<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד שני קופנהגן ועו"ד אריאל פס

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד דגנית משעלי מהסנגוריה הציבורית

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

הגענו להסדר טיעון, לפיו כתב האישום יתוקן, מוגש כתב אישום מתוקן, הנאשם יודה ויורשע נעתור בהסכמה להשתת רכיב ענישה בדמות של מאסר על תנאי, המאשימה תעתור להשתת רכיבים נוספים בדמות של קנס ופיצוי ואילו ההגנה תעתור להסתפק בהתחייבות.

ב"כ הנאשם:

מאשרת את הסדר הטיעון. הודעתי למרשי כי בית המשפט אינו כפוף להסדר.

הנאשם:

קראתי את כתב האישום המתוקן, הבנתי את תוכנו ואני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן. אני מבין את פרטי ההסדר ואני מבין שביהמ"ש לא כפוף להסדר הטיעון.

כתב האישום המתוקן מתקבל.

המזכירות תסרוק העתק כתב האישום המתוקן.

<#2#>

הכרעת דין

על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן מורשע הנאשם בשתי עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י' אדר ב תשע"ד, 12/03/2014 במעמד הנוכחים.

התובע עו"ד פס טוען לעונש:

מגיש גיליון הרשעות קודמות. סומן ת/1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות של גניבה, מדובר בנאשם שלחובתו עבר פלילי מכביד בעבירות נגד הרכוש, יחד עם זאת מדובר בהרשעות ישנות, כאשר לרכיב הקנס הלכה פסוקה היא שככלל בעבירות כנגד רכוש של הזולת, יש להשית רכיב קונקרטי בדמות של קנס, כאשר לרכיב הפיצוי, הלכה היא שרכיב זה אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של הנאשם, שכן רכיב זה הינו בעל מאפיינים אזרחיים. במקרה זה הרכוש שנגנב, חלקו לא הושב לידי הבעלים, ולפיכך אנו סבורים שיש להשית רכיב זה של ענישה.

ב"כ הנאשם טוענת לעונש:

הנאשם הודה, לקח אחריות על ביצוע העבירה, וכך גם חסך מזמנו היקר של בית המשפט ומזמנם של העדים. אמנם לנאשם יש עבר פלילי, אך מדובר בעבירה משנת 1997, עבירה על סף ההתיישנות. מאז אין עבירות נוספות. הרקע לביצוע העבירה, העבירות בכתב האישום הנוכחי, הן מצב כלכלי מאד קשה שנקלע הנאשם ואשתו, יש להם שני ילדים, באותה תקופה לא עבדה אשתו של הנאשם. גם הוא לא עבד אז בזמנו. נכון להיום הוא עובד כקצב בסופר. המצב הכלכלי שלהם מאד קשה, מבקשת להציג אסמכתאות מתיק ההוצאה לפועל על פי ההחלטה הם משלמים במסגרת איחוד תיקים 600 ₪ לחודש, מפורטות כאן ההכנסות וההוצאות שלהם כבני זוג במסגרת ההחלטה של הרשם. מגישה.

אני מבקשת שרק בנקודה הזאת אשתו של הנאשם רק תרחיב לעניין המצב הכלכלי. מדובר במספר זוגות משקפיים שחלקם הוחזר, גם כתב האישום לא מייחס מספר רב של זוגות משקפיים, כך שאנחנו אפילו לא יודעים בסופו של דבר על כמה זוגות מדובר, על אלו שלא הוחזרו. הנאשם אכן הודה שהוא החזיר רק חלק וחלק הוא לא החזיר. עם זאת אנחנו מדברים פה על סכומים שהם יחסית קטנים ואל מול ההוצאה של הנאשם בפיצוי וקנס, אני סבורה שאפשר להסתפק בהתחייבות וענישה של הטלת עונש מאסר מותנה היא חמורה מספיק גם כדי לגלם את הרכיב הכספי בתיק הזה. אני מבקשת להימנע מהטלת עונש כספי נוסף ולהסתפק בהתחייבות.

אשתו של הנאשם:

אני מצטערת על מצבי, זה בגלל ההתרגשות. אף פעם לא עמדתי במעמד כזה. יש לנו שני ילדים שיש להם בעיות של קשב וריכוז, הם צורכים ריטלין והסכום גבוה של הריטלין ה- אל איי שעולה 400 ₪ לכל ילד בחודש, אני הולכת איתם גם לחוות סוסים וכל עשרה טיפולים לכל ילד זה 600 ₪ אז ביחד זה 1,200 ₪. אני מאד מקווה שתתחשבי בנו כזוג וכאב לשני ילדים, נכון שהיה לו עבר פלילי אבל זה היה לפני 18 -17 שנה.

הנאשם טוען:

אין לי מה להוסיף.

<#4#>

גזר דין

על פי הודאתו הורשע הנאשם בשתי עבירות של גניבה, בכך שבשני מועדים בחודש יוני 2013 בקניון ברחובות, ניגש לדוכן משקפיים בעת שהיה סגור ומכוסה בבד, באחת מן ההזדמנויות הפיל 3 זוגות משקפיים לרצפה ולאחר מכן אסף אותם ובהזדמנות השניה הפיל מספר זוגות לא ידוע ואסף אותם.

לנאשם גיליון הרשעות קודמות מכביד למדיי, אלא שמדובר בהרשעות ישנות מאד.

אין ספק שברגיל היה מקום להטיל בגין עבירות אלה במיוחד כשמדובר בעבירה שבוצעה בשתי הזדמנויות במעשה החוזר על עצמו, עונש שהוא ממשי ומוחשי.

בענייננו הגיעו הצדדים להסדר טיעון בהתחשב בהודאתו של הנאשם באשמה ובנטילת האחריות, בהתחשב בכך שעברו ישן מאד ובהתחשב בנסיבותיו האישיות.

מסתבר כי אותה עת וגם עתה שרויה משפחתו של הנאשם בקשיים כלכליים קשים מאד כפי שמסרה אשתו וכעולה ממסמכי הוצאה לפועל המתנהלים כנגד בני הזוג.

הגם שאין בכך כמובן הצדקה למעשים שביצע הנאשם, הרי שיש בכך כדי ללמד על הנסיבות בהן היה שרוי אותה עת.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את ההסדר בין הצדדים ומטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה כלשהי כנגד הרכוש.

התביעה עתרה להטיל על הנאשם בנוסף קנס כפיצוי לבעלי הדוכן, שכן חלק מהרכוש לא הוחזר, בעוד שב"כ הנאשם עתרה לאור מצבו הקשה של הנאשם, להסתפק בהתחייבות.

לאחר איזון בין כלל האינטרסים ועל אף שנתתי משקל לא מועט כלל ועיקר לנסיבותיו האישיות ולמצבו הכלכלי של הנאשם, הרי לא ניתן להתעלם כאמור, מעבירה של גניבה שבוצעה בשתי הזדמנויות שונות ובכל זאת לא ניתן להתעלם מעבר פלילי גם בנושאים אלה ועל כן מצאתי להטיל קנס בנוסף, הגם שיהיה מתון באופן יחסי לקנס שראוי היה להטיל.

אני מטילה על הנאשם קנס בסכום של 750 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשהראשון בהם ביום 10.5.2014 והבאים אחריו בכל 10 לחודש שלאחר מכן.

לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפירעון מיידי.

זכות ערעור כחוק.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י' אדר ב תשע"ד, 12/03/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי טובה ממן