1. תובענה הנוגעת לתכולת דירה המצויה ברח' יל"ג 14, חיפה.
2. על פי המתואר בכתב התביעה, התובעת התגוררה משך שנים בדירה שכורה המצויה ברח' יל"ג, דירה אשר ברבות השנים נרכשה על ידי פופליאנקי צבי ודרטלר צבי. נתבע שהינו עו"ד (וחתנו של אחד הבעלים) טיפל עבור בעלי הנכס בניהול הנכס.
3. לטענת התובעת, ביום 1.5.2013 הנתבע אשר טיפל בנכס, זרק מהדירה את כל חפציה של התובעת, חלקם בעלי ערך (ובהם בגדים ותכשיטים), וכן ארון קיר שהיה בדירה, וזאת בלי לצור קשר עם התובעת ובלי לתאם עמה דבר זה. בהתאם טוענת התובעת כי נגרמו לה נזקים בשיעור של 10,000 ₪.
4. הנתבעת השיב לכתב התביעה. לדבריו, אינו בעלי הנכס אולם טיפל בהשכרתו, ואכן התובעת התגוררה בנכס זמן ממושך, עוד בטרם נרכש הנכס על ידי הבעלים הנוכחיים; מפרט הנתבע שהסכם השכירות בנכס נסתיים בתחילת חודש ספטמבר 2012, אולם סמוך לסיום תקופת השכירות, הודיעה התובעת כי לא מצאה מקום מגורים אחר, ובהתאם אפשרו לה בעלי הנכס להתגורר בדירה 6 חודשים נוספים, כאשר בסמוך לתום אותם 6 חודשים, הפסיקה התובעת לשלם את דמי השכירות, ונמנעה (ואף התחמקה) מיצירת קשר עם בעלי הנכס או עם התובע ועובדי משרדו – כנציג הבעלים.
5. עוד מפרט הנתבע, כי לתובעת נשלח מכתב התראה בדואר רשום, לכתובת הדירה, ביום 14.3.2013, ובחלוף חודש בהיעדר מענה, הגיע הנתבע לנכס על מנת לבדוק מצבו; באותו שלב מצאו הנתבע והבעלים את הדירה ריקה מחפצי ערך, מלוכלכת ומלאה באשפה, ובהיעדר דרך ליצור קשר עם התובעת, שכרו שירותי קבלן אשר יפנה את הפסולת מהדירה. אותה פסולת, לגישת הנתבע, הינה אותה תכולת יקרת ערך אליה מכוונת התובעת.
6. בנוסף לכל האמור לעיל, מציין הנתבע, כי התובעת נותרה חבה כספים לבעלי הנכס, אם כי לאור מצבה של התובעת, החליטו שלא לפעול לגביית סכום זה.
7. לאחר בחינת טענות הצדדים, לרבות עדות הצדדים בדיון אשר נערך בפני ביום 3.7.2014, מצאתי לנכון לדחות את התובענה.
8. אציין כי התובעת לא הוכיחה מה הייתה התכולה אשר נזרקה. אם נזרקו בגדים וחפצי ערך, מה הייתה כמותם? מתי נרכשו? מה היה שוויים? היעדר הפירוט מהווה אי הוכחה של הנטען בתובענה, והתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה.
9. יכולה הייתה הנתבעת לכמת תביעתה, לתמוך אותה בחשבונות מחברת האשראי או בתמונות כלשהן, והתובעת לא הביאה כל אסמכתא. בהיעדר אסמכתא, לא לגבי הבגדים ולא לגבי אותו ארון אשר נטען כי היה בדירה והיה רכושה של התובעת – לא ניתן לקבל את התביעה.
10. אוסיף ואציין, כי מצאתי לנכון לקבל ולהאמין לדברי הנתבע, באשר לתכולה אשר נמצאה בדירה.
11. הנתבע ציין כי כאשר נכנס לדירה מצא אותה ללא כלים חשמליים, ללא כלי מטבח וללא ריהוט כלל, משמע, הדירה ננטשה, ולמעט מספר סמרטוטים ופסולת לא היה בדירה דבר. לדבריו פרטי הטקסטיל אפילו לא היו מסודרים בארון אלא זרוקים על הרצפה. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב דווקא בעדותה של התובעת, אשר העידה כי עזבה את הדירה בינואר 2013 (אז גם הפסיקה לשלם את דמי השכירות לגישתה), ולכל היותר מדי פעם הייתה מגיעה לקחת כמה דברים.
12. אין זה סביר ואין זה הגיוני שהתובעת תדאג להעברת תכולת הדירה כולה, חפצי ריהוט וכלים חשמליים, אולם דווקא את דברי הערך – שלא הובא תיעוד לא לרכישתם ולא לקיומם - תשאיר בדירה הנטושה ותגיע לראותם ולקחת חלקים מהם מעת לעת.
13. בכל הנוגע לארון הקיר שהיה בדירה, גם לגביו לא הובאה כל ראיה. ציין הנתבע בהגינותו "חתני שרכש את הדירה רכש אותה עם כל התכולה שלה שזה בעצם ארונות מטבח וארון בגדים. בחודש מאי כשהתובעת פגשה אותי היא אמרה לי שהארון בגדים היה שלה. אמרתי לה שתוכיח ותראה לי קבלה או שתביא את הנגר שבנה אותו" (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 7 ואילך). התובעת לא הביאה כל ראיה כאמור, ובכך כשלה מלהוכיח את התביעה גם ברכיב זה;
14. ארחיב ואציין, כי הואיל והתובעת ממילא הודתה כי לא נשאה בתשלום מלוא דמי השכירות עקב מצבה הכלכלי, הרי שגם אם היה מוכח שבעלי הדירה השליך ארון שהיה שלה, הרי שסכום זה ניתן לקיזוז כנגד החוב שהיה קיים בדמי השכירות ,כך שבכל מקרה לא היה מקום לקבל התובענה ברכיב זה.
15. מן הראוי לציין, כי הגם שלכאורה הנתבע אינו הבעלים של המושכר, לא הועלתה על ידו טענה של היעדר יריבות, וגם (אך לא רק מטעם זה) דינה של התובענה כנגדו להידחות.
16. התובענה נדחית לפיכך.
17. בשל נסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ד, 23 יולי 2014, בהעדר הצדדים.