בענין : בקשת לביטול פסק דין

1. התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים. הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן אשר נדונה לפניי ביום 11/5/14. בגמר הדיון ניתנה החלטה המורה כי לנתבעים תינתן רשות להתגונן בכפוף להפקדת הסך של 8,000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 11/8/14.

2. הנתבעים לא הפקידו סכום זה במועד שנקבע. לפיכך, נדחתה בקשת הרשות להתגונן וביום 13/8/14 ניתן פסק דין על בסיס האמור בכתב התביעה.

3. ביום 14/8/14 הגיש ב"כ הנתבעים בקשה להנפקת שובר והארכת מועד להפקדת הסך של 8,000 ₪ עד 15/9/14. בקשתו נדחתה כיוון שכבר ניתן פסק דין.

4. ביום 24/9/14 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי. לבקשה צורף תצהיר של הנתבעת בו נטען כי בשל המצב הכלכלי הקשה, נדרשו הנתבעים לאורכה קצרה לשם הפקדת הפיקדון. הנתבעת טוענת כי במהלך חודש 7/14 ניסתה לפנות לבא כוחה בעניין זה אך לא הוגשה בקשה כיוון שבא כוחה גויס בצו 8 מיום 9/7/14 עד 7/8/14. הטענה בכל הנוגע לתקופת השירות של ב"כ הנתבעת במילואים נתמכה ברשימת תשלומי מילואים. עוד טענה הנתבעת כי ביום 10/8/14 נשלחה על ידי בא כוחה לגזברות בית המשפט בבית שאן כדי להפקיד את הסך של 8,000 ₪ אולם הדבר לא הסתייע בשל בעיה טכנית. במסגרת הבקשה להנפקת שובר הוסבר כי כיוון שהתיק לא עודכן על ידי מזכירות בית המשפט בחיפה, לא ניתן לבצע הפקדה.

5. בהתאם להחלטת הביניים מיום 28/9/14, הפקידו הנתבעים בקופת בית המשפט 9,000 ₪ כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין.

6. ביום 1/10/14 הגיש ב"כ התובע תגובה במסגרתה הוא מתנגד לבקשה. נטען ובצדק כי לא מדובר בפסק דין שניתן בהעדר הגנה אלא בפסק דין המיישם החלטה שניתנה לאחר דיון במעמד הצדדים. נטען כי לא ברור מדוע הנתבעת המתינה עד הדקה ה – 90 כדי לפנות למזכירות בית המשפט לקבלת שובר. נטען כי לא ברור האם הנתבעת פנתה בכלל למזכירות בית המשפט שכן אינה נוקבת בשם המזכירה עימה שוחחה ומציינת מועד במהלך הפגרה כאשר אתר נט המשפט היה מושבת. עוד נטען כי לא ברור מדוע הבקשה להארכת מועד לביצוע ההפקדה לא טופלה על ידי עורכי דין אחרים ממשרד ב"כ הנתבעים. ב"כ התובע מפנה להחלטה של מותב זה בתיק 53342-12-10 בה נקבע כי ככלל לא ניתן לשנות החלטה הקובעת מועד להפקדת פקדון כתנאי למתן רשות להתגונן אלא בהסכמה או במסגרת הליכי ערעור.

7. התגובה הומצאה לב"כ הנתבעים ביום 1/10/14 ולא הוגשה תשובה לתגובה עד עצם היום הזה.

8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל תוך חיוב הנתבעים בהוצאות התובע מהטעמים שיפורטו להלן.

9. ההחלטה מיום 11/5/14 לפיה תינתן רשות להתגונן בכפוף להפקדת 8,000 ₪ עד 11/8/14, היא החלטה אותה רשאי רשם בית המשפט לפי שיקול דעתו לשנות, בכל הנוגע למועד שנקבע לביצוע ההפקדה, גם לאחר שנסתיים המועד שנקבע מלכתחילה. כדי שבית המשפט יעשה שימוש בשיקול דעתו זה די בכך שיינתן נימוק סביר למחדל בעטיו לא הופקד הסכום במועד המקורי.

השוו – בש"א (שלום רמלה) 2234/08 מוסך עמק לוד בע"מ ואח' נ' י.מ. שירות עדיף בע"מ, החלטה מיום 4/11/08.

10. במקרה שלפניי ההסבר שנתנה הנתבעת מעורר תמיהות, עליהן הצביע ב"כ התובע, אך לא ניתן לומר כי הוא אינו סביר במידה המצדיקה לדחותו. אין ספק שהנתבעים יכולים היו לבקש מבית המשפט בעצמם להאריך את המועד לביצוע ההפקדה או לפנות בעניין זה לעורך דין אחר ממשרד בא כוחם. עם זאת, העובדה שהדבר לא נעשה אינה מלמדת כי הגרסה שהובאה בתצהירה של הנתבעת אינה נכונה או אינה מתקבלת על הדעת. בהחלט ייתכן כי הנתבעת סברה בטעות כי הכתובת היחידה לעניין זה היא בא כוחה אשר מטפל בתיק ולכן המתינה לכך שיסיים את שירות המילואים. מדובר בהתרשלות ממשית עליה ניתן לפצות בפסיקת הוצאות. בנסיבות העניין, התרשלות זו לא מצדיקה לסגור בפני הנתבעים את שערי בית המשפט.

11. שנית, גם בית המשפט העליון הכיר בלגיטימיות של פנייה לבית משפט השלום, לאחר שנקבעו תנאים לפתיחת שערי בית המשפט בפני הנתבע, כדי שישקול לשנות את התנאים שנקבעו.

רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט נכסים ובניין בע"מ, החלטה מיום 27/2/05.

כך בפרט, במקרה שלפניי בו כבר נקבע כי ראוי לתת לנתבעים רשות להתגונן בכפוף להפקדת הסך של 8,000 ₪. כך בפרט כאשר הנתבעים הוכיחו כי אינם מזלזלים בהליך, לאחר שכבר הפקידו בקופת בית המשפט את הסך של 9,000 ₪, אשר הפקדתו נקבעה כתנאי לעיכוב הליכי הביצוע של פסק הדין.

12. שלישית, אין ספק כי עם חלוף התקופה שקצבתי לביצוע ההפקדה ועם מתן פסק הדין, התגבשה בלב התובע ציפיה סבירה לפיה ההליך המשפטי בערכאה הראשונה הסתיים. עם זאת, כיוון שהוגשה בקשה להארכת מועד לביצוע ההפקדה יום לאחר שניתן פסק הדין, לא מדובר באינטרס חזק ומבוסס שראוי להגן עליו בדרך של סגירת שערי בית המשפט בפני הנתבעים. מדובר בפגיעה קלה יחסית באינטרס ההסתמכות של התובע עליה ניתן לפצות בתשלום הוצאות.

13. רביעית, ההגדרה השגויה של הבקשה כבקשה לביטול פסק דין לפי תקנה 201, אינה מונעת מבית המשפט לדון בבקשה לפי מהותה כבקשה להארכת מועד להפקדת הסך של 8,000 ₪.

השוו – ע"א (מחוזי תל-אביב) 2836/03 עיריית תל-אביב נ' מור.

14. אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 13/8/14 ומאריך את המועד להפקדת הסך של 8,000 ₪ עד למועד הפקדתו בפועל.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

המזכירות תעביר סכום זה לב"כ התובע מתוך הפקדון שהפקידו הנתבעים בקופת בית המשפט.

כיוון שהנתבעים קיימו את התנאי שנקבע למתן רשות להתגונן, אני מורה למזכירות לנתב את התיק לשמיעה בפני שופט.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.