סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (ב"ל 55432-06-13; השופטת עפרה ורבנר), בו התקבל ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר (להלן גם הוועדה) מיום 7.5.13 ונקבע כי נפלה טעות משפטית בהחלטתה. כן צוין כי עניינו של המבקש יוחזר תחילה לועדה הרפואית לעררים, כפי שקבע בית הדין בערעור אחר שהגיש המבקש (בתיק 14398-03-13). בפסק דינו של בית הדין האזורי נקבע כי המשיב ישלם למבקש הוצאות בסך 750 ₪.

2. המבקש טוען כי בפסק הדין של בית הדין האזורי לא נקבע מועד לתשלום ההוצאות שהושתו על המשיב. עוד טוען כי היה מקום להטיל על המשיב הוצאות לדוגמא בשל התנהלותו.

3. לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הבקשה ובנימוקי הבקשה, לא שוכנעתי כי זהו המקרה המתאים להתערבות של ערכאת הערעור בסכום ההוצאות שנפסקו בערכאה הדיונית. ככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין זה, למעט במקרים חריגים. מטענות המבקש ומחומר התיק לא עולה כי מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות שכזו והגדלת ההוצאות.

4. עם זאת, ולאור העובדה שבפסק דינו של בית הדין האזורי לא ננקב מועד לתשלום ההוצאות שהושתו על המשיב, ההוצאות תשולמנה, ככל שלא שולמו עד היום, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

5. בנסיבות אלו, בקשת רשות הערעור נדחית.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ד (19 ינואר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.