החלטה זו הינה בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות לביצוע תביעה על סכום כסף קצוב אשר הגישה המשיבה ע"ס 1,407.21 ₪.

ע"פ כתב התביעה המבקש היה לקוח של המשיבה וקיבל שירותי אינטרנט וטלפוניה, אולם לא שילם עבור התקופה שבין 11/2010 ועד 08/2011.

המבקש טוען בתצהיר התומך בבקשתו כי המשיבה חייבה אותו בסכומים גבוהים מאלה שסוכמו במסגרת ההתקשרות.

לטענת המבקש התשלום היה אמור להיות 180 ₪ לחודש אולם בפועל חוייב בתשלום בסך 320 ₪ לחודש. המבקש טוען בתצהירו כי הובטח לו ע"י המשיבה כי החיוב עבור שירותי האינטרנט יהיה סימלי ונמוך אולם המשיבה לא עמדה בהתחייבות זו. המבקש טוען כי שילם כל התשלומים טרם שביטל את הוראת הקבע משנוכח כי המשיבה אינה עומדת בהתחייבויותיה.

ביום 1.2.14 התקיים דיון בבקשות להארכת המועד וההתנגדות.

ב"כ המשיבה ויתרה על חקירת המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

ב"כ המשיבה עתרה בסיכומיה לדחיית הבקשה להארכת המועד וההתנגדות מחמת האיחור הניכר בהגשת הבקשה בלא שהבקשה מגלה טעם מיוחד להארכת מועד.

כפי העולה מסיכומי ב"כ המשיבה, כתב התביעה והאזהרה נמסרו למבקש ביום 15.8.12, כאשר ההתנגדות הוגשה לבימ"ש כחלוף שנה וכשלושה חודשים ביום 13.11.13.

המבקש טוען בבקשתו כי הטעם לאיחור הינו מצבו הבריאותי בשל פריצת דיסק ומחלות נוספות מהן הוא סובל בגינן נקבע לו נכות ע"י המל"ל בשיעור19%.

מעיון בבקשת ההתנגדות והתצהיר לא נמצא כל פירוט עובדתי ממנו ניתן ללמוד כי היה במצבו הבריאותי של המבקש להקים מניעה מלפעול להגשת בקשת ההתנגדות במועד.

אין המדובר במקרה של איחור קל אלא איחור ניכר של למעלה משנה ממועד המצאת התביעה למבקש.

משלא מגלה הבקשה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ההתנגדות, הבקשה להארכת מועד נדחית, ועל כן, נדחית גם בקשת ההתנגדות.

אף לגופו של ענין, לא מצאתי כי בקשת ההתנגדות מגלה הגנה ולו לכאורה.

המבקש מודה בבקשתו ובסיכומיו כי התקשר עם המשיבה לקבלת שירותי טלפוניה ואינטרנט.

המבקש הודה כי גם לאחר שביטל הוראת הקבע למשיבה המשיך לקבל שירותים אלה, בגינם לא שילם דבר.

המבקש טוען באופן כללי וסתמי וללא פירוט עובדתי מינימלי, כי הובטח לו כי סכום החיוב עבור שרותי האינטרנט יהיה סימלי ונמוך. וכי סכום ההתקשרות בכללותה יעמוד על 180 ₪ לחודש.

המבקש אינו מפרט זהות הנציג עמו סוכמו תנאי ההתקשרות הנטענים, אינו מפרט מהו הסכום "הסימלי הנמוך" שלטענתו סוכם עמו בגין שירותי האינטרנט.

הלכה היא כי על הנתבע החובה להיכבד ולפרט במסגרת בקשת ההתנגדות את הגנתו, וכי אין די בהעלאת טענות כלליות ללא פירוט עובדתי.

יתר על כן, בסיכומיו סתר המבקש הנטען בתצהירו, בהעלותו טענה חדשה לפיה הובטח לו שירות אינטרנט ללא הגבלה ללא כל חיוב, טענה העומדת בסתירה לנטען בתצהיר כי יחוייב בסכום סימלי נמוך. המבקש ציין בסיכומי כי קיבל באופן שוטף חשבוניות חיוב מהמשיבה, ומשנוכח כי אינן ע"פ המוסכם, ביטל את הוראת התשלום למשיבה. המבקש אישר בסיכומיו כי אף שביטל את הוראת התשלום המשיך לעשות שימוש בשירותי הטלפוניה והאינטרנט של המשיבה בגינם לא שילם.

לאור כל המפורט לעיל, הבקשה להארכת מועד וההתנגדות נדחות.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות בסך 500 ₪ (כולל מע"מ).

הליכי ההוצל"פ בתיק 0166023125 יימשכו כסדרם.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ד, 17 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.