בפני בקשה להורות על ביטול פסק דין שניתן כנגד הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת"), בהיעדר הגנה, ביום 27.2.14.

המבקשת טוענת כי רק לאחרונה, ביום 4.4.15, הומצאה לה אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל ונודע לה כי ניתן נגדה פסק דין בהיעדר הגנה.

המבקשת מבהירה, כי נקבעה ישיבה מקדמית בבית משפט ביום 10.5.15, לאחר מתן פסק הדין, ולכן חל אצלה בלבול.

המבקשת בבקשתה אינה מסבירה את מחדלה באי הגשת הגנתה במועד.

המבקשת מבססת בקשתה על סיכויי הגנתה מפני התביעה, בטענה כי בפיה טענות הגנה נכבדות, אותן היא מפרטת במסגרת בקשתה.

בתמצית אציין, כי לטענת המבקשת התאונה נשוא התביעה אירעה במועד בו היא לא פעלה במקום התאונה אלא פעלה חברה אחרת, אשר עסקה בביצוע עבודות בכביש מכח הסכם שנחתם בינה לבין המבקשת. נוכח האמור, לטענת המבקשת, האחריות לנזק היתה על הקבלן והנתבע 1 ואין כל יריבות בינה לבין התובעת.

התובעת, המשיבה, טוענת כי אין לבטל את פסק הדין, בהינתן כי המבקשת עצמה מודה כי ידעה על מתן פסק הדין כבר ביום 4.4.15 עת קיבלה את האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, והחלו הליכי ההוצאה לפועל כנגדה. עוד טוענת המשיבה כי ב"כ המבקשת קיבל לידיו ביום 8.8.14 את החלטת בית המשפט מיום 28.7.14, אשר ביטלה את הדיון ואף הבהירה למבקשת כי עליה להגיש בקשה לביטול פסק דין, ככל שברצונה להשיג על פסק הדין שניתן במעמד צד אחד (נספח א' לתגובה).

למרות האמור, המבקשת בחרה לשקוט, ורק לאחר כשלוש שנים מהמועד בו קיבל בא כוחה את ההחלטה ממנה ידעה המבקשת אודות מתן פסק דין, הוגשה הבקשה הנדונה לביטול אותו פסק דין.

המשיבה טוענת כי משלא התייחסה המבקשת למחדליה, יש לדחות את הבקשה ואין כלל לדון בטענות ההגנה אותן מעלה המבקשת.

המבקשת ענתה לתגובת המשיבה וטענה כי ידוע למשיבה שהנתבע הנכון הינו הנתבע 1, אך בשל העובדה כי לבטח לא איתרה אותו, החליטה לנהל תביעה כנגדה, הגם שאינה קשורה לאירוע התאונה. המבקשת ממשיכה וטוענת כי הטלת העיקולים שהוטלו עליה מהווים לשון הרע.

דיון והכרעה

לאחר שקראתי בעיון את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בכפוף לתשלום הוצאות.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א") קובעת כי בעל דין רשאי לבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדרו, בתוך 30 יום מיום שנודע לו על פסק הדין.

אין מחלוקת כי מתן פסק הדין נודע למבקשת ביום 4.4.15 וכעולה מנספח ב' לתגובת המשיבה אף לפני כן ביום 8.8.14. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה כשלוש שנים לאחר מכן. בנסיבות אלו שומה היה על המבקשת להגיש בקשה להארכת מועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין וזאת מכח תקנה 528 לתקנות סד"א, המחייבת קיומם של "טעמים מיוחדים" אשר יצדיקו את מתן הארכת המועד.

ביום 26.4.17 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד. ביום 15.5.17 נתנה כב' הרשמת הבכירה מאירי מרקוביץ ארכה להגשת בקשת ביטול פסק הדין.

נוכח האמור, יש לבחון את בקשת ביטול פסק הדין לגופה. טענות המשיבה לעניין האיחור הרב שבהגשת בקשה לביטול פסק דין כבר אינן רלוונטיות, בהינתן כי ניתנה ארכה להגשת הבקשה.

בבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין יש לבדוק ראשית, מדוע לא הוגשה הגנת המבקש, וככל שהגנתו לא הוגשה בשל פגם בהמצאה, הרי שיש לבטל את פסק הדין מחמת הצדק. במקרה שכזה כלל אין צורך לבחון את טענות הגנתו של המבקש, שכן מדובר בפסק דין פגום מיסודו. שנית, וככל שבוצעה המצאה, בחינת ביטול פסק הדין הינה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. במקרה זה יש להציב שני מבחנים: א. סיבת מחדלו של המבקש להתגונן; ב. סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל. (ראה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 עמ' 642.

המבקשת לא פירטה את הסיבות למחדלה בנוגע לאיחור בהגשת הגנתה.

מקום בו לא ניתן הסבר או נימוק לסיבת המחדל שבאי הגשת כתב ההגנה במועדו, נבחנת ההגנה הנטענת בקפידה רבה וברמה מוגברת (ראה בשא 161373/05 אורן יורם אריזות בע"מ נ' זהר לוי (נבו 1.6.05)).

במקרה הנדון המבקשת טוענת, כי חתמה על הסכם מול צד ג' חברת ט.מ.ח מוראד הובלות ועבודות קבלנות בע"מ (להלן: "קבלן המשנה") לצורך ביצוע עבודות בקו מחבר תחנת מתתיהו – נילי – קטע ג' ולכן היא אינה אחראית לנזק שאירע, בהינתן כי קבלן המשנה אחראי מכח ההסכם. ההסכם נכנס לתוקפו ביום 4.12.11. בהסכם לא נכתב מהו מועד סיום העבודות.

התאונה נשוא התביעה אירעה ביום 5.8.12, כשמונה חודשים לאחר תחילת העבודות. המבקשת הציגה כרטסת ניהול חשבונות ממנה עולה כי במועד התאונה עדיין העבירה המבקשת כספים לקבלן המשנה. יש לציין, כי המבקשת הוכיחה קיומה של הגנה ברמה מספקת בשלב זה (הגם שאין אסמכתא לכך שכרטסת הנהלת החשבונות עוסקת אך ורק בפרויקט נשוא התביעה וכי יכול שאותו צד ג' עובד מול המבקשת בפרויקטים נוספים).

לנוכח התנהלות המבקשת, המעלה חשש לזלזול בבית המשפט ובצד שכנגד, וכן לנוכח העובדה כי המבקשת אינה מסבירה את מחדלה באי הגשת כתב הגנה, וכן לנוכח העובדה כי המשיבה מנהלת מזה מספר שנים הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשת ולצורך כך אף השקיע זמן ומשאבים - אני קובעת כי ביטול פסק הדין יותנה בתשלום הוצאות למשיבה בסך 4,000 ₪. לא ישולמו הוצאות אלו בתוך 30 יום מהיום, לא יבוטל פסק הדין. תשלום הוצאות אלו אינו מותנה בתוצאות ההליך.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ז, 09 יולי 2017, בהעדר הצדדים.