1. לפני ערעור לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה ביום 3/10/13 כי דרגת הנכות הרפואית של המערער היא33% נכות רפואית.

2. במסגרת הדיון המוקדם בקשו הצדדים בערעור כי פסק הדין יינתן על סמך טענותיהם בכתב. המערער ביקש כי יתייחסו לנימוקי הערעור כסיכומים והמשיב הגיש סיכומיו.

3. עיקר טענות ב"כ המערער הם כי:

א. המערער סובל ממחלת לב קשה בעבר עבר ניתוח לב פתוח ומספר צינטורים כמו כן סובל מיתר לחץ דם, שומנים בדם, עודף משקל, היפרליפדמיה, ודיסליפדמיה, ליקוי ריאות קשה, קוצר נשימה, תעוקת חזה , בעיות אורטופדיות ונוירולוגיות לרבות נימול בכפות ידיים. כרואה חשבון אשר עבד במקצועות שונים בארץ, אינו יכול לנהל אורח חיים תקין או לתפקד במצב בריאותי זה.

ב. בתאריך 27.7.2013 קבעה ועדה מדרג ראשון 25% לפי סעיף 9 (1) ג II בגין מחלת לב איסכמית, 10% לפי סעיף 3 (ב) בגין עודף שומנים ו 0% לפי סעיף 9 (צא) יתר לחץ דם מאוזן. הועדה מדרג זה דנה בעניינו בהרכב חסר.

ג. המערער הגיש ערר וביום 3.10.2013 נבדק בפני ועדה לעררים בה ישבו פסיכיאטר, ופנימאי ריאות. ועדה זו, נשוא הערעור קבעה למערער את הנכויות הבאות:

25% לפי סעיף 9 (1) ג II בגין מחלת לב איסכמית, 10% לפי סעיף 3 (ב) בגין עודף שומנים ו 0% לפי סעיף 9 (צא) יתר לחץ דם מאוזן ו – 10% בגין עודף משקל לפי סעיף 14א (ד) וקבעה כי ליקוי זה הינו מנופה.

ד. המערער סבר כי הועדה טעתה גם בקביעת הממצאים הרפואיים במסקנותיה וגם בקביעת אחוזי הנכות הרפואית ובהפניה לסעיפי ליקוי שאינם תואמים את מצבו של המערער.עוד סבר המערער כי הועדה לא שקלה את תלונתיו ולא בדקה אותו כראוי.

ה. הועדה התייחסה לליקוי בגין עודף משקל כסעיף מנופה אולם זה אינו נכלל לגרסתו ברשימת הליקויים המנופים. לחילופין נוכח עודף המשקל היה עליה להתייחס להשפעה על תפקודו וליתן לו משקל בנכות המשוקללת.

ו. הרכב הועדה אינו מתאים שכן התקיימו גם ליקויין אורטופדים לרבות בעיות בכתפפים, בידיים ובגב ובהעדר אורטופד היה עליה לבקש חוות דעת מומחה זאת לא עשתה למרות תלונות המערער.

ז. עוד טען כי ההרכב אינו כדין גם בהעדר נוירולוג נוכח תלונותיו לעניין הנימול בידיים. לגרסתו הגם שישב פסיכיאטר בועדה לא נבדק המערער למרות שבתעוד הרפואי יש אבחנה של דכאון.

ח. המערער טען כי הועדה התעלמה מליקויי בריאות חרף המסמכים הרפואיים

ט. לפיכך סבר כי יש להחזיר את ההליך לועדה בהרכב אחר שתעריך מחדש את נכותו ותתייחס למסמכים שהגיש.

4. טענות המשיב בקליפת אגוז הן:

א. ערעור זה הוא בשאלה משפטית בדבר קביעת נכות משוקללת בשיעור 33%

למערער.

ב. לטענת המשיב המערער לא הצביע על טעות משפטית. ההתייחסות היא לטיעונים

רפואיים בהם אין בית הדין מתערב.

ג. עודף המשקל נקבע בשיעור 10% והוא סעיף אשר ניתן לקובעו כמנופה על פי פריט 9 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), תשמ"ד – 1984.

ד. אשר להרכב הועדה לא הוגש כל מסמך רפואי בענייני אורטפדיה או נוירלוגיה בפני הועדה ולא הועלו טענות בתחומים אלה. המערער הזכיר שיש לו כאבים בברכיים ושהיה אצל אורטופד שאמר לו "שאין כלום לעשות בנדון". משכך לא היה צריך אורטופד או נוירולוג להיות חבר ועדה גם בכך לא נפלה טעות משפטית.

ה. באשר למחלת הריאות לא היו תלונות בתחום זה לפני הועדה ולא הוצג מסמך בתחום. המסמכים שצורפו להודעת הערעור (מיום 2.10.2013) מאוחרים למועד התכנסות הועדה (17.9.2013) ועל כן ודאי שלא היו בפניה.

ו. בהתייחס לדיכאון אף בעניין זה לא התלונן המערער ולא הייתה הפניה למסמכים כך שהועדה לא יכלה להתייחס משכך לא נפלה טעות משפטית.

הכרעת דין

1. סמכות לקבוע את דרגת הנכות הרפואית של המבוטח ואת שקלולה, נתונה מכח החוק, לוועדה הרפואית לעררים בלבד, ואין בית-הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטה.
2. המערער מתייחס בתלונותיו לניתוח הלב , לכאבים מקרינים מהגב והאצבעות, לקושי בעלית מדרגות ולכאבים בברכיים. בעניין זה אומר "יש לי כאבים בברכיים הייתי אצל אורטופד שאמר שאין כלום לעשות בנדון" ברור איפה כי לשאלת האורטופדיה לא היה מקום להתייחס עת המערער עצמו שלל במילא כל יכולת לפעול בעניין. יחד עם זאת המערער מצביע על כאבים מהגב וכן מתייחס לאצבעות אולם לא מציין מהי הבעיה במפורש.
3. המערער נבדק על ידי הועדה והועדה מציינת "לסיכום מדובר החולה עם מחלה איסכמית שעבר ניתוח מעקפים לפני 13 שנה לפי מכתב מקרדיולוג מטפל (21.8.2013) הועדה עיינה בו מדובר בתעוקת לב יציבה בדרגת תפקודית II. מטופל תרופתית בנוגע ליתר לחץ דם ושומנים בדם. מבחינת מחלת לב איסכמית וגורמי סיכון כגון עודף שומנים ויתר לחץ דם מצבו תואם קביעת דרג I . בגין עודף משקל מצבו תואם ל 14 א 3 10% על כן הועדה מקבלת את הערעור".
4. הועדה גם עשתה בדיקה למערער וגם התייחסה לתלונתיו בסעיף ד לפרוטוקול. לא נרשם כי היו בפני הועדה מסמכים של אורטופד או של נוירולוג ובתלונת המערער הגם שהזכיר אצבעות לא התייחס לנימול. נוכח אמירתו שלו בעניין האורטופד , לא נדרש לפנות לאורטופד. המערער גם לא התלונן על דכאון. הלכה למעשה הועדה התייחסה אחד לאחד לתלונות המערער לגביהן היה מקום להתייחס ונימקה את החלטתה תוך התייחסות ספציפית למכתב הקרדיולוג, ואף קיבלה את ערעורו לעניין עודף המשקל.
5. לנוכח כל האמור לא מצאנו טעות משפטית בעבודת הועדה אשר התייחסה לאמור בתלונות, בדקה והחליטה .מדובר בשיקולים רפואיים בלבד בהם בית הדין לא מתערב.
6. באשר לטענה כי סעיף 14א (3) לא מותאם למצבו של המערער נביא את הסעיף כהוויתו: "14א עודף משקל והשמנת יתר (3) BMI של 35 – 39.9 (השמנת יתר דרגה 2) 10%". המערער לא הציג בפנינו מסמכים המתייחסים לנתונים של BMI שונה או של מסמכים שיש בהם הצדקה ליישום תת סעיף אחר. זאת ועוד תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), תשמ"ד - 1984 (להלן: תקנות הנכות) קובעות מפורשות בתוספת לתקנה 1 "ליקויים ופגימות בסעיפי התוספת לתקנות נפגעי עבודה שאינם נכללים ברשימת הליקויים לעניין תקנות אלה: בפריט 9 נרשם " 14 (1) ב ו- 14א (3) "– הסעיף אותה קבעה הועדה נשוא הערר.
7. תקנה 2 לתקנות הנכות קובעות כי אחוז הנכות הרפואית יקבע בתאם לאחוז הנקוב לצד כל אחד מהליקויים והפגימות שברשימת הליקויים אולם על פי התוספת רשאית הייתה הועדה לסטות משיעור הליקוי. יחד עם זאת הועדה קבעה את מה שרשום ומתאים דהיינו 10% ובכך פעלה לחלוטין כדין ובתוך מסגרת המנדט הנתון לה בתקנות הנכות ובכלל.
8. בענייננו אין כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ועל כן דין הערעור להידחות.
9. הצדדים רשאים לפנות לבית-הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק-דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ה, (02 אוגוסט 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.