29 אוקטובר 2014

לפני:

כב' הרשמת כרמית פלד

החלטה

כללי

1. המבקש, יליד 1965, הגיש תביעה כנגד המשיבה, אצלה עבד לפי הטענה בין 7/9/11 ל- 30/5/12. במסגרת התביעה עותר המבקש לפיצוי בגין זכויות פנסיוניות. לטענת המבקש המשיבה לא ביצעה עבורו הפרשות לקופת גמל – הפרשות אשר ככל הנראה היו מקנות לו זכאות לקצבת נכות. המבקש התמוטט במהלך עבודתו אצל המשיבה, הובהל חסר הכרה לבית חולים ואובחן כסובל מאירוע מוחי. בעקבות האירוע האמור הפך המבקש לנכה ואיבד לטענתו את כושרו להשתכר לצמיתות. בשל מחדלה הנטען של המשיבה תובע המבקש פיצוי בגובה הקצבאות אשר לטענתו נמנעות ממנו בשל המחדל האמור. המבקש תובע זכויות פנסיוניות (אובדן כושר עבודה) בסך 4,500 ₪ לחודש עד גיל 67 וכן תובע זכויות פנסיוניות (קצבת זקנה או אובדן כושר עבודה) בסך 3,200 ₪ לחודש עד גיל 80 (להלן: "התביעה").
2. התביעה נישומה ע"י מזכירות בית הדין בסך של 7,700 ₪ ועל כן שולמה ע"י המבקש אגרה בסך של 77 ₪ בלבד. המשיבה ביקשה לתקן את שומת התביעה ולהורות למבקש לשלם אגרה כדין, בשיעור 1% מסכום התביעה. לטענת המשיבה סכום התביעה עולה על שני מיליון ₪.
3. המבקש התנגד לטענת המשיבה וטען כי המקרה המיוחד מחייב לשום את התביעה בחסר ולהותיר על כנו את סכום האגרה שנגבה (77 ₪). לחילופין, מבוקש לפטור את המבקש מתשלום אגרה (להלן: "הבקשה").
4. בהחלטתו מיום 7/7/14 הורה בית הדין למבקש להגיש תצהיר מפורט התומך בבקשתו לפטור האגרה בהתאם לקבוע לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח 2008 (להלן: "התקנות") ולצרף לתצהירו, בין היתר, תלושי בנק של 6 חודשים אחרונים.
5. ביום 8/8/14 הגיש המבקש תצהיר התומך בבקשה. לתצהיר לא צורף כל מסמך.
6. ביום 28/10/14 התקיים בפני דיון בבקשה לפטור מאגרה, במהלכו נחקר המבקש.

טענות הצדדים

טענות המבקש

1. בתצהירו מפרט המבקש את מצבו הרפואי הקשה וטוען כי הינו נכה בשיעור 100%, איבד לחלוטין את כושרו להשתכר, אינו עובד ממועד האירוע (30/5/12) ואינו יכול עוד לשוב למעגל העבודה.
2. המבקש, יליד 1965, נשוי ואב למספר ילדים, טוען כי עובר לאירוע הצליח בדוחק לפרנס את משפחתו והשתכר כ- 6,000 ₪ בחודש.
3. לטענת המבקש מצבו הכלכלי בכי רע, אין לו נכסים שניתן לממש ואין לו כל הכנסה, חסכונות או כספים מהם ניתן לשלם את האגרה.
4. לטענת המבקש אין לו כל רכוש זולת בית בו הוא מתגורר עם משפחתו.
5. עוד טוען המבקש כי אין על שמו חשבון בנק פעיל וכי נטל בעבר הלוואות מקרובי משפחה לצורכי ריפוי ועל מנת לטפל במצבו הרפואי.
6. לטענת המבקש טיב התביעה אינו רגיל וסכומה הגבוה נובע מצירוף של עילת תביעה ייחודית (אי ביצוע הפרשות לקופת גמל) ומצב בריאותי קשה. נטען כי בתביעות לנזקי גוף לעיתים נגבית אגרה מזערית, על מנת לסייע לתובעים שמצבם הבריאותי קשה לממש את זכויותיהם בהתחשב במצבם הרפואי הקשה.

טענות המשיבה

1. המשיבה מתנגדת נחרצות לבקשה וטוענת כי היה על המבקש להגיש את הבקשה בהזדמנות הראשונה, בסמוך למועד הגשת התביעה ולא להמתין בחוסר תום לב עד שהסוגיה הועלתה ע"י המשיבה, עת גילתה כי מפאת טעות נגבו מהמבקש רק 74 ₪ עבור אגרת תביעה.
2. תצהיר המבקש אינו מפורט דיו ולא צורפה אליו כל אסמכתא התומכת בטענה להיעדר יכולת כלכלית. לא פורטו כנדרש רכוש בת הזוג ורכוש הוריו, ככל שסמוך על שולחנם.
3. יתכן שלמבקש הכנסות לא מדווחות ולא מתועדות, שכן מתצהירו עולה תמונה לפיה המבקש ומשפחתו מתקיימים רק מהלוואות קרובים.
4. בבעלות המבקש בית מגורים וזה כשלעצמו עילה לדחיית הבקשה.
5. ההיקש שעושה המבקש מתביעות נזקי גוף אינו רלבנטי שכן סכום האגרה קבוע בתקנות הרלבנטיות לתביעה.
6. המשיבה מבקשת לחקור את התובע על תצהירו טרם קבלת החלטה.

המסגרת הנורמטיבית

1. אגרת בית הדין נגבית ע"י המדינה כחלק משירות שמספקת המדינה למשחרים לפתחם של בתי הדין. קיים צורך לבצע איזון בין השתתפות הפרט בעלות מסויימת של ההליך המשפטי, מחד גיסא, לבין זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות יסוד מהמעלה הראשונה מאידך גיסא (ר' בשינויים המחוייבים בג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי צביח נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פורסם בנבו (12/1/05).
2. סכום האגרה נקבע בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח 2008 (להלן: "התקנות") והתנאים להענקת פטור מתשלום אגרה מפורטים גם הם בתקנות אלה, כדלקמן:

"12(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."

1. דהיינו, על בית הדין לבחון את יכולתו של המבקש לשלם אגרה, וכן האם ההליך מגלה עילה, וכל זאת על פי הקריטריונים שנקבעו בתקנה 12 האמורה.
2. מדובר בשני תנאים מצטברים, אשר הנטל ההוכחה ביחס אליהם מוטל על המבקש (בש"א 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס).
3. פטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים. בין היתר, נקבע בפסיקה כי תנאי למתן פטור הוא שהמבקש יפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי הנטען (רע"א 7532/07 פרחי נגד מזרחי טפחות; בש"א 294/89 אליאס נ' שחר).
4. ביחס לנטל המוטל על המבקש פטור מאגרה בקשר עם הוכחת עילת התביעה, נפסק בע"א 8974/04 פלוני נגד פלונית, פ"ד נט(4)721, כדלקמן:

"... מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש, קל מזה המוטל עליו בענייני הפקדת עירבון...כשם שאין נבחנת עילת התביעה לגופה במסגרת התקנות במקרה שבו משולמת האגרה, כך אין לבחון את עילת התביעה לגופה במקרה של חוסר יכולת כלכלית. על- כן יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש."

מן הכלל אל הפרט

1. הצדק עם המשיבה בטענתה כי נפלה טעות בשומת התביעה וכי נוכח רכיביה היה מקום לשום את התביעה בערכה המלא. בהקשר זה אציין כי ההיקש שעושה המבקש מאגרות הנגבות בתביעות לנזקי גוף אינו רלבנטי, שכן בבית הדין לעבודה נגבית האגרה בהתאם לתקנות. התקנות הספציפיות החלות בבית הדין לעבודה אינן זהות בהכרח לתקנות הנוגעות לגביית אגרה בבתי המשפט הדנים בתביעות דוגמת אלה הנזכרות ע"י המבקש בתצהירו. משכך, אדון בבקשת המבקש לפטור אותו מאגרת תביעה.
2. לאחר עיון בבקשה, בתגובות שהוגשו ע"י המשיבה וביתר המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין ולאחר ששמעתי את עדות המבקש, כפי שנגבתה בפני, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.
3. מתצהירו של המבקש עולה כי המבקש מצוי במצב רפואי קשה. אלא שאין בעובדה זו כשלעצמה כדי לזכות בפטור מאגרה.
4. המבקש טוען כי מצבו הכלכלי קשה, כי יש לו מספר ילדים, כי אין לו כל רכוש, אין לו חשבון בנק פעיל על שמו ואין לו הכנסה מכל מקור אחר.
5. אכן, הצדק עם המשיבה בכך שהמבקש לא פרש בתצהירו את מלוא התשתית העובדתית הנדרשת ביחס למצבו הכלכלי הנטען, בהתאם למצוות התקנות. אלא שהפרטים החסרים, אשר אכן היו נחוצים על מנת שהמבקש ירים את נטל ההוכחה המוטל עליו, הושלמו במידה מספקת בעת חקירתו של המבקש במהלך הדיון שהתקיים ביום 28/10/14.
6. במהלך הדיון ביום 28/10/14 העיד המבקש כי הוא מתגורר עם משפחתו, אשתו ושמונת ילדיו בביתה של חמותו, אשר מתגוררת גם היא בדירה זו. ערה אני לכך שבתצהירו נטען כי הדירה בבעלותו, אלא שאין באי דיוק זה כדי לשמוט, לטעמי, את הקרקע תחת הבקשה. הוצהר כי למבקש ולאשתו אין כל רכוש משמעותי, לרבות רכב.
7. המבקש נשאל בחקירתו והשיב כי גם לחמותו אין כל רכוש, זולת הדירה בה מתגוררת המשפחה. אביו נפטר ואילו אמו חולה בת 90, חסרת אמצעים שאינה יכולה לסייע למבקש בהוצאותיו.
8. עוד העיד המבקש כי גם אשתו ושמונת ילדיו הקטינים אינם עובדים. לצורך כלכלת המשפחה לווה המבקש כספים מקרוביו - כספים אותם עליו להשיב והוא מתכוון לעשות כן לאחר שיזכה, כך לדבריו, בתביעה.
9. למבקש ולאשתו אין חשבון בנק והם מתנהלים כלכלית באמצעות כסף מזומן בלבד, אשר ניטל מקרוביו בשעתו. הם אינם מקבלים כל גמלאות או קצבאות.
10. המבקש ציין בחקירתו כי אין ברשות מוסד של סיוע משפטי וכי עד כה לא שילם כל שכ"ט לבא כוחו. ב"כ המבקש ציין לפרוטוקול כי הסדר שכ"ט הינו על בסיס אחוזים מהתוצאה הסופית.
11. עוד השיב המבקש כי לצורך תשלום האגרה פנה לאנשים לצורך בקשת הלוואה, אולם הדבר לא הסתייע, שכן "מרוב שלוויתי כסף בגלל מצבי אף אחד לא הסכים".
12. מתצהיר המבקש ובעיקר מעדותו כפי שנשמעה בפני שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש קשה ביותר. עוד מצאתי כי נוכח המצב הנטען אכן סביר לא הסתייע בידי המבקש ליטול הלוואות נוספות, לצורך מימון האגרה. התמונה שהצטיירה הינה כי בשל דלותו הרבה ידו של המבקש אינה משגת לשלם את האגרה, באופן שדחיית בקשתו עשויה להביא לנעילת שערי בית הדין בפניו.
13. אכן, המבקש לא צירף כל אסמכתא לטענותיו, אלא שלאחר חקירת המבקש נחה דעתי שבנסיבות הענין אין בהיעדר האסמכתאות האמורות כדי לשמוט את הקרקע תחת הבקשה, בין היתר, מהטעם שהובהר כי למבקש ולמשפחתו אין חשבון בנק וכי משק ביתו של המבקש מתנהל באמצעות אותם כספים במזומן אשר נטל מקרוביו לצורך קיום שוטף.
14. לענין סוגיית העילה אבהיר כי בהתאם להלכה פסוקה האיזון בין הצורך להבטיח רצינות ההליך מחד גיסא והימנעות מנעילת שערי בית הדין בפני מחוסרי יכולת כלכלית מאידך גיסא מחייב את בית הדין לבחון את מבחן העילה בפרשנות רחבה ביותר. דהיינו, בית הדין יבחן האם אין מדובר בהליך סרק, הליך שאין לו כל תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה (בש"א (ארצי) 675/09 אברהם פלקסר נגד נשיץ ברנדס ושות' 14/2/10, (פורסם בנבו); ע"א 8974/04 פלוני נ.פלונית, פ"ד נט(4)721). בשלב מקדמי זה ובהתחשב בכלל המסמכים שהובאו בפני בית הדין לא ניתן לקבוע כי מדובר בתביעת סרק נטולת כל בסיס וחסרת כל שחר וסיכוי.
15. בנסיבות אלה, ונוכח כל האמור לעיל, מצאתי כי קיים מקום לפטור את המבקש מאגרה.
16. סוף דבר – המבקש פטור מתשלום אגרה.

בנסיבות הענין, אין מקום לחיוב בהוצאות בגין הבקשה.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ה, (29 אוקטובר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.