1. לפניי שתי בקשות מטעם הנתבעים- בקשה לסילוק על הסף של התביעה ובקשה לחייב את התובעת להשיב לשאלון ולגילוי ולעיון במסמכים מסוימים.

2. הנתבעים, בית עסק ומנהלו, נתבעו בגין הפרת זכות יוצרים של התובעת, בכך שלפי הטענה הקרינו בפומבי וללא רישיון בבית העסק או בחצריו את שידורי ערוצי הספורט שהפיקה התובעת. סכום התביעה הנו 85,000 ₪.

3. הנתבעים טענו להגנתם כי ערוצי ספורט שודרו בבית העסק במשך פחות מיומיים עקב טעות של נציג מכירות חברת yes, ולאחר מכן נחסמו לצמיתות.

4. בכתב הגנתם עתרו הנתבעים למחיקת התביעה על הסף כנגד נתבע 2, על בסיס טענתם כי כתב התביעה לא מגלה עילה להרמת מסך ההתאגדות ולתביעה אישית נגדו. עוד עתרו למחיקת התביעה על הסף כנגד שני הנתבעים מחמת היותה טרדנית או קנטרנית ומחמת שלכתב התביעה לא צורפה לטענתם אסמכתה, כגון זיכיון, המלמדת כי לתובעת יש זכות יוצרים בשידורי ערוצי הספורט מושא התובענה.

5. בכתב תשובתה טענה התובעת בהקשר הנתבע 2 כי אין מדובר אך בטענת "הרמת מסך", אלא מיוחס לו ביצוע ישיר של הפעולות המפרות כמו גם אחריות מכוח סעיף 49 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים"). אשר לטענת אי צירוף אסמכתה לביסוס זכות יוצרים שלה בשידורי ערוצי הספורט, השיבה התובעת כי זכותה הנטענת בהם אינה מכוח זיכיון, אלא מכוח היותם פרי הפקתה.

6. בבקשה שמלפניי לסילוק התביעה על הסף, שבים הנתבעים על גרסתם שבכתב הגנתם, וטוענים כי התביעה טרדנית או קנטרנית, כי הוגשה בהיעדר עילה ולא ביססה בבדל ראיה את זכותה הנטענת של התובעת בשידורי הערוצים. בנוסף טוענים, לראשונה, כי עילת התביעה היא למעשה להכרה בזכות יוצרים של התובעת בשידורי הערוצים ומכאן שאין סמכות עניינית למותב דנא, אלא לבית המשפט המחוזי. עוד טוענים הנתבעים כי כצופי השידורים, אין הם יכולים להיות חשופים לתביעה בגין הפרת זכות יוצרים בשידורים, אלא השדרנית (חברת yes) בלבד.

7. בקשתם זו של הנתבעים לא נתמכה בתצהיר בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). גם ארכה שניתנה לנתבעים להגשת תצהירם הושבה ריקם.

8. התובעת עתרה למחוק את הבקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה שהוגשה באיחור, ללא טעם מיוחד המצדיק הגשתה באיחור ומבלי שנתבקשה או נתקבלה רשות בית המשפט לכך.

עוד טענה כי ההפרה הנטענת מצד הנתבעים נעוצה בשידור פומבי ללא רישיון ובניגוד לדין של יצירות מוגנות, שהסמכות העניינית לדון בתביעה היא למותב דנא הואיל ועסקינן בתביעה כספית שבגדר סמכותו. בנוסף, הפנתה התובעת כי בשלב מקדמי זה בו נדונה בקשת מחיקת תביעה על הסף, אין להידרש לשאלה הראייתית אם יעלה בידה להוכיח טענותיה.

9. לאחר עיון בטענות הצדדים קבעתי כי דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להידחות הן מההיבט הפרוצדוראלי והן לגופו של עניין.

10. הבקשה לא נתמכה בתצהיר כנדרש בתקנות, גם בתום ארכה שניתנה לנתבעים להשלמת החסר לא הוגש התצהיר וכך עד כה.

בעיקר, לא הציגו הנתבעים טעם מיוחד להגשת הבקשה לאחר תום ישיבת קדם המשפט ובניגוד להוראת תקנה 149 (ב) לתקנות לפיה: "לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

לא נשמעו טעמים מיוחדים המצדיקים הדרשות לבקשה בשלב זה בו נקבעה ישיבה לשמיעת ראיות ומטעמים אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.

11. גם בחינה מהותית של הבקשה, מביאה לתוצאה דומה.

כידוע, לא בנקל יעשה בית המשפט שימוש בסעד הדרסטי של סילוק תובענה על הסף, הפוגע בזכות יסודית של גישה לערכאות. שימוש בו יעשה במקרים חריגים בלבד (ר' ע"א 2582/09 גנאים נ' בית החולים רמב"ם, (8.8.2010); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.2007)).

בשלב זה של הדיון, בתום קדם משפט ועובר לשלב שמיעת הראיות, קיים קושי בקביעה המבוקשת לפיה עניינו של התובע מצוי בגדר החריג המצדיק סילוק על הסף. העדפה היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה בסוגיות שבמחלוקת. הפכתי בנימוקי הנתבעים ולא מצאתי בהם עוצמה נדרשת לשם היעתרות לבקשתם.

אין בהעדר צירוף מסמכים לכתב התביעה כנטען, כדי להצדיק את סילוקה על הסף. המזור האפשרי לטענות הנתבעים בהקשר זה, יכול וימצא בהפנייתם בתום השלב הראייתי ובסיכומיהם למכלול הראיות, בטענה כי לא עלה בידי התובעת לשאת בנטל הראייה החל עליה כמוציא מחברו.

טענותיהם הלכאוריות של הצדדים מצדיקות בירור ראייתי. בשלב זה, קיים קושי לקבוע כי נשמטה גרסתה הראשונית של התובעת, אשר להחזקתה בזכות יוצרים בהקשר שידורי ערוצי הספורט ואשר לשידורם בפומבי בבית עסקם של הנתבעים. אין זו העת לקבע מסמרות בעניין המחלוקת בין הצדדים וסברתי כי ההכרעה אשר לאיתנות או קלישות עילות התביעה, צריך שתיעשה לאחר בחינת ראיות הצדדים בכור ההיתוך הראייתי של המשפט עצמו.

גם בבחינת עתירה לסילוק תביעה על הסף משום העדר עילה, קפוצה ידו של הדיין. הלכה היא כי בבקשות כגון דא, יש לבחון רק את הכתוב בכתב התביעה, תוך הנחה כי ככל שתוכחנה הטענות שבו, יהא בכך די כדי לזכות את התובע בסעדים להם הוא עותר. בספרו של א' גורן, סדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט - 2009 (בעמ' 171) נאמר בהקשר זה, כך:

"אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על-יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש" (ר' גם: ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פד"י לז(4) 721, 724 (26.12.1983), י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ירושלים-1995 384-383)).

על אף הספק הנטען אשר ליכולת התובעת לכונן את עילת תביעתה מכוח חוק זכות יוצרים, אין לקבוע כבר כעת ש"ברור כי בשום פנים ואופן" לא תוכל התובעת לקבל את הסעדים אליהם היא עותרת ועל יסוד טענותיה. כתב התביעה מייחס לנתבע 2 גם הפרה עצמית של זכות היוצרים הנטענת מכוח חוק זכות יוצרים, ללא קשר להיותו אורגן בנתבעת 1, והזכירה התובעת בהקשר זה את הוראת סעיף 49 לחוק זכות יוצרים.

ככל שיתברר כי צפי פני העתיד מטעם הנתבעים היה מדויק, תימצא תרופתם בפסיקת הוצאות הולמת.

אשר לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, עסקינן בתביעה כספית בסכום של 85,000 ₪ המצויה בגדר סמכותו העניינית של בית משפט זה (ר' סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984; בש"א (מח' י-ם) 4222/07 גורביץ נ' טבע (13.2.2007); בש"א (מח' ת"א) 21090/07 שמש נ' שוחט (25.12.2007); ט' גרינמן, זכויות יוצרים, התשס"ד-2003, 471).

12. ביתרת טענות הנתבעים לא מצאתי ממש, הן נדחות כעת ושמורות לקראת המשך הדיון.

13. אשר לבקשתם הנוספת, הנתבעים עותרים לחייב את התובעת להשיב לשאלה: "מכוח מה טוענת היא כי הוקנו ומוקנות לה זכויות בלעדיות לשידורם של אירועי ספורט בתחומה של מדינת ישראל?" (להלן: "השאלה"). עוד עותרים לחייב את התובעת לגלות ולאפשר להם לעיין בהסכם, אם קיים, שמכוחו מוקנות לה זכויות אלו (להלן: "המסמך").

מתבקשת תשובת התובעת לשאלה בתצהיר מטעם מנהל או יו"ר דירקטוריון בה והמסמך נתבקש להתקבל כעותק בעברית, או כתרגום לעברית מאומת על ידי נוטריון.

הנתבעים טוענים כי עובר לבקשתם פנו לב"כ התובעת לענות על השאלה וכן לגלות ולעיין במסמך, אם קיים והושבו כי הזכויות בשידורים מוקנות לה מכוח שהיא מפיקתם.

הבקשה מוגשת לאחר שהדיון בקדם משפט תם ובגדרו הסכימו הצדדים על עניינים הקשורים בשאלון, בגילוי ובעיון. בכלל זה הוסכם כי התובעת תגלה ראייה נוספת לעיני ב"כ הנתבעים בלבד והנתבעים יעבירו לב"כ התובעת נוסח תשובות מוסכם המצוי בידיהם ומסמכים מסוימים (ר' פרו' עמ' 2 שו 4-5; עמ' 3 שו' 1-2).

בהחלטה מיום 26.6.14 נקבע כי לא ברור כיצד מתיישבת הבקשה עם הסכמת הצדדים לפרוטוקול הדיון. בתגובה ובהבהרה מטעמם, טוענים הנתבעים כי בבסיס הבקשה מידע חדש שהגיע אליהם לאחר מועד קדם המשפט.

הואיל והבקשה וההבהרה לא נתמכו בתצהיר, נתבקשה הגשת תצהיר המבאר את הנימוקים המיוחדים להגשת הבקשה לאחר קדם המשפט ואת טיב המידע החדש הנטען. תצהיר שהוגש מטעם הנתבעים בהקשר זה לא הצביע על מידע חדש כנטען ולא הציג נימוק מיוחד להגשת הבקשה לאחר קדם המשפט.

בתצהירו, ציין הנתבע כי לאחר הדיון בקדם המשפט פנתה הנתבעת לתובעת בבקשה כי תענה על השאלה ותגלה את המסמך, אך פניה הושבו ריקם. הנתבע הוסיף כי השאלה והמסמך רלוונטיים לנושא שבמחלוקת ועמד על החשיבות שבגילוי מסמכים רלוונטיים לאור תקנה 112 לתקנות וע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת ואח' (20.3.1995). עוד טען כי שלב קדם המשפט טרם נסתיים.

14. התובעת, בתגובתה, עותרת לדחיית הבקשה בטענה כי הוגשה לאחר המועד שנקבע בהודעת בית המשפט מיום 18.3.2014 לגילוי מסמכים הדדי ולשליחת דרישות מקדמיות, ללא שניתנה ארכה להגשתה באיחור, מבלי שניתן טעם מיוחד להגשתה לאחר תום קדם המשפט ובניגוד להוראת תקנה 149לתקנות.

עוד טוענת התובעת כי הנתבעים שלחו לה כבר ביום 3.4.14 דרישה לגילוי ועיון במסמכים והמסמך לא נכלל בגדרה. נטען כי השאלה והמסמך מיותרים נוכח שהתשובה מתפרשת מכתב ההגנה וממכתב בא-כוחה ולפיהם זכויותיה בשידורים הם מכוח שהיא מפיקתם. עוד טוענת המשיבה כי הבקשה טורדנית ומסרבלת את ההליך ולכן דינה להידחות.

15. לאחר עיון בטענות הצדדים, קיבלתי את הבקשה בחלקה.

16. כידוע, ההתנהלות הדיונית והראייתית בהליך אזרחי נעשית ב"קלפים פתוחים", בהתחשב בנסיבות כל מקרה לגופו ותוך איזון מתבקש בין האינטרסים השונים (ר' רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577, 580 (22.5.2001); ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין, פ"ד מה(2) 89, 96 (26.2.1991) וע"א 188/89 עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1), 661,666 (2.3.1993)).

17. בכפוף לרלוונטיות המענה או המסמך המבוקש למחלוקת, תפקיד הליכי גילוי ועיון במסמכים, הנו: "...לעודד את בעלי הדין לנהל את ההליך ב'קלפים פתוחים' על ידי גילוי מוקדם של הראיות המצויות בידיהם". כן מצופה כי בעל דין ישיב על שאלון באופן הולם, כל עוד אין עסקינן ב"מסע דייג" אסור ובאין חריג המונע מתן תשובה לשאלה ספציפית ( (ר' רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב (19.12.1999); בג"צ 6474/10 עיריית ראשון לציון נ' שר הפנים (21.3.2013); ת"א (ב"ש) 102/91 ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"מ תשנ"ד (3) 102 (23.12.1993)).17

לא התרשמתי כי התובעת הפרה חובתה בדבר גילוי, עיון ומענה על שאלון. מקובלת עליי טענתה כי אין בידה מסמך מסוג זיכיון שמקנה זכותה בשידורים וזכותה בהם היא מכוח הפקתם. עוד לטענתה, השיבה בשלב קדם המשפט על שאלון כבקשת המבקשים שבגדרו לא נכללה השאלה. המבקשים לא הכחישו כי המשיבה השיבה על שאלונם המקורי ולא הכחישו כי לא נכללה השאלה בגדרו השאלה. המבקשים עצמם טוענים כי השאלה נשלחה למשיבה רק לאחר שנסתיים דיון קדם המשפט ולאחר שהשלימו בעצמם כטענתם מילוי חובות בהקשרי גילוי, עיון ומענה על שאלון שהוטלו עליהם בגדר דיון קדם המשפט.

מועדי הגשת השאלונים, ובקשות הגילוי והעיון במסמכים חלפו. בקשות שנותרו במחלוקת בעניינים אלו לובנו בגדר דיון קדם המשפט ביום 18.6.2014 והניבו הסכמה דיונית אותה יש לכבד ודומה כי בה יש להסתפק. המבקשים לא הצביעו על טעם מיוחד להבאת הבקשה לדיון כעת. טענתם אודות מידע חדש נטען שנתגלה להם רק בתום שלב קדם המשפט לא פורטה בתצהיר שהוגש מטעמם חרף ההחלטה מיום 30.6.2014.

טענת הנתבעים לפיה אין לתובעת זכיות בשידורי ספורט ולפיה לא הציגה כל אסמכתא או זיכיון בהקשר זה, הועלתה כבר בכתב הגנתם והיתה ידועה להם מלכתחילה. בידם היה להגיש השאלה ולדרוש גילוי ועיון במסמך בגדר שלב קדם המשפט, בו לובנו המחלוקות בהקשרי שאלונים וגילוי ועיון במסמכים.

18. אף מבחינה מהותית, השיבה המשיבה על קושיית המבקשים אודות הבסיס לטענתה לזכות בשידורים הוא הפקתם. עמדה זו עולה בקנה אחד עם טענתה בכתב תביעתה. נשמרת הזכות לבאר בנושא במהלך החקירות הנגדיות.

למען הסדר הטוב בלבד ובהתחשב ברלוונטיות השאלה והמסמך לבירור המחלוקת, ככל שקיים המסמך בידי התובעת, תגישו לידי ב"כ הנתבעים בתוך 7 ימים. בטווח זמנים זה תעביר לידו תצהיר משלים מטעמה ובו מענה לשאלה.

.

אין צו להוצאות. סוגיה זו תבחן בכללותה בסיומו של ההליך וגם בהתאם לתוצאותיו.

לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, ל' אב תשע"ד, 26 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.