26 אוקטובר 2015

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

החלטה

1. מונחת לפניי בקשת התובעת לגילוי מסמכים ספציפיים.

2. במסגרת הבקשה עותרת התובעת להורות לנתבעים לגלות "את כל המסמכים והנתונים המדוייקים, לרבות כרטסת הנהלת חשבונות, הנוגעים לעסקאות פרסום אותן ביצעה התובעת בשנים 2012 ו-2013, כמפורט להלן: עסקת 'כלבו בר אילן', הלקוחות המפורטים בנספח ז' לכתב התביעה, אג'נדה, בזאר שטראוס, נאות דשא (פרסום פרונט), אור פעמית, פוליטי שטיינברג, סופר פארם גילה/מלחה, עמותת לעבדך באמת ומחדשי היישוב היהודי בחברון". לטענת התובעת מסמכים אלו רלוונטיים לתביעתה ודרושים לצורך הוכחת הסכומים המגיעים לה אם יתקבלו טענותיה.

3. הנתבעים מצדם מתנגדים לבקשה. לטענתם מדובר בבקשה כללית המהווה ניסיון דיג פסול. לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי להבנתם המסמכים הנכללים בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים הם מסמכים בעניין תקבולים שהתקבלו אצלם מלקוחות שונים לאחר שהתובעת התפטרה מעבודתה. לשיטת הנתבעים כפי שהובעה כבר בכתב ההגנה התובעת אינה זכאית לעמלות בגין תקבולים שהתקבלו לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים ולכן יש לדחות את הבקשה. מוסיפים הנתבעים וטוענים כי היה על התובעת לנסח את תביעתה כתביעה למתן חשבונות, כך שבשלב ראשון היה עליה להוכיח שיחסיה עם הנתבעים מזכים אותה בסעד של מתן חשבונות ובשלב שני בירור החשבונות. לפיכך הנתבעים טוענים שיש לדחות את הבקשה.

4. לשם שלמות הדברים יצוין, כי בית הדין המליץ לצדדים להביא את הליכי הגילוי והעיון לידי סיום כמקובל ומבלי שתדרש הכרעה שיפוטית, אולם משכשלו מאמציהם אין מנוס אלא להידרש לדברים לגופם.

דיון והכרעה

5. הלכה היא כי בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים תידון בבחינה דו שלבית. בשלב ראשון נבחנת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים בבקשה להליך. למבחן זה היבט רחב והיבט צר. בהיבט הצר נבחנת קיומה של זיקה ממשית בין הטענות בבקשה לגילוי מסמכים לבין הטענות שנטענו בכתבי הטענות, ובהיבט הרחב נבחנים משקלו של אינטרס הגילוי והשלכותיו על גילוי המידע המבוקש (ראו: ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים – אבנצ'יק (28.3.2007); בר"ע (ארצי) 10170-06-15 מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ – טספאיי אמבייה (16.9.2015)). ככל שבית הדין מוצא כי מבחן הרלוונטיות מתקיים, עליו לערוך איזון בין אינטרס גילוי המסמכים לבין אינטרסים לגיטימיים אחרים שיכולים לשלול את הגילוי.

6. המסמכים שאותם כללה התובעת בבקשה זו הם מסמכים הנוגעים לעסקאות שאותן ביצעה לטענתה במהלך תקופת עבודתה אצל הנתבעים ואשר בעטיין הייתה זכאית לתשלום עמלות מכירה שלא שולמו לה. בכלל זה כרטסת הנהלת החשבונות של הלקוחות שאת שמותיהם מנתה בבקשה כדי לעקוב אחר סכומי התקבולים והמועדים שבהם הם התקבלו. אטעים כי כבר בכתב התביעה פירטה התובעת את העסקאות שהעמלות בעדן לא שולמו לה ואשר בעטיין הוגשה התביעה. מבחינה זו יש לומר שקיימת זיקה של ממש בין טענות התובעת בכתב התביעה לבין המסמכים שאותם היא מבקשת מהנתבעים. מסמכים אלו נועדו לסייע לתובעת לבסס את עילת התביעה נגד הנתבעים ולכן יש לה עניין ישיר בהם. מכאן שמבחן הרלוונטיות על שני היבטיו מתקיים במסמכים המבוקשים.

7. מפי הנתבעים נשמעה הטענה כי המסמכים שבהם מבקשת התובעת לעיין הם מסמכים הנוגעים לעסקיהם וליחסיהם המוצנעים עם לקוחותיהם, כך שאין לתובעת זכות קנויה לעיין בהם. אמנם יכולים להיות אינטרסים שונים שיגבילו את גילוי המסמכים כגון חסיון, או פגיעה בפרטיות, אולם הנתבעים לא טענו לקיומו של אינטרס מוגן, מלבד טענה שנטענה בעלמא ולפיה המסמכים נוגעים לעסקיהם ולצנעת יחסיהם, כלשונם, עם לקוחותיהם. הנתבעים לא הבהירו מה הבסיס לטענתם (וככל שעדיין מדובר בלקוחותיהם) ואף לא הבהירו באיזה אופן עלול הגילוי לפגוע בלקוחותיהם או ביחסים עמם. אזכיר כי משנקבע שמסמכים מסויימים רלוונטיים להליך יש להבטיח גילוי מירבי שלהם ומשלא שוכנעתי שקיימים אינטרסים נוגדים לכך דעתי היא שיש להורות לנתבעים לגלות את המסמכים המבוקשים בבקשה זו. לא למותר להוסיף ולהזכיר, כי בית הדין הארצי כבר קבע, מפי כבוד השופטת לאה גליקסמן, כי גם ההגנה המוקנית לסודיות מידע בנקאי היא יחסית, וניתנת להסרה מקום שגילויו עדיף על הצנעתו בשל תרומתו לבירור האמת וחשיבות מיצוי הדין (ראו: בר"ע (ארצי) 54124-06-12 דיוינסקי – HSBC Private Bank (Suisse) SA (7.3.2013)). מקל וחומר שיש להורות על גילוי המסמכים כאן.

8. בהתייחס לטענת הנתבעים על ההליך שבו היה על התובעת לנקוט אוסיף מעבר לדרוש כי מכתב התביעה עולה שהתובעת יודעת היטב מהן העסקאות שאותן ביצעה ואשר מבססות את עילת התביעה נגד הנתבעים. מה גם שלתובעת יש תיעוד בדבר ביצוע עסקאות אלה ועל כן גם של העמלות הנגזרות מהן, אלא שלטענתה הנתבעים לא שילמו לה את העמלות. בנסיבות אלה ומשעלה בידי התובעת לכמת את תביעתה ולפרוש את כלל העובדות המקימות את עילת התביעה בעניין זה אני סבורה שלא היה מקום לדרוש מהתובעת להגיש את תביעתה כתביעה למתן חשבונות. על פני הדברים נראה שתביעה למתן חשבונות מתאימה למקרה שבו אין בידי התובע פירוט מספק של הנזקים שנגרמו לו ועל כן אינו מסוגל לכמת כדבעי את עילת התביעה (ראו: דב"ע (ארצי) נו/3-140 כי"ל כימיקלים לישראל – ד"ר שור (24.12.1996)). עוד אוסיף כי העובדה שבין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה אם בכלל זכאית התובעת לעמלות בגין תשלומים שהתקבלו לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים אינה יכולה לגרוע מזכותה של התובעת לגילוי מסמכים. בפרט כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בעסקאות שביצעה התובעת טרם סיום יחסי העבודה בין הצדדים. אטעים כי אין זה דבר נדיר שצדדים חלוקים ביניהם על עצם קיומה של זכות כספית ובכל זאת מתקיימים הליכי גילוי ועיון כמקובל.

9. סוף דבר – על יסוד כל האמור, הבקשה מתקבלת. הנתבעים יגלו לתובעת עד ליום 18.11.2015 את המסמכים הנוגעים לעסקאות שביצעה בשנים 2013-2012 עם הלקוחות: אג'נדה, בזאר שטראוס, נאות דשא (פרסום פרונט), אור פעמית, פוליטי שטיינברג, סופר פארם גילה/מלחה, עמותת לעבדך באמת ומחדשי היישוב היהודי בחברון וכן הלקוחות המפורטים בנספח ז' לכתב התביעה. בכלל זה יגולו רישומי העמלות והמכירות של כל עסקה, חשבוניות עסקה וכרטסת הנהלת חשבונות הנוגעת לעסקאות האמורות. אין מניעה כי יבואו הצדדים לכלל הסכמה ביניהם כי די בנסיבות העניין בכרטסת הנהלת החשבונות הרלבנטית לכל אחת מהעסקאות.

הצדדים יודיעו לבית הדין על השלמת גילוי המסמכים כאמור, לא יאוחר מיום 22.11.2015. בתוך המועד האמור תודיעה התובעת מי הם עדיה ומה תמצית עדותם.

הנתבעת תודיע עד ליום 30.11.2015 מי הם עדיה ומה תמצית עדותם. או אז אשקול את אופן המשך בירור ההליך. בתוך כך אשקול אם יש להורות על הגשת תצהירי עדות ראשית או שמא ישמעו העדויות בעל-פה ויתמכו בתיקי מוצגים.

10. אשר להוצאות הבקשה – אלה ישקלו בתום ההליך העיקרי.

11. עיון בכלל הודעות הצדדים – 1.12.2015.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ו, (26 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.