לפניי תביעה למתן צו עשה לתיקון ליקויי בנייה וכן תביעה לפיצוי כספי.

1. ביום 21.102008 נכרת בין התובעים והנתבעת הסכם, על פיו רכשו התובעים מהנתבעת דירה (להלן – "הדירה"). הדירה נמסרה לתובעים ביום 7.11.2010.
2. לטענת התובעים קיימים בדירה ליקויי בנייה שטרם תוקנו לשביעות רצונם ושהאחריות לתיקונם רובצת לפתחה של הנתבעת. התובעים הגישו תחילה תביעה לקבלת פיצוי כספי, בין היתר, בגין ליקויי הבנייה הנטענים על ידם. לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט הודיעו התובעים על הגשת כתב תביעה מתוקן מטעמם. במסגרת כתב התביעה המתוקן מבקשים התובעים שבית המשפט יחייב את הנתבעת לתקן את הליקויים בעצמה. כן טוענים התובעים כי הם זכאים לפיצוי בגין דיור חלופי שיידרש להם בעת ביצוע עבודות התיקון (על סך 20,000 ש"ח) ופיצוי בגין עוגמת נפש (על סך 20,000 ש"ח).
3. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת, בין היתר, כי התובעים לא יידעו אותה בתוך זמן סביר על אודות הליקויים וכי לא ניתנה לה הזדמנות סבירה לתיקונם. משכך, פקעה זכותם לדרוש את תיקון הליקויים בדירה על ידי הנתבעת.
4. כאמור, בית המשפט מינה מומחה, מר אייל שנהב, מהנדס בניין ושמאי מקרקעין (להלן - "המומחה"). בהתאם לחוות דעתו הנזק הכולל מסתכם בשיעור של 12,815 ש"ח. נקבע שתיקון הליקויים צפוי להימשך ארבעה ימים וכי הדירה ראויה למגורים במהלך העבודות.
5. בדיון מיום 2.2.2017 הסכימו הצדדים כי הנזק הוא כפי שנקבע על ידי מומחה בית המשפט. כן הסכימו הצדדים למתווה הכרעה ולפיו השאלות שבמחלוקת הן כדלקמן:

"1. האם הנתבעת יוצאת ידי חובתה על ידי תשלום הסכום שנקבע בחוות הדעת אל התובע (כך לפי עמדתה) או האם זכאי התובע לדרוש מהנתבעת תיקון של הליקויים בחוות הדעת.

2. זכאות התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש.

3. זכאות התובע לתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד או זכאות הנתבעת לתשלום שכר טרחה והוצאות משפט".

להסכמות הצדדים ניתן תוקף של החלטה. ישיבת הוכחות לא התקיימה והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. אדון בשאלות שבמחלוקת כסדרן.

חובת הנתבעת לתקן את הליקויים:

1. לטענת התובעים, מוטלת על הנתבעת חובה חוקית לתקן את הליקויים בעצמה. התובעים טוענים כי אין לאפשר לנתבעת "לפדות" את אחריותה על פי דין בתשלום כספי. מנגד, הנתבעת טוענת בסיכומיה כי הזכות לתיקון הליקויים, הקבועה בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק המכר דירות"), נתונה למוכר ולא לקונה. היא מדגישה כי מדובר במקרה "פשוט", כלשונה, בו המוכרת מבקשת לשלם פיצוי ומוותרת על זכותה לתקן. לטענת הנתבעת, בשל בעיית האמון שבין הצדדים לא יתאפשר לה "להביא את התובעים על סיפוקם", אם היא תתקן את הליקויים בעצמה.
2. איני מקבל את טענות הנתבעת בעניין זה. הנתבעת מכירה בקיומם של הליקויים בדירה כפי שמופיעים בחוות דעת מומחה בית המשפט (סעיף 7 לסיכומי הנתבעת). היא אינה כופרת באחריותה לליקויים אלו אלא שהיא מבקשת לשלם פיצוי בגינם. לא הוצג על ידה טעם ממשי מדוע לא תוטל עליה מלאכת התיקון בפועל. הנתבעת בנתה את הבניין. ברשותה הידע, האמצעים, כוח האדם והכלים המקצועיים לתקן את הליקויים ביעילות ועל הצד הטוב ביותר. חזקה עליה כי היא מסוגלת לפעול לתיקונם ביעילות, במהירות ובאופן מקצועי, כשם שהיה עליה לבנות את הדירה מלכתחילה. הדרישה לקבל דירה תקינה, נעדרת מליקויים, היא מעיקרי הסכם הרכישה. דרישת התיקון מהווה חלק בלתי נפרד מזכות הקונה לאכיפה של הסכם המכר.
3. חוק המכר דירות הוא חוק צרכני במהותו. תכליתו להגן על רוכשים של דירות שהשקיעו את מיטב כספם בנכס יקר ערך. לא בכדי נקבע בסעיף 7 לחוק כי לא ניתן להתנות על הוראותיו אלא לטובת הקונה. פרשנות הנתבעת לפיה סעיף 4ב לחוק המכר דירות אינו מטיל על מוכר חובה לתיקון ליקויים, שעה שהמוכר התבקש לעשות כן על ידי הקונה, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק.

על פרשנותו ותכליתו של סעיף 4ב לחוק המכר דירות ראו: אייל זמיר "תיקון תש"ן לחוק המכר (דירות): צעדים עקלקלים בנתיב נכון", עיוני משפט יח 201, 225 (1994), שם מצוין: "הדרישה המוטלת על המוכר, לתקן את אי ההתאמה תוך זמן סביר, היא אכן חיוב המוטל על המוכר, חיוב שכנגדו יש לקונה זכות לתיקון כזה. למעשה, זוהי זכות לצורה מסוימת של אכיפת חיובי המוכר". במקום אחר מציין המחבר אייל זמיר: "לבסוף, בעניין תרופות הקונה מעניק סעיף 4ב, סיפא, לקונה זכות (קוגנטית) לדרוש מהמוכר לתקן תוך זמן סביר כל אי התאמה הניתנת לתיקון" (אייל זמיר "הבסיס התיאורטי של חוק המכר (דירות)", משפטים ל 459, 465 (2000)).

1. יתרה מכך, בהודעת התובעים לבית המשפט מיום 15.10.2015 צוין: "אחת הסיבות שהתובעים נאלצים לעמוד על ביצוע התיקונים - היא העובדה שחלק מהליקויים - מקורם ברכוש הציבורי של המבנה" (הזיקה לרכוש המשותף עולה גם בסעיף 15 לתצהיר התובע). מסעיף 3 לחוות דעת מומחה בית המשפט, בנושא הרטיבות, עולה כי נמצא ליקוי באטימת צינורות האוויר בקיר המחסן ובגג וכי תתכן חדירה מצינורות המזגן העולים לגג. לחוות הדעת מצורפות תמונות של גג הבניין מהן ניתן להבין כי בגג הותקנו על ידי השכנים מזגנים (כפי שמצוין גם בסעיף 3.4.6 לחוות הדעת). משמעות הדבר היא שחלקים מצנרת מיזוג האוויר שבגג המבנה שייכים לדיירים אחרים בבניין. מובן כי חיוב התובעים לתקן בעצמם ליקויים ברכוש המשותף או שיש בהם כדי להשפיע על רכוש הדיירים האחרים בבניין עשוי לחשוף אותם לתביעות מצד צדדים שלישיים. אין לכך הצדקה שעה שליקויים אלו הם תחת אחריות הנתבעת (עובדה שאינה במחלוקת). הגם שלא נתתי לעניין זה משקל מכריע בהחלטתי, אני סבור שיש בכך כדי לתמוך בתוצאת פסק הדין.
2. אכן, כטענת הנתבעת עצמה בסיכומיה, מקרה בו מוכר מעדיף לשלם פיצוי במקום לתקן ליקויים בעצמו הוא נדיר. ברוב המקרים מבקש המוכר שתינתן לו אפשרות לתקן את הליקויים בעצמו. מדובר בחיסכון של זמן ומשאבים, שכן עלות התיקון למוכר נמוכה מעלות הפיצוי שהמוכר יידרש לשלם לקונה, על מנת שזה האחרון יתקן את הליקויים בעצמו. בענייננו, בקשת הנתבעת שלא לתקן את הליקויים בעצמה מעלה סימני שאלה.

טענת הנתבעת בדבר חוסר אמון בין הצדדים אינה מבוססת ואינה מספקת. ממילא, אין לטענה כאמור משקל משמעותי בהכרעה בהליך. הנתבעת תצא ידי חובתה עם תיקון הליקויים באופן מקצועי, תוך עמידה בלוח הזמנים שנקבע. מידת האמון שהתובעים רוכשים לנתבעת אינה רלוונטית. מקצועיות ועמידה בלוח זמנים אלו דרישות שתלויות בנתבעת בלבד.

1. לאור האמור, אני מורה לנתבעת לתקן את הליקויים המפורטים בחוות הדעת בעצמה (תשומת לב הצדדים לאמור בפרק האינסטלציה, עמ' 11, ס' 1; נקודת מים חיים תותקן בכפוף לקיומו של התנאי הנזכר בסעיף). עליה לעשות כן בתוך 90 יום

פיצוי בגין עגמת נפש

1. בעת פסיקת פיצוי בגין ראש נזק של עוגמת נפש יש להביא בחשבון מכלול של נסיבות ושיקולים, בין היתר, מיקום הליקויים, היקף הנזק, אופי הליקויים, מידת השפעתם על שגרת החיים בנכס וכיוצא באלה. בענייננו, היקף הנזק, כפי שנקבע על ידי מומחה בית המשפט, נמוך יחסית. לא הונחה תשתית עובדתית לביסוס עילה לפסוק פיצוי משמעותי בראש נזק זה. עם זאת, בהינתן אופי הליקויים – ליקויי רטיבות בפנים הבית (ובפרט בחדר המשחקים), ליקויי אינסטלציה שגורמים לריחות לא נעימים, כמו גם משהתרשמתי שהנאת התובעים מהדירה נפגמה במידת מה – זכאים התובעים שייפסק לזכותם פיצוי בראש נזק זה. אני מעמיד את שיעור הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של 5,000 ש"ח. הבאתי בחשבון את העובדה שהתובעים יידרשו להפסד של ארבעה ימי עבודה שדרושים לביצוע התיקונים, כפי שקבע המומחה.

פיצוי בגין דיור חלופי

1. סוגיית הדיור החלופי לא נכללה על ידי הצדדים במסגרת מתווה ההכרעה שהוסכם על ידם. כבר מהטעם כאמור דין טענות התובעים במישור זה להידחות. ממילא, מומחה בית המשפט קבע כי במהלך ימי ביצוע העבודה הדירה ראויה למגורים.

תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד

1. בשים לב לתוצאה, תישא הנתבעת באגרה בה נשאו התובעים וכן בתשלום בו נשאו התובעים למומחה בית המשפט. איני מאשר החזר כספי בגין התשלום למומחים מטעם התובעים, לאחר שנמצא שהסכומים המובאים בחוות הדעת מופרזים.
2. כן תישא הנתבעת בשכר טרחת ב"כ התובעים על סך של 10,000 ₪.

המזכירות מתבקשת לשלוח את פסק הדין אל ב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"ז, 25 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.