לפניי תביעת התובעים לפיצוי בגין נזק, שנגרם למכוניתם בחלקה האחורי ימני.

התובעת השתמשה ברכב, אך הנזק אירע בחניה, ואיש מהתובעים לא ראה את התאונה מתרחשת. התובעים טענו כי התובע החנתה את רכבה בסמוך לחנות "קלין שופ" והמשרדים, בהם עובד הנתבע, וכשיצאה מהחנות אמר לה עובד החנות כי שמע רעש פגיעה וראה רכב מסוג שברולט יוצא במהירות מהאזור. התובעים מספרים כי במשך כשבוע ניסו לאתר את הרכב עפ"י התיאור של עובד החנות, מר מיכאל מחולי, עד שזיהו את רכב הנתבע ועליו סימנים בצבע ירוק, כצבע מכוניתם, פנו למשרד והגיעו אליו. התובעים טענו כי הוצג להם סרט הוידיאו, בו נראה הנתבע נוסע מהמקום.

הנתבע אישר כי התובע פנה אליו, אישר כי בפגוש רכבו נקודה קטנה של צבע ירוק (תמונות רכב התובע צורפו ע"י התובע ביום 19/2/14), הכחיש את המקרה, אמר שלא ניתן לו לעיין בסרט הוידיאו של חנות קלין שופ, שם נטען כי צולם יוצא מהמקום, הציע הצעת פשרה שהתובע דחה, וחברת הביטוח מטעמו דחתה את התביעה, מאחר והכחיש מעורבות. הנתבע טען גם כי הצעת המחיר שהביא התובע היתה גבוהה, אישר כי הפנה אותו למוסך שלו, בו ביצע לפני כן צביעה מלאה לרכב אחר, אך עמד על כך שהכל היה ללא הודאה באחריות.

לאחר ששמעתי את העדים, אני מחליטה לדחות את התביעה.

כאמור, איש מהצדדים לא ראה את התאונה, והתובעת לא היתה ברכב או לידו בזמן האירוע. התובעים ציינו בכתב התביעה את שמו של עובד החנות, שסיפר להם על הפגיעה, מר מיכאל מחולי, אך לא הזמינו אותו לעדות. התובעים צירפו להודעתם מיום 19/2/14 "הצהרה חתומה בידי העד אשר היה נוכח במקום האירוע", מר יצחק מרגו, אך איש מהעדים לא התייצב לדיון, למרות החלטתי הברורה מאותו יום. לא ברור אם מדובר בשני עדים או טעות בשם, אך במקרה כזה, לא תוכל להתקבל התביעה ללא חיזוק לטענות התובעים, ואי הבאת העד מחייבת את המסקנה כי לו היה מתייצב, לא היתה עדותו משרתת את גרסת התובעים.

גם לגופה של התביעה, הנזק הנראה בתמונות רכב התובעים, שהוגשו לאחר הדיון, אינו מתיישב עם השפשוף הקל בפגוש רכב הנתבע. המכה בפגוש האחורי של רכב התובעים, רכב ישן, שנת ייצור 1999, נחזית כמכה חזקה, ישירה, שהביאה לשבירת פגוש הפלסטיק בחלק ימני יחסית שלו, אך לא בפינה, ואינה מתיישבת עם תמרון בנסיעה אחורנית, תוך סיבוב לצורך יציאה מחניה. מסתברת יותר האפשרות, שמדובר בנזק שנגרם ללא קשר למפגש עם רכב הנתבע, אם היה.

העובדה שלתובעים ביטוח צד ג' בלבד, ולנתבע ביטוח מקיף עם השתתפות עצמית של 400 ₪, מצדיקה שלא להעדיף את גרסת התובע כעדות יחידה של בעל דין לטובת גרסתו, באשר האינטרס בתוצאות המשפט גבוה משמעותית אצל התובעים.

הסיכום הינו כי התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט בסך 200 ₪.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ד, 15 מאי 2014, בהעדר הצדדים.