<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד מיכל שפירר

הנאשמת בעצמה

פרוטוקול

כתב האישום הוקרא לנאשמת ותגובתה לאישום הינה: טענת המאשימה כי הבניה בוצעה "במועד לא ידוע למאשימה", אינה אמת. בשנת 2007 הגשנו בקשה להיתר למאשימה, לביצוע הבניה ובעקבות הבקשה להיתר, המאשימה אף שינתה את חיובי הארנונה של הנכס שלי והחלה לחייב אותי בחיובים, בהתאם למצב על פי הבניה נשוא האישום. אני מציגה את החשבון התקופתי, הכולל את שטח החנות וחיוב בגין 17 מ"ר "קרקע תפוסה". החלו להטיל עלי את החיוב הנוסף הזה על השטח, משנת 2007, באותה תקופה שהוגשה הבקשה לעירייה לקבל היתר. ככל הידוע לי היה היתר ועד לשנת 2013 לא פנו אלינו ולא שמעתי כלום. למיטב ידיעתי, השכנים בנו אחרי ולא קשורים אלי. אני כן קיבלתי היתר. ניגשתי לעירייה וביקשתי את ההיתר ושם טוענים שההיתר שלי נעלם, כל המסמכים שהמצאתי בשנת 2007 והתיק שהיה, אינם. ביקשו ממני להביא שרטוטים חדשים וזה מה שאני עושה.

ב"כ המאשימה: אולי הנאשמת מתבלבלת בין ההיתר לבין הבקשה לרישיון עסק.

בשלב זה, לאור המלצת בית המשפט, הצדדים: מסכימים כי כתב האישום יוסב ויהווה בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה ויינתן צו נדחה, ככל שהנאשמת ביקשה שהות להמשיך את ההליך התכנוני שהחלה בו.

<#3#>

החלטה

כתב האישום יוסב ויהווה בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה והנאשמת הופכת להיות המשיבה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ד, 11/02/2014 במעמד הנוכחים.

הצדדים: מבוקש ליתן פסק דין נדחה להריסה, ללא הרשעה, אם עד לאותו מועד אין לנאשמת היתר כדין למצב הקיים בפועל בשטח.

<#5#>

פסק דין

ניתן בזה צו להריסת המבנים נשוא הבקשה (כתב האישום לשעבר), על ידי המשיבה, אשר ייכנס לתוקף בעוד 10 חודשים מהיום, זולת אם יהא בידי הנאשמת היתר כדין למצב הקיים בפועל בשטח.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ד, 11/02/2014 במעמד הנוכחים.

אתי כהן

הוקלד על ידי אתי כהן