום שכל הבניין נמצא לקוי ברמה בסיסית. הרשימה שערך מר מואסי, מתאריך 26.07.11, צורפה כנספח ו' לתצהיר התובע. לדברי מר אדלשטיין, גם בפרויקט צור יצחק, העבודות נעשו ברמה נמוכה והתובע ועובדיו הותירו ליקויים רבים. גם ביחס לאתר בצור יצחק נערכה רשימת ליקויים על ידי מר מואסי. (נספח ה' לתצהיר מר אדלשטיין).

16. לדברי מר מואסי בתצהירו, מר אדלשטיין ביקש ממנו לבדוק את העבודות שביצע התובע בפרויקטים בצור יצחק ובראשון לציון. בבדיקות שערך בשני האתרים התגלו חוסרים וליקויים בעבודות, הוא העלה את ממצאי הביקורת שלו על הכתב וערך רשימות ליקויים לגבי שני הפרויקטים. (נספח ו' לתצהיר התובע ונספח ה' לתצהיר מר אדלשטיין). בחקירתו הנגדית אמר מר מואסי כי בבדיקתו באתר צור יצחק נמצאו בחלק מהעבודות ליקויים כגון נעילות, סוגר חסר בתריס גלילה וחלון שלא נסגר. (פרוט' עמ' 21 ש' 22-23).

17. מר אדלשטיין טען כי התובע סירב לתקן את הליקויים וכי הנתבעת תיקנה את הליקויים בעצמה או באמצעות קבלני משנה אחרים. לדברי מר אדלשטיין, בעת הגשת כתב ההגנה של הנתבעת לא היה ידוע סופית היקף העבודות אשר יהיה על הנתבעת להשלים מכיוון שמסירת הדירות בשני הפרויקטים נמשכה עדיין. לאחר שהדירות נמסרו לדיירים, דיירים רבים מצאו ליקויים בעבודות האלומיניום והנתבעת נאלצה לבצע את התיקונים בעצמה.

18. התובע טען כי ביום 27.07.11 או סמוך לכך, הוא קיבל פקס לגבי תיקון העבודות בפרויקט בראשון לציון. לטענתו, עובדיו ביצעו את כל התיקונים הנדרשים באישורו של מר מואסי. לטענת התובע, העבודות בוצעו באיכות גבוהה והנתבעת לא העלתה טענות לגביהן. לטענתו, הנתבעת לא שלחה לתובע כל דרישה או בקשה להגיע לבצע תיקונים. לכן, לטענתו, מגיע לו תשלום מלוא התמורה.

ב(4) איטום

19. התובע טען כי במסגרת ההתקשרות בין הצדדים היה עליו לבצע הרכבה בלבד. בחקירתו הנגדית הוא אישר שהוא היה מחויב לבצע גם איטום. הוא אף אישר כי האיטום הוא חלק מהותי בעבודתו. עור מסר בחקירתו הנגדית כי גם בכל פרויקט אחר הוא מחויב לבצע איטום וכי בשני הפרויקטים נשוא התביעה הוא ביצע את האיטום. (פרוט' עמ' 8 ש' 1-3, 13-16. עמ' 9 ש' 16-21). לאור האמור, ביצוע האיטום נכלל בעבודת התובע והיה באחריותו. בהתאם, ככל שבעבודות היו ליקויי איטום, האחריות בגינם מוטלת על התובע.

ב(5) בדיקת המטרה

20. לטענת הנתבעת, על התובע היה להעמיד את עבודתו לבדיקת אטימות בפני מים. בדיקה זו נערכת על ידי מכון התקנים. התובע טען כי לא סוכם אתו על ביצוע בדיקת המטרה. לדבריו, למרות זאת הוא עשה את שנדרש ממנו לצורך בדיקת ההמטרה אך זאת בהתנדבות. (פרוט' עמ' 8 ש' 6-8). במחלוקת שבין הצדדים ראיתי להעדיף את גרסת הנתבעת שנתמכה בעדות מר רחים המובאת להלן. בדיקת ההמטרה, אשר בודקת את עמידות החלונות לחדירת מים, היא בדיקה מהותית לעבודות האיטום וסביר יותר שהקבלן האחראי על האיטום יהיה אחראי גם על ההכנות הנדרשות לבדיקת ההמטרה וישתתף בבדיקה. בהתאם אני קובעת כי היה על התובע לבצע את ההכנות הנדרשות לבדיקת ההמטרה ולהשתתף בה.

21. מטעם הנתבעת העיד מר עוזי רחים אשר שימש כמנהל פרויקט מטעם חברת אלמוג כ.ד.א.י. בע"מ, היא החברה שביצעה את הבנייה בפרויקט ראשון לציון. לדברי מר רחים, אחריותו של קבלן אלומיניום כוללת ביצוע איטום של עבודות האלומיניום וכן ביצוע בדיקת המטרה תחת פיקוח מכון התקנים כדי לוודא שהאיטום בוצע כנדרש. לדברי מר רחים, ביום 13.07.11 הוא פנה אל מר אדלשטיין והודיע לו שביום 21.07.11 בשעה 09:00 תתקיים ביקורת המטרת חלונות על ידי מכון התקנים. לדברי מר רחים, התובע לא הכין את העבודות לקראת בדיקת ההמטרה וכתוצאה מכך בדיקת ההמטרה נדחתה. ביום 24.07.11 מר רחים שלח הודעה נוספת אל מר אדלשטיין, בה הודיע שבדיקת ההמטרה תתבצע ביום 26.07.11. לאחר שעובד של הנתבעת הכין את העבודות לבדיקת ההמטרה, בדיקת ההמטרה התבצעה כפי שנקבע ועברה בהצלחה.

22. לדברי מר אדלשטיין בתצהירו ובחקירתו הנגדית, הוא הודיע לתובע את המועד הראשון שנקבע לבדיקה וביקש ממנו לוודא שלא חודרים מים מהחלונות. לדבריו, התובע לא ביצע את הבדיקה והתחמק מהעמדת עבודתו לבדיקה. הנתבעת נאלצה לבצע את ההכנה לבדיקה בעצמה. עובדי הנתבעת ביצעו בדיקת אטימות, בדיקתם נכשלה משום שהייתה חדירת מים. לאחר זאת, מר אדלשטיין ביקש מהתובע להגיע לבצע תיקונים אך התובע לא הגיע. הנתבעת נאלצה לעבור על כל חלונות הבניין ולבצע איטום. לאחר זאת בוצעה בדיקת האטימות תחת פיקוח מכון התקנים בהצלחה. התובע לא נכח בבדיקה. (פרוט' עמ' 24 ש' 25-32. עמ' 25 ש' 3-11).

23. התובע מסר גרסה שונה. לדבריו, הוא הורה לעובדיו להגיע למקום ולבצע את הבדיקה בנוכחות מר מואסי. בבדיקה הראשונה הייתה הפסקת מים. הבדיקה השנייה שבוצעה למחרת אושרה. בחקירתו הנגדית התובע אמר כי הוא הכין את הפתחים לבדיקת ההמטרה. עוד אמר כי הוא עצמו בא לבדיקת ההמטרה יחד עם מר מואסי ויחד עם עובדיו. (סעיף 24 לתצהיר התובע. פרוט' עמ' 10 ש' 3. עמ' 11 ש' 5-9).

24. בין שתי הגרסאות הסותרות הנ"ל, ראיתי להעדיף את גרסת הנתבעת. זאת לאור גרסתו המפורטת של מר אדלשטיין אשר נתמכה בעדותו של מר רחים. גם בעניין זה גרסתו של התובע לא הייתה עקבית. בעוד שבתצהירו טען כי עובדיו הם שנכחו בבדיקת ההמטרה, בחקירתו הנגדית אמר לפתע כי הוא עצמו נכח בה.

ב(6) ליקויים – דיון

25. רשימות הליקויים שערך מר מואסי ביחס לשני הפרויקטים פועלים לרעת התובע, משום שהם מצביעים על חוסרים וליקויים בהתקנות שביצע התובע. התובע טען כי הוא תיקן את כל הליקויים אך מעבר לטענתו בעל פה הוא לא הציג ראיה ממשית כלשהי שיש בה כדי להוכיח כי הוא אכן מסר עבודות תקינות והנסיבות, כמפורט להלן, מטות את הכף אל עבר המסקנה שהעבודות לא בוצעו כנדרש.

26. הנתבעת הציגה מסמכים אשר תומכים בטענתה לפיה, ליקויים שנרשמו ברשימות שערך מר מואסי לא תוקנו. כך למשל, ברשימת הליקויים שערך מר מואסי ביחס לפרויקט בראשון לציון נרשם בעמ' 2: "בדירה 8 הורכב קיפ בשרותים שההלבשה נפתחה בין המשקוף להלבשה". בקריאת שירות מספר 1722 מתאריך 11.12.11 (עמ' 88 לנספחי תצהיר מר אדלשטיין), נרשם ביחס לאותה דירה: "חלון קיפ בשירותי אורחים עקום – לפרק חלון כולל הלבשה מסביב+הרכבת חלון חדש+הלבשה חדשה". מסמך קריאת השירות מעיד כי הליקוי לא תוקן על ידי התובע. עוד למשל ברשימתו של מר מואסי נרשמו ליקויים בעבודות האלומיניום בדירה מס' 2. קריאת שירות מספר 1049 מיום 12.08.12 (עמ' 81 לנספחי תצהיר מר אדלשטיין), מתייחסת לאותה דירה וממנה עולים ליקויים בעבודות האלומיניום כגון "כיוון נעילת חלון בח. שירות" או "חלון מקלחת הורים – להדביק מברשת במסילת התריס+כיוון תריס".

27. נספחים ו'1 ו-ז'1 לתצהיר מר אדלשטיין מעידים על ליקויים רבים בעבודות האלומיניום, בכלל זה צוין חלונות ותריסים לא נסגרים או לא ננעלים, דלתות עקומות או לא נסגרות, הלבשה לקויה או עקומה, תריסים ונעילות לא מכוונים, איטומים לקויים או היעדר איטומים, חלקים חסרים (זוויות, קליפסים, לשוניות, ברגים), ליקויים בתריסים שהורכבו, שלבים עקומים, מעיכות, חיתוכים לא ישרים, חיבורים לא תקינים ועוד. המפורט במסמכים שצורפו תומך, אפוא, בטענת הנתבעת לפיה, ההתקנה וההרכבה בוצעו באופן לקוי ולא תוקנו.

28. לנוכח הראיות כאמור שהביאה הנתבעת לליקויים בעבודות, ככל שהתובע סבר שאינם באחריותו או שעלות התיקון נופלת מיתרת התמורה שלא שולמה לו על ידי הנתבעת (בסך של 24,305₪ בצירוף מע"מ לטענתו), נטל הבאת הראיות עבר אליו והיה בידו וגם היה עליו להביא חוות דעת הנדסית ו/או שמאית, אם לעצם קיומם של הליקויים הנטענים ואם ביחס לעלות התיקון. מאחר שהתובע לא הביא כל ראיה כאמור, זכאותו הנטענת לתשלום יתרת התמורה או חלק ממנה לא הוכחה.

29. התובע טען כי מר אדלשטיין הסכים לשלם לתובע את מלוא התשלום המגיע לו כנגד שיק לביטחון שייתן התובע ע"ס 20% מהתמורה. לטענת התובע, נכונות זו לשלם את מלוא התמורה מוכיחה כי העבודה בוצעה באיכות טובה. מר אדלשטיין אישר כי הוא אכן הציע לשלם לתובע כאמור, אך לטענתו הוא התנה את התשלום באישור מנהל העבודה של הנתבעת כי העבודה בוצעה כנדרש, אישור שלא ניתן. (פרוט' עמ' 26 ש' 19-27). בנסיבות אלה, אין בנכונות הנתבעת לשלם כאמור כדי להעיד שעבודת התובע בוצעה כנדרש.

30. ביחס לתריסים פגומים, התובע טען כי עניין זה אינו באחריותו משום שתריסים, ככל שנפגמו, נפגמו בשל שינוע לקוי מצד הנתבעת. בנקודה זו צודקת הנתבעת בטענתה כי ככל שהתריסים היו פגומים, היה על התובע להימנע מלהרכיב אותם ולהשתמש בסחורה תקינה.

ב(7) עבודות נוספות

31. לטענת התובע, הוא ביצע עבודות נוספות (חריגים), שהנתבעת ביקשה ממנו לבצע, בסך של 17,660₪ על פי הפירוט בסעיף 29 לתצהירו. לדבריו, עבודות אלה היו מעבר לעבודות שנכללו בהסכם והנתבעת לא שילמה תמורתן.

32. לדברי מר אדלשטיין, הוא או כל גורם אחר בנתבעת לא אישרו לתובע עבודות נוספות. לדבריו, הפעולות החריגות היחידות אותן ביצע התובע בידיעת הנתבעת ובהסכמת מר אדלשטיין הן הפעולות המנויות בסעיפים ה' ו- ט' ובגינן שולם לתובע. ביחס לתשלום בגין סעיף ה' מר אדלשטיין הפנה לתשלום בסך 225₪ אשר מופיע בנספח ב' לכתב התביעה. לדבריו, בגין האמור בסעיף ט', שולמו לתובע 95₪ כאמור בנספח א' לכתב התביעה. לדבריו, הסכומים שנקב התובע מופרזים. גם מר מואסי אמר בחקירתו הנגדית כי הוא לא ביקש מהתובע לבצע עבודות נוספות. (פרוט' עמ' 23 ש' 29-30).

33. בנסיבות אלה, לאור ההכחשות של עדי הנתבעת ובהיעדר ראיות אובייקטיביות לביצוע העבודות ושוויין, גם דין רכיב זה של התביעה להידחות.

ב(8) תביעת הנתבעת

34. התובעת תבעה סך של 74,050₪ בגין התיקונים שלטענתה נאלצה לבצע בעבודות התובע. סכום זה מבוסס על הטבלאות נספחים ו'2 ו-ז'2 לתצהיר מר אדלשטיין. בטבלאות אלה אין מדובר בכספים שהתובעת שילמה בפועל עבור עבודות התיקונים. החיובים השונים המפורטים שם מבוססים על תמחור של העבודות השונות שנערך על ידי מר אדלשטיין. מר אדלשטיין טען כי עלות התיקונים הייתה גבוהה מהעלות לתובע משום שבעוד שהתובע יכל להגיע לאתר ולבצע את כל התיקונים במקשה אחת, הנתבעת נאלצה לשלוח בגין כל קריאה טכנאי לביקור במקום.

35. לא ניתן לקבל את התמחור הנ"ל של הנתבעת. ככל שהנתבעת שילמה לטכנאים או לקבלני משנה אחרים עבור ביצוע התיקונים, היה עליה להגיש חשבוניות מתאימות להוכחת הוצאותיה. ככל שהנתבעת ביצעה את התיקונים בעצמה, היה עליה להגיש חוות דעת חשבונאית לתימחור העלויות בפועל של העבודות בביצוע עצמי. יש לציין כי הנתבעת טענה כי היא ביצעה תיקונים גם באמצעות קבלני משנה אחרים, כך שלפחות חלק זה של הוצאותיה היה ניתן להוכחה פשוטה בחשבוניות של אותם קבלני משנה, אך הנתבעת לא הגישה חשבוניות אלה.

36. קושי נוסף בנספחים ו'2 ו-ז'2 נעוץ בכך שהנתבעת כללה בהם חיובים שמלכתחילה לא היה מקום להטילם על התובע. התובע טען כי הרכבת חלונות ותריסי ממ"ד לא נכללו בעבודתו. מר אדלשטיין אישר בחקירתו הנגדית כי התובע לא היה אחראי על עבודות הקשורות לרשתות או חלונות ממ"ד או תריסי ממ"ד. (פרוט' עמ' 32 ש' 13). על אף האמור, בנספחים ו'2 ו-ז'2 מופיעים חיובים בגין ליקויים בעבודות אלה. כך למשל ביחס לפרויקט צור יצחק ר' קריאת שירות מספר 1706, שם בוצע חיוב על סך 350₪ בגין שלבים בתריס ממ"ד בסך 350₪. כן ר' קריאת שירות מספר 1205, שם בוצע חיוב על סך 350₪ בגין תריס ממ"ד וכן ר' קריאת שירות מספר 360, גם שם בוצע חיוב על סך 350₪ בגין תריס ממ"ד. חיובים דומים מופיעים גם בפרויקט ראשון לציון. ר' קריאות שירות מספר 1553 ו- 1742, בהן מופיעים חיובים בגין תריסי ממ"ד. (עמ' 25, 46, 54, 73 ו- 137 לנספחי תצהיר מר אדלשטיין).

37. חיובים נוספים שחייבה הנתבעת את התובע ושאינם באחריותו, נוגעים לתקלות החוסות תחת אחריות היצרן (הנתבעת), כגון תקלות במנגנוני תריסים חשמליים. לעניין זה ר' למשל קריאת שירות מספר 1008 בעמ' 92 לנספחי תצהיר מר אדלשטיין, שם חייבה הנתבעת את התובע בגין בעיית מנוע של תריס, דבר שעל פניו הוא באחריות הנתבעת.

38. בנסיבות אלה ובהיעדר חוות דעת הנדסית ו/או שמאית, נזקיה הנטענים של הנתבעת לא הוכחו כנדרש. גם לא השתכנעתי כי הם עולים על סכום יתרת התמורה הבלתי משולמת לתובע עבור העבודות, בסך של 25,676₪ כולל מע"מ (לאחר ניכוי סך של 2,360₪ לא כולל מע"מ כאמור לעיל בסעיף 12).

ג. סוף דבר

39. התביעות נדחות. אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ו' שבט תשע"ז, 02 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.