לפניי בקשה שהגישה יפה–הוד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "יפה-הוד" או "המבקשת") לסילוק על הסף של התביעה בת"א 43186-11-13 שהגיש דניאל שי (להלן: "המשיב") נגדה ונגד אמבר מכון תערובת אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (להלן: "אמבר"), וזאת מכוח תקנות 100 ו – 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א") ולחילופין בקשה להפקדת ערובה להוצאות.

התביעה וטענות הצדדים

1. המשיב עסק בגידול תרנגולי הודו לשיווק למאכל עד לקריסת עסקו במהלך שנת 2013. עיסוקה של המבקשת במכירת אפרוחי תרנגולי הודו (הודנים), וממנה רכש את ההודנים לגידול. אמבר היא יצרנית תערובות מזון לעופות, והמשיב רכש ממנה את תערובת המזון עבור העופות שגידל, ואמבר היא זו שגם התקשרה עם המשיב בהסכם שיווק, אשר בהתאם לו רכשה ממנו את העופות שגידל.
2. המשיב הגיש תביעה כספית על סף 2,500,000 ₪ נגד אמבר ויפה-הוד, בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כמגדל ומשווק עופות הודו, עד כדי קריסת עסקו, וזאת כתוצאה ממעשים ומחדלים שנעשו על ידן כלפיו. בכתב התביעה העלה המשיב טענות בדבר התקיימותן של עילות תביעה שונות, ובכללן קיומו של הסדר כובל בענף שיווק עופות הודו למאכל, קיומו של מונופול ושימוש לרעה בכוח המונופוליסטי, עושק ותנאים מקפחים בחוזה אחיד, הפרת התחייבויות, שינוי לרעה באיכות המזון שסופקה לו, איחורים ברכישת עופות ממנו, רכישת עופות במחירים נמוכים מהמוסכם, הפרת חובות חקוקות, עוולה מסחרית של התערבות לא הוגנת, רשלנות, תרמית והטעיה.
3. בבקשה נטען, כי כל טענות המשיב בכתב התביעה בנוגע למעשים או מחדלים שנעשו נגדו, ואשר גרמו לטענתו לנזקים הנתבעים, אינן מיוחסות כלל למבקשת, כי אם לאמבר. לטענת המבקשת, למעשה כל טענות המשיב בכתב התביעה באשר לנזקים שנגרמו לו, עוסקות בנזקים שנגרמו לו לטענתו בגין איכות המזון לעופות שסופק לו על ידי אמבר ובגין איחורים ומניעת שיווק העופות על ידי אמבר עד להפסקת ההתקשרות עמה. לטענת המבקשת, היא אינה עוסקת בייצור ובשיווק מזון לעופות, היא לא סיפקה למשיב מזון לעופות ולא רכשה ממנו עופות לשיווק, וההסכמים, אשר המשיב טען להפרתם כלפיו נחתמו בין המשיב לבין אמבר בלבד. המבקשת אינה צד להם ואינה שותפה להתחייבויות אמבר על פיהם, ואין בכתב התביעה כל פירוט והסבר מדוע יש לייחס טענות אלה למבקשת. לטענתה, הקשר בינה לבין המשיב הסתכם במכירת אפרוחי הודו למשיב, ולא נטענה בכתב התביעה כל טענה בעניין זה.

לטענת המבקשת, בכתב התביעה מתייחס המשיב ל"נתבעת" ובכוונה לא מציין למי מהנתבעות מכוונים דבריו, אולם לטענתה המשיב לא הצביע על כל נזק שנגרם לו כתוצאה ממעשה או מחדל של המבקשת עצמה, להבדיל מאמבר, וטענותיו, כי המבקשת נוסדה על ידי אמבר, וכי קיים קשר של שליטה ואחזקה ביניהן אינן נכונות.

לאור האמור טענה המבקשת, כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיה, שכן גם אם יוכיח המשיב את כל העובדות הנטענות בתביעה, לא יהיה זכאי לקבל את הסעדים המבוקשים על ידו ממנה, להבדיל מאמבר, ועל כן יש לסלק את התביעה נגדה על הסף.

המבקשת העלתה טענות נוספות לסילוק התביעה נגדה על הסף, ובכלל זה חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט, התיישנות התביעה לגבי כל עילה אשר נולדה למשיב למעלה משבע שנים טרם הגשת התביעה, והעדר סמכות. לחלופין ביקשה יפה-הוד כי בית המשפט יורה למשיב על הפקדת ערובה בסכום שלא יפחת מסך של 50,000 ₪, להבטחת הוצאותיה היה ותידחה התביעה נגדה, וזאת לאור סיכוייה הנמוכים של התביעה ולאור מצבו הכלכלי של התובע.

1. המשיב התנגד לבקשה. בתגובתו אישר המשיב, כי רישומי רשם האגודות השיתופיות מאשרים את טענת המבקשת, כי אין קשר כאמור בינה לבין אמבר, אך יחד עם זאת טען, כי קיים קשר עסקי הדוק בין המבקשת ואמבר, ובפועל הן פעלו כיישות אחת בהתנהלות מולו, ועובדה היא שהתשלומים התחלקו ביניהם פרי-פסו. לטענתו, כתוצאה מכך שהמבקשת ואמבר פעלו במשותף כלפיו יש לייחס כל מעשה או מחדל של האחת כלפי האחרת והדבר מקים לו לשיטתו עילת תביעה נגד המבקשת ויריבות עמה. המשיב הכחיש את הטענה, כי הגיש את התביעה נגד המבקשת בחוסר תום לב ועשה בכך שימוש לרעה בהליכי משפט ואת הטענה להתיישנות התביעה.

דיון והכרעה

1. דין הבקשה להתקבל.
2. "כלל הוא כי בית המשפט לא יסלק על הסף תביעה בגין העדר עילה אלא במקרים נדירים בהם התביעה על פניה אינה מגלה ולו צל של עילה" (רע"א 10091/02Simens Aktiengesellschaft נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ, רעא 1575/14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ עמ' 4). על מנת שתתקבל הבקשה למחיקתה על הסף של תביעה, על המבקשת לשכנע את בית המשפט, כי על יסוד הטענות המבססות את התביעה אין אפשרות, ולו קלושה שהמשיב, אם יוכיח את העובדות שנטענו בתביעתו, יזכה בסעד לו עתר.
3. עיון בכתב התביעה מראה, כי המשיב העלה טענות רבות, אשר כולן מכוונות להצביע על מעשים ומחדלים אשר בעטים נגרמו לו לטענתו נזקים כספיים, עד כדי קריסת עסקו, ואולם לא ניתן בכתב התביעה פירוט ברור למי מהנתבעות מיוחסות טענות אלה. בהתייחסו למבקשת או לאמבר, נקט המשיב פעם בלשון יחיד, תוך שימוש במונחים "הנתבעת" או "אמבר" או "יפה-הוד" לסירוגין, ופעמים ספורות אחרות התייחס ל"נתבעות". השימוש בכתב התביעה במונחים השונים בהתייחסו למבקשת או לאמבר הוא מבולבל ולא עקבי, ולא ניתן ללמוד ממנו על הבחנה עניינית בין העובדות המיוחסות לכל אחת מהן, אלא ניכר, כי נבע מבלבול וחוסר עקביות בניסוח, אשר יש בהם כדי לבלבל, לטשטש את הגבולות בין כל אחת מהנתבעות בבחינת "ישות אחת" ולהטעות.
4. יחד עם זאת, קריאה מדוקדקת של כתב התביעה מעלה, כי למעשה כל המעשים והמחדלים אשר לגביהם טען המשיב כי גרמו לנזקיו, נטענו כלפי אמבר ויוחסו על ידו לאמבר בלבד, ואין כל טענה אשר מיוחסת למבקשת ואשר מבססת עילת תביעה נגדה. כפי שיפורט להלן, מקרה זה נמנה על אותם מקרים המצדיקים את סילוק התביעה נגד המבקשת מחמת היעדר עילת תביעה נגדה, שכן אם יוכיח המשיב את כל טענותיו שבכתב התביעה הוא לא יהיה זכאי לסעדים הנתבעים על ידו מהמבקשת, להבדיל מאמבר.
5. בפרקי כתב התביעה העוסקים בטענות לקיומו של הסדר כובל (קרטל) ומונופולין, למעט טענה כללית של המשיב, כי הנתבעות מהוות מונופולין וכי יפה-הוד הנה חלק מההסדר הכובל, כל טענותיו העובדתיות המפורטות של המשיב בעניין זה נטענו ישירות כלפי אמבר וכלפיה בלבד, ולמעשה לא הועלתה כל טענה עובדתית כלשהי המייחסת למבקשת פעולה או מחדל כלשהו, אשר גרמו למשיב לנזקים הנטענים.

בסע' 14 לכתב התביעה טען המשיב, כי בעטיו של ההסדר הכובל נחסמה דרכו לרכוש מזון לעופות או למכור עופות לחברת הסדר אחרת, דבר שלטענתו הביא את הקץ על עסקו, ואולם בעניין זה אין מחלוקת בין הצדדים, כי המבקשת אינה עוסקת במכירת מזון לעופות למגדלים או ברכישת עופות מהמגדלים, כי אם עיקר עיסוקה במכירה של אפרוחים (סע' 2 לכתב התביעה). מכאן, שגם אם תוכח טענתו האמורה של המשיב, כי בעטיו של הקרטל נמנעה ממנו האפשרות לרכוש תערובת מזון מחברה אחרת מאמבר, או למכור את העופות לחברה אחרת, אין בכך כדי להקנות לו את הסעד המבוקש על ידו מהמבקשת, להבדיל מאמבר. גם טענת המשיב, כי חברות ההסדר הכובל (קרטל) הן שקובעות מתי לרכוש להקת עופות מהמגדל וכן את המחיר הסופי שישולם למגדל, יוחסה לאמבר בלבד, והמשיב אף הפנה להודעותיה של אמבר בהקשר זה אותם צירף לכתב התביעה.

גם הטענות העובדתיות שהועלו בכתב התביעה, לביסוס טענת המונופולין, אף הן נטענו בקשר לאמבר בלבד, אשר לגביה נטען בעניין זה כי מחזיקה ב – 30% מנתח שוק ייצור תערובות המזון לבעלי חיים (ר' סע' 23 ונספח 2 לכתב התביעה). למעשה בפרק בכתב התביעה העוסק במונופולין והסדר כובל לא נמצאה כל טענה עובדתית שנטענת כלפי המבקשת, וכל הטענות נטענו כלפי אמבר בלבד.

1. כל ההסכמים אליהם התייחס המשיב בכתב התביעה, ואשר צורפו כנספחים לכתב התביעה, נחתמו בין המשיב לבין אמבר בלבד, והמבקשת אינה חלק מהם. כך ההסכם למכירת מזון לעופות משנת 1990 נספח 3 לכתב התביעה, הסכם השיווק לרכישת העופות מהמשיב על ידי אמבר (נספח 6 לכתב התביעה), הסכמי ההלוואה לפריסת חובותיו של המשיב (נספחים 5 ו – 7 לכתב התביעה), ולבסוף ההודעה על הפסקת ההתקשרות עם המשיב (נספח 12 לכתב התביעה) נשלחה אל המשיב על אמבר ומטעמה בלבד.

טענות המשיב למעשים ולמחדלים אשר לטענתו גרמו לו לנזקים קשים ולחובותיו, נטענו ישירות כלפי אמבר בלבד, ובכלל זה הטענה לתנאים מקפחים בחוזה, עושק וקיפוח בחתימת ההסכם, שינוי לרעה בהרכב מזון העופות שמכרה לו אמבר, קביעת תעריפים מופרזים למזון העופות, איחורים והימנעות מרכישת עופות במועד ורכישתם במחירים הנמוכים מהמוסכם בהסכם השיווק. בכתב התביעה לא הועלתה בהקשר זה כל טענה, כי ההסכמים נחתמו עם המבקשת או כי אחד המעשים או המחדלים בוצעו על ידה.

1. זאת ועוד, בכתב התביעה הודה המשיב, כי אמבר היא האחראית הבלעדית לנזקים שנגרמו לו. כך למשל בסעיף 59 טען המשיב מפורשות, כי אמבר היא שגרמה לנזקיו ולתמותת עופות שגידל. בסעיף 68 בהקשר לעילה שעניינה הסדר כובל, טען המשיב באופן ברור וחד משמעי, כי אמבר היא שאחראית לנזקיו הנטענים, וכי "ברי כי התנהלותה של אמבר אשר מוטטה את עסקו של התובע, הביאה את הסוף על משקו והביאה לחיסול עיסוקו כחקלאי...". בסעיף 71 באשר לעילה שעניינה עוולה מסחרית של התערבות לא הוגנת הוסיף וטען המשיב, כי עוולה זו מיוחסת לאמבר בלבד: "במעשיה, רשלנותה ומחדליה קלעה עצמה אמבר לידי ביצוע עוולה זו".

בהתייחס לעוולות הפרת חובה חקוקה, רשלנות, תרמית והטעיה, אמנם נקט המשיב בלשון "הנתבעות" ולכאורה התייחס למבקשת ולאמבר יחד, ואולם בסעיפים אלה הפנה המשיב למסכת העובדתית שתוארה קודם לכן בכתב התביעה, טענות עובדתיות, אשר כאמור לעיל לא היה בהן כל מעשה או מחדל קונקרטיים שיוחסו למבקשת אלא לאמבר בלבד. על כן, אין בנקיטת לשון "הנתבעות" כדי לבסס את עילת התביעה נגד המבקשת, שעה שהמעשים והמחדלים המקימים, לכאורה, למשיב עילת תביעה בוצעו עפ"י טענותיו של המשיב עצמו ע"י אמבר.

1. עולה, אם כן, כי כל טענות המשיב בכתב התביעה אשר גרמו לנזקיו הנטענים נטענו כלפי אמבר בלבד, ולא נמצאה בכתב התביעה ולו טענה אחת המפרטת מעשה או מחדל ספציפיים, אשר נטענה נגד המבקשת או שניתן לייחסם לה, להבדיל מאמבר.
2. טענת המשיב בתגובתו בדבר תיאום ושיתוף פעולה בין אמבר למבקשת, ובכלל זה הטענה כי התמורה שהיה אמור לקבל מאמבר עבור שיווק העופות אמורה הייתה להיות משולמת למבקשת, אינה יכולה להועיל למשיב בעניין זה. מדובר בטענות עובדתיות חדשות, אשר לא נטענו בכתב התביעה ואין בכוחן לרפא את שחסר בו ולהוסיף עליו עילת תביעה שלא פורטה בו. יתירה מזו, גם לגופן, אין בטענות אלה כדי להקים עילת תביעה נגד המבקשת. כאמור לעיל, אין מחלוקת, כי מדובר בשתי ישויות משפטיות נפרדות, כל ההסכמים נחתמו עם אמבר בלבד, וכל המעשים והמחדלים המתוארים נעשו על ידי אמבר כנטען, ואין כל טענה המייחסת למבקשת מעשה או מחדל ספציפי כלשהו. על כן, גם אם יוכיח המשיב את כל טענותיו, לא יהיה זכאי לקבל את הסעדים המתבקשים מאת המבקשת, כי אם מאמבר. בנסיבות אלה, דין התביעה נגד המבקשת להיות מסולקת על הסף בהיעדר עילת תביעה.
3. אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה, ומורה על מחיקת התביעה נגד המבקשת על הסף.
4. המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

המזכירות תמחק את יפה-הוד הנתבעת מס' 2 מכתב התביעה ב בת.א. 43186-12-13. ותשלח לצדדים עותק החלטה זו.

ניתן היום, א' שבט תשע"ה, 21 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.