<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד מורי סידי

המערער בעצמו

ב"כ המשיבה עו"ד גב' טל בנאי-גת

פרוטוקול

ב"כ המערער: הערעור הוא הן על הכ"ד והן על גזה"ד אך ליבת הערעור הוא על הקביעות העובדתיות. הגירסה העובדתית שאומצה ע"י בימ"ש קמא אינה מתקבלת על הדעת. אנו סבורים שמכלול הראיות שהוצגו בבימ"ש קמא מתיישבות עם הגירסה שמסר המערער. אני מכוון לשלוש עדויות ספציפיות. ברוב תיקי תאונות הדרכים חלק גדול מהמסכת העובדתית מתבסס על דו"ח הבוחן המשטרתי. לעמדתנו דו"ח הבוחן שהוצג לבימ"ש קמא נוקט בחוסר מקצועיות. הגירסה שמסר המערער מסר כי הופעל עליו לחץ. הוא לא פתח את הדלת. גירסת המערער שהעיד אותה בקביעות, הן בחקירתו במשטרה שהיתה מספר ימים לאחר האירוע והן בביהמ"ש, היא גירסה שאומרת שרוכב האופנוע לא התנגש ברכבו אלא ברכב שהיה משמאלו. הטענה של המערער שהפגיעה אירעה כאשר האופנוע כבר התנגש ואז הוא בא לסגור את הדלת. הדלת היתה פתוחה. אם אדוני יקבל את הטיעון העובדתי של המערער שהוא בא לסגור את הדלת, אז תקנה 80 לא חלה פה, כי היא מדברת רק על פתיחת דלת. המערער אומר שהיתה נוסעת מאחוריו והתלוננה על חגורת הבטיחות, הוא פתח לה את הדלת ורוכב האופנוע התנגש ברכב שלידו, ואז הוא בא לסגור את הדלת.

לעניין העונש – אם ביהמ"ש יחליט לא להתערב בקביעות העובדתיות, אנו סבורים שאם בימ"ש קמא קבע שלרוכב האופנוע היה אשם תורם, ואכן כך היה, המערער הוא נהג מונית מקצועי שתפקידו לשרת את הציבור, אם אכן נכון שהיה אשם תורם לאופנוען ואין על כך חולק, איפה זה מתבטא ברכיבי הענישה?

מדובר במערער שמצוי בתנאים כלכליים קשים. הוא נשוי ואב לשלושה.

ב"כ המשיבה: אני מבקשת לדחות את הערעור.

<#4#>

פסק דין

ערעור זה מוטב לו לא היה מוגש.

למרות הנטען בכותרת שמדובר בערעור על חומרת העונש, עסקינן בערעור שגם תוקף את ההרשעה בדין. בימ"ש קמא לאחר שמיעת ראיות, הרשיע את המערער בכך שביום 29.8.13 בנוהגו מונית בתל אביב בצומת פתח דלת של המונית באופן פתאומי, גרם לכך שנהג אופנוע נחסם על ידי הדלת ונגרמה תאונה. באותה תאונה נחבל רוכב האופנוע חבלה ממשית, חבלה שהצריכה תפרים בשוק ימין שלו.

בימ"ש קמא לאחר שמיעת עדים בהם הנהג המעורב ועד נוסף שהיה בכביש, תוך שהוא גם נותן משקל לדברי הנאשם עצמו שנמסרו עובר לתאונה, קבע קביעות עובדה וממצאי מהימנות נכונים שהתאונה אירעה בשל הסיכון שיצר המערער שפתח בפתאומיות את דלת המונית, קביעה זו אין להתערב בו ולא ניתן להתערב בה והיא נכונה.

בימ"ש בהכרעת דין מפורטת ומנומקת היטב כך קבע ולא אתערב באותה קביעה והערעור על הכרעת הדין דינו דחייה.

כך גם באשר לערעור על העונש. עסקינן בתאונה שגרמה חבלה של ממש, עונש פסילת מינימום של שלושה חודשים צפוי לעובר העבירה. בימ"ש קמא הטיל על המערער 4 חודשים פסילה בפועל ועוד 15 יום תוך שהוא מפעיל עונש פסילה מותנה בן 3 חודשים שתלוי היה ועומד כנגד המערער. לבד מכך הטיל בימ"ש קמא על המערער רק קנס נמוך של 2,000 ₪ לתשלום בעשרה תשלומים, פסילה מותנית ותו לא.

הלכת אי ההתערבות בענישה המוטלת על ידי הערכאה הדיונית אלא בנסיבות חריגות אינה מאפשרת התערבות בגזר הדין שהוא לא כבד כלל ועיקר.

הערעור נדחה.

המערער יפקיד את רשיונו במזכירות בית משפט לתעבורה בתל אביב יפו ביום 12.10.14 עד השעה 10:00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"ד, 11/09/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סיגל זיו