התובעת, ילידת 1949, טוענת כי נפגעה בתאונה בשל רשלנות של הנתבעת. בד-בבד עם תביעתה הגישה בקשה לפטור מהגשת חוות דעת.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה.

אין חולק כי בהתאם לתקנות יש לצרף חוות דעת להוכחת טענות שברפואה. הוספתה של חוות דעת נועדה למנוע תביעות סרק וחריגה מהתקנות הנה חריג שמחייב טעמים מיוחדים.

עם זאת, במקרה הנוכחי נמצאו טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור וחריגה מהתקנות.

התאונה הוכרה תאונת עבודה במל"ל ולתובעת נקבעו תקופות אי-כושר ארוכות וכן נכות צמיתה בשיעור 30%. עובדות אלו מלמדות כי אף שקיימת מחלוקת בשאלת החבות אין מדובר בתביעת סרק שכן גוף אובייקטיבי בדק את הנסיבות והסיק כי ארעה תאונה ונגרמו נזק ונכות משמעותית ביותר.

מנגד, נוכח מצבה הכלכלי והמשפחתי של התובעת (שחלקו נובע גם מהתאונה והשפעותיה) תקשה התובעת מאוד לגייס את סכומי הכסף הנדרשים לחסום את דרכה לבית המשפט.

אוסיף כי מתן הפטור כאמור לא יפגע בזכויותיה הדיוניות של הנתבעת שתוכל להגיש חוות-דעת מטעמה. כך אף תזכה הנתבעת ליתרון דיוני שכן מטעם התובעת לא תוגש חוות-דעת.

בנסיבות אלו מצאתי כי לקבל את הבקשה ולפטור התובעת מהגשת חוות-דעת.

הנתבעת רשאית להגיש חוות דעת מטעמה תוך 45 ימים.

התובעת נדרשת לשתף פעולה ולהתייצב לבדיקת מומחה מטעם הנתבעת.

הצדדים רשאים להגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית-המשפט או לאימוץ הנכויות שנקבעו במוסד לביטוח לאומי.

קדם משפט ב-11/2/15, 9:00.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ה, 25 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.