לפניי בקשה, אשר הוגשה בהסכמת הצדדים, לאשר למבקש להסתלק מבקשתו לאשר תובענה ייצוגית.

המשיבה היא אחת מספקיות הדלק הגדולות בישראל. בבקשת האישור טען המבקש כי היא מפרה את פקודת המשקלות והמידות, 1947, את צו המשקולות והמידות (שימוש במכשירים לצרכי מסחר), התשכ"ג–1963, ואת תקנות המשקולות והמידות, התשכ"ג–1963. לשיטתו, היא אינה ממלאה אחר חובתה למכור דלק בתחנות התדלוק הנושאות את שמה רק ממשאבות אשר הצמידה להן אישור תקף שעברו כיול, ולגרסתו, בתחנות הרשת מצא משאבות שלא הוצמד להן אישור כזה או שנשאו אישור אשר פג תוקפו. בכל פעם שמכרה המשיבה דלק ממשאבות כאלה, ביקש המבקש לקבל, היא הפרה את הוראות הדין וגרמה בכך לקבוצה נזק בדמות פגיעה באוטונומיה של הרצון ועגמת נפש. כן נטען לעשיית עושר ולא במשפט.

בתשובתה לבקשה הבהירה המשיבה כי הגוף האחראי והמוסמך לערוך בדיקות כיול על-פי החוק והתקנות נתונה אך ורק למפקח על המשקלות, מידות וסטנדרטים במשרד הכלכלה. לה אין שליטה במועדי הביקור של המבקרים מטעם המפקח, שלהם ולא לה גם הסמכות הבלעדית להדביק את אישורי אימות הדיוק. לכל היותר מותר לה לכייל את המשאבות זמנית, עד לביקורת, וזאת – רק אם המשאבה חדשה או אם נפגע החותם שהוטבע בה. אליבא דמשיבה, אין לומר כי החוק אוסר על מכירת דלק ממשאבה שתווית האישור שהוצמדה לה אינה עדכנית. מעבר לכך גרסה כי המבקש לא הוכיח שמשאבות הדלק אינן מכוילות או כי סופק לו דלק בכמות מועטה מזו שרכש, ועל-כן לא קמה לו עילת תביעה ולא נגרם נזק לחברים בקבוצה.

בנסיבות אלה הסכימו הצדדים כי המבקש יסתלק מבקשתו ותביעתו האישית תידחה בלא צו להוצאות. אני סבורה כי טוב עשה המבקש משבחר בדרך ההסתלקות. בבקשת האישור אין אינדיקטור לכך שמשאבות הדלק של המשיבה אינן מכוילות, ואם התווית המעידה כי נערכה בדיקה אינה מעודכנת או אינה מודבקת על משאבה כזו או אחרת – אין הדבר באחריותה.

אני פוטרת את הצדדים מפרסום פסק-הדין, הואיל ואינני רואה מקום להכביר הוצאות כאשר ראשית, אין סיבה לתור אחר תובע חליפי מחד גיסא, ושנית, פסק-הדין אינו בבחינת מעשה בית דין כלפי מי מהחברים בקבוצה. אני מאשרת את ההסתלקות ומורה על דחיית תביעתו האישית של המבקש. אין צו להוצאות.

ניתן בלשכתי היום, י"ד אדר תשע"ה (5 במרס 2015).

המזכירות תשגר פסק-הדין לצדדים. הצדדים ישלחו העתקים למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה.