1. מונחת בפני בקשת המבקש להורות על דחיית התביעה לפינוי מושכר על הסף או לחילופין על העברתה לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט השלום ברחובות.

2. בבסיס התביעה לפינוי מושכר, כמו גם הבקשה מונח הסכם שכירות מיום 1.6.2004, אשר נחתם בין הצדדים, הכולל סעיף שיפוט ייחודי-

"23. מוסכם בזה במפורש בין הצדדים כי לבית המשפט ברחובות ולו בלבד, סמכות השיפוט הייחודית לדון בכל המחלוקות ו/או הסכסוכים שיתגלעו בין הצדדים"

(נספח 1 לכתב התביעה)

3. המשיב מתנגד לבקשה מטעמים שונים.

לשיטתו על המבקש היה להקדים ולפנות בבקשה להעברת הדיון לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 ומכל מקום אין במאזן הנוחות כדי להצדיק העברת ההליך מבית המשפט בראשון לציון לבית המשפט ברחובות.

עוד טוען המשיב כי "סעיף השיפוט" נעדר כל תוקף נוכח הפרה יסודית של ההסכם על ידי המבקש, הפרה בגינה הוגשה התביעה לפינוי.

4. לאחר שנתתי דעתי להוראות הדין (תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984), לפסיקה הנוהגת (ראה כדוגמא מיני רבות: רע"א 940/13 הקסטודיה דה טרה סנטה נ' בן חמו ואח') ולטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

5. הוראת תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 עניינה בקביעת הכלל בדבר "מקום שיפוט ייחודי" ולפיו כל אימת ש"קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שפוטו מצוי אותו מקום".

6. בשים לב לנוסחו של סעיף השיפוט שבהסכם השכירות נשוא התביעה לפינוי, נהיר הוא כי עסקינן ב"סעיף שיפוט ייחודי", המעניק לבית משפט השלום ברחובות "ולו בלבד" את הסמכות לדון "בכל המחלוקות ו/או הסכסוכים שיתגלעו בין הצדדים" ומשכך יש, לדידי, לנהוג על פי הכלל המעניק ברגיל את הבכורה לתניה ממין זו.

7. בטעמי התנגדותו של המשיב להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך לא מצאתי ממש.

7.1 הוראת סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 עניינה בהעברה מנהלית של תובענות בין בתי משפט באותו מחוז וכלל לא נועדה לנסיבות דוגמת אלה שבפני, עת נטענת טענת העדר סמכות מכוחו של הסכם שיפוט.

7.2 באשר לטענה בדבר איונו של סעיף השיפוט נוכח הפרתו היסודית של הסכם השכירות, הרי שסעיף השיפוט נועד, מלכתחילה, למקרה בו תוגש על ידי מי מהצדדים תביעה מכוחו של הסכם השכירות, לרבות בעילה של הפרה.

דומה כי אין חולק שתביעת הפינוי מושתתת על הסכם השכירות, גם אם הודיע המשיב למבקש על ביטולו נוכח טענות ההפרה.

הפרת ההסכם ו/או ביטולו על ידי צד לו אינה מאיינת את סעיף השיפוט, אשר כל מטרתו להביא את הצדדים להתדיין בפני ערכאה מוסכמת.

7.3 טענת המשיב לענין מאזן הנוחות, הנוטה לשיטתו לטובתו בשל העיכוב שיחול בבירור התביעה עקב הצורך בהעברתה לבית משפט אחר, מוטב היה לה, לדידי, אלמלא נטענה.

המשיב הוא מי שהתעלם במפגיע מהוראת סעיף השיפוט שבהסכם השכירות, הוראה אותה מצא לכבד ולנהוג על פיה בעבר עת הגיש לבית משפט השלום ברחובות תביעה לפינוי מושכר כנגד המבקש מכוחו של אותו הסכם שכירות ( ראה תא"ח 52100-08-10 נספח 3 לכתב ההגנה).

המשיב הוא מי שבחר מטעמיו שלא להגיש את התביעה שבפני לבית המשפט המוסמך וככל שיחול עיכוב בבירורה, דומה כי אין לו אלא להלין על עצמו.

8. לאור כל האמור לעיל מוצאת אני לעשות שימוש בסמכותי המעוגנת בהוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 ולהורות על העברת התביעה לבית המשפט המוסמך הוא בית משפט השלום ברחובות.

9. ישיבת יום 12.2.2014 מבוטלת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בפקס ובדואר רשום +אישור מסירה.

ניתנה היום, ט' אדר תשע"ד, 09 פברואר 2014, בהעדר הצדדים