שני ערעורים על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט שמואל הרבסט) מיום 27.10.13 בת"פ 99-06-12.

1. המערער, כבן 54 שנים, הורשע על יסוד הודאתו בהפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006. על פי כתב האישום, על המערער הוטל ביום 26.6.07 צו פיקוח למשך 3 שנים, האוסר עליו, בין היתר, להתחבר עם קטינים ולשהות לבד במחיצתם. צו זה הוארך ביום 20.6.10 בשנתיים נוספות. בניגוד לצו הפיקוח, נהג המערער להיפגש בביתו עם קטין, יליד 1996, פעמים רבות בתקופה שמשנת 2009 ועד לסוף חודש מאי 2012. על המערער הוטלו 30 ימי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעורו של המערער מופנה כנגד עונש המאסר בפועל. ערעורה של המאשימה מופנה כנגד קולת העונש.

עפ"ג 17512-12-13

2. ב"כ המערער טוען כי יש להתחשב בכך שהפרת צו הפיקוח נעשתה בנסיבות בהן הקטין היה שכנו של המערער, ולהפרה לא נלווה ביצוע של עבירות נוספות, ובכלל זה עבירות מין. כמו כן, יש ליתן משקל הולם לכך שהמערער הודה במיוחס לו ובכך חסך את מהקטין את הצורך להעיד בבית משפט. לבסוף, נטען כי עונש מאסר עשוי לשבש את שיקומו של המערער מעת שהשתחרר ממאסר קודם.

עפ"ג 18603-12-13

3. המאשימה טוענת כי בית משפט קמא לא ייחס את החומרה הראויה והמתבקשת לעבירות בהן הורשע המערער. לשיטתה, מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל – 12 חודשי מאסר בפועל. בנסיבות ביצוע העבירה דנן וריבוי העבירות בהן הודה, יש להשית על המערער 8 חודשי מאסר בפועל, המצויים באמצעו של המתחם.

דיון

5. דין ערעורו של המערער להידחות ודין ערעורה של המאשימה להתקבל.

המערער הפר צו פיקוח שנועד להגן על הציבור, ובכלל זה ציבור הקטינים, מפני עברייני מין ונועד גם לעזור לשקם עברייני מין ולהציב להם גבולות ברורים של התנהגות נורמטיבית. ערך נוסף שהפר המערער הוא גם הערך של קיום וכיבוד החלטות וצווים שיפוטיים. מידת הפגיעה בערכים המוגנים נאמדת, בין היתר, מהאופן שבו הופר הצו. המערער הפר את צו הפיקוח במהלך תקופה ארוכה של כשלוש שנים תמימות. המערער יצר קשר עם הקטין והעסיק אותו כאחראי על הטיפול בבעלי החיים שבפינת החי בגינתו של המערער. המערער נהג לתת לקטין דמי כיס בתמורה לשירותו זה, ואף נתן לו מתנה, כיפה לחג השבועות. המערער לא חדל ממעשיו, חרף בקשת אביו של הקטין, שפנה אליו במהלך שנת 2012 והפציר בו לחדול ממעשיו ולהימנע מיצירת קשר עם בנו. בעברו הפלילי של המערער הרשעה בעבירת אינוס ובעבירת תקיפה, וצו הפיקוח משקף מסוכנות מינית. לפיכך, ונוכח הערכים המוגנים שנפגעו, והצורך בהרתעת עברייני מין מורשעים מהפרת צוי פיקוח בכלל, ומהרתעת המערער בפרט, שהפר את צו הפיקוח הפרה מתמשכת לאורך שנים, יש להשית על המערער עונש מאסר בפועל.

על-פי פסיקה שניתנה בשנים האחרונות, בעיקר בבתי משפט השלום, מתחם הענישה הינו בין 1 – 12 חודשי מאסר. המערער ביצע הפרות חוזרות ונשנות ועל-כן יש להחמיר העונש שנגזר בבית משפט השלום. עם זאת, ערכאת הערעור אינה ממצה מלוא החומרה ועל-כן נעמיד תקופת המאסר בפועל על שני חודשים. יתר חלקי גזר הדין של בית המשפט קמא יעמדו בעינם.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו ביום 4.2.2014 עד השעה 10:00 בכלא "ניצן" ברמלה.

ניתן היום, כ"א בשבט התשע"ד, 22 בינואר 2014, במעמד הצדדים.