לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית, שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה בתאריך 15.12.13, למשך 60 ימים, בשל חשד לגרימת תאונת דרכים.

1. על פי החשד, בתאריך 14.12.13, בסמוך לשעה 23:30 נהג המבקש ברכב מסוג רנו בכביש 75, נסע מכיוון צומת נהלל לכיוון רמת ישי, וכאשר עבר את צומת מנשיית זבדה רכבו סטה לנתיב הנגדי תוך איבוד שליטה והסתובב נגד כיוון השעון.

כתוצאה מהתאונה נפגעו הנהג ונוסע נוסף . נבדקו במרכז רפואי העמק עפולה ושוחררו באותו יום.

2. ב"כ המבקש לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה. חזר על נימוקי הבקשה. ציין כי המבקש נוהג משנת 2009 ולחובתו הרשעה אחת בלבד. טען כי מדובר בכביש בעייתי, התאונה ארעה כשתוך כדי נסיעת המבקש השתחרר גלגל הרכב באופן פתאומי, מה שגרם לסטיית הרכב. הנפגע היחידי הוא המבקש. המשך נהיגת המבקש אינה מהווה סיכון לציבור הנהגים ולהולכי הרגל המשתמשים בכביש, וכי יש להסתפק בתקופת הפסילה או לחילופין לקצרה.

3. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה מדובר בתאונת דרכים שנגרמה כתוצאה מנסיעת המבקש במהירות מופרזת ובלתי סבירה לתנאי הדרך. הפנתה לקביעת הבוחן כי המבקש נסע במהירות גבוהה, איבד שליטה ברכב, סטה לנתיב הנגדי, המכונית הסתובבה נגד כיוון השעון ופגעה בחוזקה במעקה הבטיחות וכתוצאה מעוצמת החבטה נעקר גלגל אחורי ימני והרכב המשיך בתנופה קדימה עד שנעצר.

עוד טענה ב"כ המשיבה כי מסוכנות המבקש נלמדת לא רק מעברו התעבורתי אלא גם מנסיבות ביצוע התאונה וטיב העבירות אותן עבר.

4. השאלה הראשונה המתעוררת הינה האם היה יסוד לקצין המשטרה להאמין שיוגש כתב אישום כנגד המבקש.

סמכותו של קצין משטרה להורות על פסילת רישיון מנהלי לתקופות קצובות כאמור בסעיף 47 (ה) לפקודה מושתת על שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למי שמתבקשת הפסילה בעניינו בכתב האישום (ככל שזה כבר הוגש), והתנאי השני עניינו בשאלה אם צפויה המשך נסיעתו מסוכנות לציבור וזאת בהתחשב בעברו התעבורתי במכלול נסיבות העניין (ראו בש"פ 8545/02 אבו מדעים נ' מ"י, פד"י נז (1) 57, 59 2003; כן ראו סעיף 48 לפקודה הדן בהליך "ביטול הפסילה").

5. מעיון בחומר החקירה ניתן ללמוד כי המבקש נהג רכבו מכיוון נהלל לכיוון רמת ישי, כביש 75, ואין מחלוקת כי רכבו סטה לכיוון הנגדי ואיבד שליטה על הרכב שהסתובב כנגד כיוון השעון. המבקש טען שנסע במהירות של בין 70 ל – 80 קמ"ש, איבד שליטה כי רכבו נכנס בבור שהיה בכביש ומים עלו על חלון רכבו ועקב כך איבד שליטה, למרות שגרסה זו לא הועלתה בשימוע, אלא תגובתו היתה "אין לי מה להגיד".

הנוסעים שנסעו עם המבקש נחקרו אף הם ושניהם אישור כאחד כי מזג האוויר לא היה גשום והיה ערפל חלש.

בחקירתו של עד הראיה ציין למרות הערפל החלש ניתן היה לראות ממרחק של 200 מטר, גם הבוחן שהגיע למקום התאונה ציין ב"דו"ח" בוחן תנועה על תאונת דרכים, כי שדה הראיה היה פתוח ללא תאורת רכב לפחות 150 מטר.

המבקש טען בחקירתו כי נסע במהירות של 70-80 קמ"ש למרות שהמהירות המותרת הינה 60 קמ"ש, למרות שהיה עליו לנהוג בזהירות יתרה ולהאט נוכח התיקונים שבוצעו בכביש.

כמו כן, בתיק החקירה מצויה סקיצה של אירוע התאונה וכן "דו"ח בוחן תנועה על תאונת דרכים", לענין שדה הראיה של רכבו של המבקש, מזג האוויר, מצב הדרך שלא היווה גורם לתאונה.

על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו, לטעמי ניתן לקבוע כי ראיות לכאורה כאמור קיימות בענייננו.

6. השאלה השניה שיבחן בית המשפט הדן בשאלת חוקיות הפסילה המנהלית של רישיון הנהיגה הינה האם המשך נהיגתו של מגיש הבקשה מקימה מסוכנות לציבור, בהתחשב בעברו התעבורתי בנסיבות העניין. למבקש רישיון נהיגה משנת 2009 ומאז צבר לחובתו הרשעה אחת בלבד. מתווספת חומרתה של העבירה שבנדון ותוצאות התאונה והנזקים שנגרמו בעקבותיה, הפגיעה במעקה הבטיחות בצד שמאל של הכביש, נזקי רכב המבקש, כל אלה מצביעים על כך שהיה על המבקש להתאים את נסיעתו לתנאי הכביש.

בנסיבות המתוארות עולה מתיק החקירה תשתית ראייתית לכאורית המשקפת נהיגה ברשלנות בידי המבקש.

על פי התיעוד הרפואי הקיים בתיק, נפגע המבקש ונוסע נוסף ושניהם הועברו באמבולנס למרכז הרפואי "העמק" בעפולה.

תאונות הדרכים הפכו למכת מדינה. לא בכדי בחר המחוקק ליתן לידי קצין המשטרה סמכות לפסול מנהלי למשך 60 ימים נהג שקיים סיכוי סביר שיוגש נגדו כתב אישום בגין גרימת תאונת דרכים.

שוכנעתי כי בשלב זה יש בהמשך נהיגת המבקש משום סיכון לציבור המשתמשים בדרך וכי נדרשת בנדון תקופת צינון. לא היה יסוד להתערב בהחלטת קצין המשטרה בדבר הפסילה המנהלית.

אשר על כן, הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ד, 14 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.