טוען...

החלטה על בקשה של מערער 1 עיכוב ביצוע / התליית הליכים 15/01/14

אילן איטח15/01/2014

ניתנה ביום 15 ינואר 2014

עו"ד זכי כמאל המבקש

עו"ד קלרה מצליח המשיבה

בשם המבקש: בעצמו

בשם המשיבה: בעצמה

ה ח ל ט ה

השופט אילן איטח

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת אביטל רימון-קפלן ונציגי הציבור גב' רבקה שלומי ומר יאיר רון; ס"ע 18576-10-11) מיום 11.11.13 בו חויב המבקש לשלם למשיבה הפרש דמי נסיעה, גמול עבודה בשעות נוספות וכן הוצאות משפט.

הרקע לבקשה:

2. המבקש הינו עורך דין במקצועו, ובעלים של משרד לעריכת דין (להלן - המשרד). המשיבה, עורכת דין במקצועה, הועסקה על ידי המבקש כעורכת דין שכירה במשרד שבבעלותו החל מיום 18.7.04. ביום 27.6.10, כחודשיים וחצי לאחר לידת בתה, הודיעה המשיבה למבקש על התפטרותה מהעבודה לצורך טיפול בבתה, אשר נכנסה לתוקף ביום 1.8.10. בעקבות נסיבות התפטרותה, ולפי בקשתה, שילם המבקש למשיבה פיצויי פיטורים.

3. כעבור מעט למעלה משנה פנה המבקש לבית הדין האזורי ועתר לחייב את המשיבה להחזיר לו את פיצויי הפיטורים בטענה כי אלה שולמו לו בשל מצג שוא. מנגד, הגישה המשיבה תביעה שכנגד ובה עתרה לחייב את המבקש לשלם לה הוצאות נסיעה וגמול עבור עבדוה בשעות נוספות.

4. בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקש במלואה וקיבל באופן חלקי את התביעה שכנגד. לענין הבקשה לעיכוב ביצוע רלוונטית ההכרעה המתייחס לתביעה שכנגד, וכך הכריע ביתה דין האזורי:

החזר הוצאות נסיעה - נקבע כי שכר העבודה כלל הוצאות נסיעה. יחד עם זאת נקבע כי לא הוכח שהסכמה דומה הושגה גם לגבי התקופה שהחל מחודש 11/08 ואילך, עת העתיקה המשיבה את מקום מגוריה מחיפה לקרית אתא וכתוצאה מכך עלו הוצאות נסיעתה לעבודה וממנה. בגין התקופה שמחודש 11/08 ואילך, קבע בית הדין כי המשיבה זכאית להפרש דמי נסיעה בסך של 48 ₪ לחודש, ובסך הכל ל-
768 ₪.

גמול עבודה בשעות נוספות – בית הדין האזורי קבע כי התביעה בעילה זו התיישנה בנוגע לתקופה שעד ליום 20.11.04. באשר לתקופת העבודה שמחודש נובמבר 2004 ואילך קבע בית הדין האזורי כי המשיבה הוכיחה מתכונת עבודה כללית. בית הדין קבע כי לפי סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958, לא ניתן לכלול בשכר העבודה של המשיבה גמול עבור עבודה בשעות נוספות. בית הדין דחה את חישובי המשיבה וקבע כי היא זכאית לגמול עבודה בשעות נוספות בסך כולל של 9,041 ₪.

לאור התוצאה אליה הגיע, חייב בית הדין את המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט בגין שני ההליכים בסך כולל של 4,500 ₪.

5. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ואילו המשיבה הגישה ערעור שכנגד. במקביל הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, במעמד צד אחד. ביום 18.12.13 נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע במעמד צד אחד.

הבקשה וטענות הצדדים:

6. המבקש טוען כי סיכויו לזכות בערעור טובים, שכן נפלו בפסק הדין טעויות משפטיות. בקליפת אגוז טוען המבקש בנוגע לרכיבי התביעה אותם חוייב לשלם, בין היתר כך:

המשיבה הועסקה על בסיס שכר כולל, אשר גילם בחובו את כלל הוצאותיה, לרבות הוצאות הנסיעה על כן לא היה מקום לפסוק לזכותה כל תשלום בגין רכיב זה, ומכל מקום אין במעבר המגורים כדי להצדיק את הגדלת השכר; המשיבה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי אכן עבדה שעות נוספות; מן העדויות שהובאו עולה כי במשרד לא היו שעות עבודה קבועות ודומות וכי לכל עורך דין היה הסכם שונה עם המבקש בנוגע לתנאי העבודה ושעות העבודה. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקש, יש הצדקה להיעתר לבקשה ולעכב את ביצוע פסק הדין. עוד נטען כי לבקשה לא צורף תצהיר הואיל והיא מושתתת כולה על נימוקים משפטיים.

7. המשיבה מתנגדת לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוענת כי המבקש לא הביא כל טעם מיוחד מדוע יש מקום לחרוג מהכלל לפיו מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו ובמיוחד כאשר מדובר בתביעה כספית. לעניין מאזן הנוחות נטען כי המבקש לא צירף תצהיר לבקשה, ולא הניח תשתית עובדתית כלשהי אודות נזק שעלול להיגרם לו מביצוע פסק הדין. עוד נטען כי המשיבה זכתה בפסק דין כספי, לפיו חויב המבקש לשלם לה תשלומים מכוח חוקי מגן, זאת בגין גמול עבור עבודה בשעות נוספות לפי סעיף 5 לחוק הגנת השכר, ותשלום נוסף עבור הוצאות נסיעות בהתאם לצו ההרחבה הכללי במשק בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה.

לעניין סיכויי הערעור, טוענת המשיבה, כי על פני הדברים, טענות המבקש בערעור, רובן ככולן, מתייחסות לתקיפת ממצאים עובדתיים של בית הדין האזורי, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם. עוד נטען כי פסק דינו של בית הדין האזורי מנומק ומבוסס כראוי וסיכויי הערעור המבקש קלושים ביותר.

8. בתשובה לתגובת המשיבה חוזר המבקש על האמור בבקשתו ומציין כי מעולם לא טען שאין ביכולתו לשלם את הסכום הפסוק וכי הוא מאמין שסיכויי ערעורו טובים ומטעם זה יש להיעתר לבקשה. עוד צויין כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין ולאחר מכן יתקבל ערעורו, עלול להיגרם למבקש נזק כתוצאה מכך שיצטרך לנקוט בהליך נוסף לשם השבת כספו שישולם למשיבה. לענין הפנה המבקש לכך שהמשיבה הגבילה את חברותה בלשכת עורכי הדין ולכן איננה עובדת או לא הצהירה כי היא עובדת.

9. המשיבה הבהירה כי הגבלת חברותה בלשכה היא פרי מצבה הבריאותי.

דיון והכרעה:

10. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי[1]. בפסיקה נקבעו שני תנאים שבהתקיימם יעכב בית הדין את ביצוע פסק הדין אם לאו: האחד הוא סיכויי ההצלחה של המבקש, והשני הוא בחינת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי עיכוב ביצוע הפסק אל מול הנזק שייגרם למשיב אם יעוכב[2].

11.לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. לא מצאתי בנימוקי הבקשה כל טעם המצדיק את עיכוב הביצוע.

לענין סיכויי הערעור – לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור ברכיב העיקרי – גמול עבור עבודה בשעות נוספות - יש בהם כדי להצדיק עיכוב ביצוע של פסק הדין. הערעור בענין זה מכוון בעיקרו של דבר כנגד קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי בכל הנוגע ל"מתכונת עבודה כללית" שחלה לגבי עורכי דין שכירים במשרד ולשעות העבודה של המשיבה. כידוע ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות אלה. באשר להפרשי דמי הנסיעה - גם אם מדובר בטענה משפטית אליה יש ליתן את הדעת, הרי שהסכום שבו מדובר הוא לכשעצמו אינו מצדיק עיכוב ביצוע. באשר להוצאות משפט – באלה ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב.

לעניין מאזן הנוחות – הבקשה אינה מפורטת ואינה מבססת תשתית מספקת, ולו לכאורה, המצדיקה עיכוב ביצוע הפסק – ודאי לא נוכח סיכויי הערעור כאמור. המבקש לא השכיל להצביע על חשש ממשי שיקשה עליו להיפרע מהמשיבה אם ישלם את הסכום הפסוק ויתקבל ערעורו. כמו כן יש להביא בחשבון כי אין מדובר בנסיבות העניין בסכומים גבוהים. כמו כן, אין להתעלם מכך שמדובר בזכויות מכח חוקי המגן שהמשיבה היתה זכאית לקבלן לפני למעלה משלוש שנים, ואין הצדקה לדחייה נוספת של תשלומן לאחר שנקבע בפסק הדין שהיא זכאית להן.

בסופו של דבר באיזון שבין סיכויי הערעור לבין מאזן הנזקים נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

12. סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך של 2,500 ₪.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ד (15 ינואר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

  1. ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו (4) 178, 181 (2002); ע"ע (ארצי) 31512-04-12 ש.י.מובילי מרחבים בע"מ- משה בן כליפה, (17.7.12).

  2. ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', (2000).

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
18/12/2013 הוראה למערער 1 - תובע להגיש אישור מסירה אילן איטח לא זמין
15/01/2014 החלטה על בקשה של מערער 1 עיכוב ביצוע / התליית הליכים 15/01/14 אילן איטח צפייה
01/03/2015 פסק דין שניתנה ע"י לאה גליקסמן לאה גליקסמן צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מערער 1 - תובע זכי כמאל זכי כמאל
משיב 2 - נתבע קלרה מצליח
מערער שכנגד 1 - נתבע קלרה מצליח
משיב שכנגד 1 - תובע זכי כמאל זכי כמאל