1. הבקשה שלפניי היא בקשה בהסכמה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק").

בבקשת האישור נאמר כי גילאון השקעות (1979) בע"מ (להלן: "החברה") היא חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בת"א בע"מ (להלן: "הבורסה").

עד ליום 22.8.13 נסחרו בבורסה אגרות חוב (סדרה ב') של החברה כמתואר בבקשה (להלן: "אגרות החוב").

המבקש מחזיק ב- 226,361 אגרות חוב אשר היו אמורות להיפרע ביום 28.2.13, יום הפרעון המיועד, אך לא נפרעו על כלל.

המבקש מחזיק גם כמות שאינה מהותית של מניות החברה.

בבקשה נאמר כי המשיבים 2-4 הם בעלי השליטה בחברה והמשיבים 5-8 הם נושאי משרה בחברה.

הם אלה אשר אישרו דיווחים שונים של החברה, הכוללים פרטים מטעים וחלק מהם אף חתומים על הדוחות הכספיים של החברה.

בבקשה האישור נטען כי עניינה של התביעה הוא בהטעיה מפורשת ואף מכוונת של מחזיקי אגרות החוב של החברה תוך מצג שווא ופרסום פרטים מטעים.

כתוצאה ממעשי המשיבים נותרו מחזיקי אגרות החוב עם אג"ח לא סחיר לא ניתן למימוש ולא נפרע על ידי החברה.

נטען כי דיווחים שונים של החברה כוללים פרטים מטעים, לפיהם ביכולת החברה לעמוד בפרעון אגרות החוב (סדרה ב') וכי פרעון אג"ח החברה מסדרה א' - לא ייפגע ביכולתה לפרוע את אגרות החוב מסדרה ב' במועד.

החברה לא פרעה בסופו של דבר את החוב כלפי מחזיקי אגרות החוב (סדרה ב') במועד וגם לא עד להגשת הבקשה.

החברה לא פרסמה כל דוח מידי בדבר אירוע שיש בו לשנות את הערכות הנהלת החברה בדבר יכולתה לפרוע את אגרות החוב, למעט אי פרעון חוב של חברת אפסווינג בע"מ כלפי החברה.

נאמר כי הנהלת החברה לא נקטה בכל פעולה כנגד אפסווינג ואף לא מימשה את השעבוד אשר ניתן לה להבטחת השבת החוב.

אפסווינג היא בעלת השליטה בחברה.

נטען בבקשה כי אחריות המשיבים נובעת מפרסום פרט מטעה בניגוד להוראות חוק ניירות ערך תשכ"ח – 1968; רשלנות ומצג שווא רשלני; הפרת חובת זהירות המוטלת על דירקטורים ונושאי משרה בהתאם להוראות חוק החברות תשנ"ט - 1999; הפרת חובת תום לב בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973.

בדיון מקדמי אשר התקיים ביום 3.2.15 הוחלט למחוק את המשיבה 2 וההליכים כנגד המשיבה 1, אשר ניתן כנגדה צו פירוק עוכבו.

2. התקיים דיון בבקשת האישור ולאחריו הוגשו סיכומי הצדדים.

המשיבים הגישו בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי המבקש.

נטען על ידם כי הועלו על ידי המבקש, הן בסיכומיו והן בסיכומי התשובה מטעמו, טענות עובדתיות ומשפטיות שזכרן לא בא בכתבי הטענות וטענות שאינן יכולות להתברר במסגרת תובענה ייצוגית.

כמו כן, נאמר כי התבקשו סעדים חדשים אשר לא נזכרו בבקשת האישור.

עוד נאמר, בין היתר, כי בסיכומי המבקש הועלתה טענה המתבססת על מסמך שלא נזכר בבקשת האישור – תזרים מזומנים חזוי מיום 16.5.12 - אשר הוגש בסוף חקירתה של נציגת המשיבים, מבלי שנחקרה לגביו (מב/12).

באשר למסמך זה טען המבקש בסיכומיו כי הוא כולל פרט מטעה אשר גרם נזק לחברי הקבוצה כתוצאה מפרעון אג"ח סדרה א'.

הבקשה התייחסה לטענות נוספות המהוות, לטענת המשיבים, הרחבת חזית.

בהחלטה אשר ניתנה על ידי ביום 2.2.16 נמחקו סעיפים שונים מסיכומי המבקש:

טענה בעניין שווי אחזקות החברה בחברות שונות כפי שהוצג בדוחותיה הכספיים של החברה; טענת תרמית וסעיפים המנתחים את מצבה הפיננסי של החברה.

כמו כן, נדחתה בקשתו של המבקש לצרף ראייה חדשה – נספח מב/12 (תזרים המזומנים אשר הוגש במהלך הדיון).

נדחתה גם בקשה להוסיף מסמכים לתיק – מסמכים אשר הוגשו במסגרת

תנ"ג 44784-04-14.

3. בבקשת ההסתלקות התייחס המבקש לבקשה, לדיון ולהחלטה למחוק סעיפים מסוימים מסיכומי המבקש בהיותם הרחבת חזית ולהחלטה לפיה יש להוציא את תזרים המזומנים שסומן מב/12 מתיק בית המשפט.

המבקש הבהיר כי בעקבות החלטת בית המשפט החליט לשקול מחדש את עמדתו בהליך.

המבקש הגיע למסקנה כי בנסיבות שנוצרו ומסיבות שאינן תלויות בו או בבא כוחו הנוכחי, אשר לא הגיש בשמו את בקשת האישור, קיים קושי משמעותי לבסס את הטענות כנגד מי מהמשיבים ולכן ראוי כי יסתלק מבקשת האישור.

הצדדים הסכימו כי בקשת האישור תמחק ללא צו להוצאות.

בכפוף לאישור בקשת ההסתלקות, המבקש מוותר באופן סופי ומוחלט על כל טענותיו בתביעה האישית, ומסכים כי בית משפט ידחה אותה ויורה על סילוק בקשת האישור.

הצדדים סבורים כי בנסיבות העניין מדובר בהסדר נכון וראוי אשר יחסוך לבית המשפט ולצדדים משאבים רבים.

הצדדים ביקשו כי בית המשפט יקבע כי אין מקום למינוי מבקש ובאי כוח חלופיים וכי אין צורך בפרסום הודעות והפנו בעניין לפסיקת בתי המשפט.

הובהר והוצהר כי המבקש ובא כוחו לא קיבלו ולא יקבלו מהמשיבים כל תשלום או טובת הנאה עבור סילוק בקשת האישור ודחיית התובענה.

תצהירים בהתאם צורפו לבקשה.

4. חוק תובענות ייצוגיות מסדיר את שאלת ההסתלקות מתובענה ייצוגית בהוראת

סעיף 16 לחוק.

הליך ההסתלקות מורכב משני שלבים:

בשלב הראשון – נדרש בית משפט לבחון האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות.

בשלב השני – יש לבחון אם יש מקום למנות מבקש, תובע או בא כוח מייצג חלופיים לאלו שהסתלקותם אושרה.

במקרה הנוכחי יש לאשר את בקשת ההסתלקות.

טוב עשה המבקש כאשר שקל פעם נוספת את עמדתו והחליט להסתלק מבקשת האישור.

כפי שעולה מההחלטה המתייחסת לסיכומי הצדדים, קיים אכן קושי לבסס את טענות המבקשת בדרך בה הוגשה בקשת האישור ובהתאם למסמכים שצורפו אליה.

באשר לשלב השני – הבחין המחוקק בסעיף 16 לחוק בין שני מצבים לפי השלב הדיוני בו מצויה התובענה.

באשר לבקשת הסתלקות טרם אישור התובענה כייצוגית – קובע סעיף 16(ד)(1) כי בית משפט רשאי לקבוע שניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג ואף רשאי להורות על פרסום הודעה "והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור."

הוראה משלימה מצויה בסעיף 21(ב) לחוק אשר קובע "בית משפט רשאי להורות על פרסום הודעות, נוסף על ההודעות המפורטות בסעיף קטן (א) אם מצא כי הדבר דרוש לשם הבטחת ניהול ההליך וייצוג הקבוצה באופן הוגן".

לדיון מקיף בעניין זה ראה פסק דינו של כב' השופט גרוסקופף בת"צ 24356-04-10 בלהה הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ.

בנסיבות העניין שלפניי והקושי הנעוץ בהוכחת טענות המבקש במסגרת בקשת האישור, וכן לאור העובדה כי אישור ההסתלקות לא ייצור מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה שכן בשלב זה הם עדיין אינם צדדים להליך, אין מקום לפעול לאיתור מבקש אחר ואף לא להורות על פרסום הגשת בקשת ההסתלקות.

ראה לעניין זה ת"צ 19853-10-10 ארמוזה נ' שמן תעשיות בע"מ (החלטת כב' השופט ענבר).

באשר לשיקול הדעת של בית המשפט להורות במקרה נתון על פרסום או אי פרסום הודעה בדבר הגשת בקשת הסתלקות בהתאם להוראות תקנה 11 (ב) לחוק, ראה ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ.

זאת בניגוד להוראת סעיף 25(א)(2) לחוק אשר מחייבת את בית המשפט לפרסם הודעה על החלטה לאשר הסתלקות "מתובענה ייצוגית".

5. לאור כל האמור לעיל ולאור הצהרתם המפורשת של המבקש ובא כוחו, כי לא קיבלו ולא יקבלו מהמשיבים כל תשלום או טובת עניין, אני מאשרת את ההסתלקות ללא צו להוצאות.

אינני רואה מקום להורות על מינוי מבקש חלופי או בא כוח ייצוגי חלופי.

כמו כן, פטורים הצדדים מפרסום הודעה בקשר להסתלקות.

התביעה האישית של המבקש כנגד המשיבים – נדחית.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ו, 03 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.