בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי ביום 10.11.13 נפסל רשיונו של הנאשם, על פי החלטה מנהלית של קצין משטרה בגין עבירת מהירות קודמת. למרות עובדה זו נמצא הנאשם נוהג ברכב ביום 26.11, דהיינו כשבועיים לאחר ההחלטה, ובתוך תקופת הפסילה.

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור ציין כי מדובר בנאשם צעיר בגילו שעשה טעות. לדברי הסנגור מאז התבגר הנאשם, התארס והבין את חומרת התנהגותו. לפיכך, ביקש הסנגור להימנע מהטלת עונש מאסר ולהסתפק בעונש צופה פני עתיד.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק. אכן הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת עונש פסילת רשיון הנהיגה כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה.

ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעה הענישה הראויה במתחם שבין מאסר מותנה למאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות וזאת לצד פסילת רשיון הנהיגה לתקופה משמעותית לתקופה שבין שישה חודשים לחמש שנים, וזאת בתלות בנסיבות המקרה. לעניין זה יש להבחין בין פסילה שהוטלה בהיעדר התייצבות הנאשם לפסילה שהוטלה בפניו, פסילה שלא הסתיימה עקב אי הגשת בקשה לחישוב ופסילה "טרייה" בה שב הנאשם לנהוג בתקופה בה מופקד רשיונו בבית המשפט, ובין מקרה בו מדובר בעבירה זו "בלבד" למקרה בו מצטרפת אליה עבירה נוספת.

במקרה דנן המדובר כאמור בפסילה שהוטלה על הנאשם בידי קצין משטרה שנטל את רשיונו. הנאשם אינו יכול לטעון לטעות או אי הבנה והתנהגותו מהווה הפרה בוטה של הצו שהוטל עליו. אין המדובר בהתנהגות מקרית או רשלנית. הנאשם שידע כי הנהיגה אסורה עליו החליט החלטה מודעת שלא לכבד את צו הפסילה המנהלי, לפיכך, עליו לשאת בתוצאות מעשיו, ואין לו להלין אלא על עצמו.

בנסיבות אלה, סבורני כי העונש הראוי, בהתאם לפסיקה המקובלת, הינו של מאסר ובמקרה זה ראיתי לנכון להסתפק בהטלת מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות לצד פסילה מקבלת רשיון ועונש מותנה שירתיע את הנאשם, כך יש לקוות, מלחזור על מעשיו.

הנאשם הופנה לקבלת חוות דעת ממונה על עבודות השירות, לא התייצב לראיון ובהמשך גם לא התייצב לדיונים. בדיעבד התברר כי נאסר בגין עבירה אחרת והוא כיום אסיר.

בנסיבות אלה ראיתי לנכון לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה קצרה יותר מתקופת המאסר לריצוי בעבודות שירות.

לפיכך ראיתי לנכון לפסוק כדלהלן:

* אני דן את הנאשם ל- 15 ימי מאסר בפועל.

העונש יצטבר לכל מאסר אותו הוא מרצה כיום.

* אני דן את הנאשם לארבעה חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בלא רשיון נהיגה תקף שאינה מסוג ברירת משפט.

* אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים מיום שחרורו ממאסר מעבר לפסילה שריצה עד היום.

על פי הצהרת הנאשם אין הוא מחזיק רשיון תקף להפקדה. לפיכך, הפסילה בתיק זה בתוקף מיום הפסילה עד תום ההליכים, ותחושב כאמור מיום שחרורו ממאסר בכפוף לסיום כל פסילה תקפה קודמת שטרם הסתיימה או חושבה. לתשומת לב הנאשם, חישוב הפסילה בפועל הינו במשרד הרישוי, וכל עוד לא דאג הנאשם לחישובה וקבלת רשיון נהיגה תקף הנהיגה אסורה עליו, והוא עלול להיחשב כנוהג בזמן פסילה.

* אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה ויורשע בה.

* נאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 4000 ₪ להמנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה שנתיים מהיום. ההתחייבות תיחתם בתוך 14 יום, שאם לא יחתום ייאסר למשך עשרה ימים.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי הממונה לעבודות שירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים.

ניתן היום, 5 במאי, במעמד הנאשם, בא-כוחו עו"ד חוסין וב"כ המאשימה עו"ד גאנם.