01 מאי 2014

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים (סיעוד), מיום 28/10/13 ("הוועדה"), אשר קבעה, כי המערער תלוי במידה רבה מאוד בזולת לביצוע פעולות יומיום ואינו זקוק להשגחה ("ההחלטה").

2. לטענת המערער, טעתה הוועדה בקביעתה כי אינו זקוק להשגחה, שכן הוא מרותק לכיסא גלגלים, ולעיתים סובל מאובדן שיווי משקל הגורם לו ליפול מהכיסא. נטען עוד כי ללא השגחה המערער מסכן את עצמו.

3. המשיב טען מנגד, כי קביעות הוועדה מנומקות ומפורטות היטב, ולא נפל בהחלטתה פגם משפטי.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה:

א. הוועדה התכנסה ביום 28/10/13, עיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה, ורשמה את תלונות המערער מפי המערער, בנו ובא כוחו שהתלוו אליו. הוועדה בדקה את המערער ופירטה את ממצאיה בסעיף 8 לפרוטוקול. בין היתר ציינה הוועדה, כי בטרם הדיון בוועדה נצפה המערער על ידי הרופא הפוסק שישב בוועדה, כשהוא נייד באופן עצמאי בכיסא הגלגלים, נוטל כוס מים מהמתקן ושותה ללא רעד. בהתייחסה לטענה שהמערער נוטה ליפול לפנים, וכי לאחרונה נפל מהמיטה ונחבל, ציינה הוועדה כי "אין סימני חבלה על האף והמצח למרות שנמסר על ידי הבן שנפל חזיתית מכיסא הגלגלים מספר פעמים בחודשיים האחרונים".

ב. בנוגע לניידות בתוך הבית ציינה הוועדה כי המערער קטוע שתי רגליים, מתנייד בכיסא גלגלים וזקוק לעזרה. הוועדה הגיעה למסקנה כי המערער תלוי לחלוטין בניידותו בתוך הבית. צוין עוד כי בביקור הבית לא דווחו נפילות; בוועדה לא נצפו סימני חבלה ואין תזכיר רפואי התומך בתלונה על נפילות. לפיכך, הוועדה קבעה כי המערער אינו סובל מנפילות.

ג. בסעיפי ההלבשה והרחצה צוין כי המערער זקוק לעזרה מלאה, ולכן הוא תלוי לחלוטין.

ד. בסעיף האכילה והשתייה ציינה הוועדה כי בביקור הבית דיווח המערער שהוא שותה ואוכל באופן עצמאי למרות הרעד. הוועדה הוסיפה כי לאור העובדה שהמערער נצפה שותה מכוס חד פעמית, ולדבריו הוא מעשן, היא אינה מקבלת את דברי המערער לפיהם הוא זקוק לעזרה באכילה. לכן קבעה שהמערער זקוק לסיוע מועט בכל הנוגע לאכילה ושתייה.

ה. בנוגע לסעיף ההפרשות, הוועדה התרשמה שהמערער זקוק לעזרה בכל הפעולות הקשורות להיגיינה אישית, כולל החתלה.

ו. לעניין ההשגחה קבעה הוועדה כי המערער צלול, אינו מסכן את עצמו או את סביבתו, ולכן אינו זקוק להשגחה מתמדת.

5. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה נימקה את החלטתה בנוגע למידת תלותו של המערער בזולת בכל הקשור לפעולות היום יום בסעיפי הניידות בבית, ההלבשה, הרחצה, האכילה וההיגיינה האישית, ונתנה את החלטתה באופן מפורט ומנומק. הוועדה אף התייחסה לדברי המערער בפניה, וקבעה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, תוך עיגון מסקנותיה בקביעותיה הרפואיות ובהתרשמותה מהמערער בדיון לפניה ובסביבה שמחוץ לחדר הבדיקה.

6. טענת הערעור העיקרית היא ששגתה הוועדה בהערכת האפשרות להשאיר את המערער ללא השגחה. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפרוטוקול הוועדה, במסמכים הרפואיים שהגיש המערער לתיק בית הדין ובטיעוני הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הטענה להידחות. המערער, בנו ועורך דינו טענו לפני הוועדה כי המערער נוטה ליפול חזיתית, ובחודשיים שקדמו לדיון בוועדה נפל שלוש פעמים, מכיסא הגלגלים או מהמיטה. הוועדה התייחסה לתלונות אלה ולא קיבלה אותן מהטעם שלא נמצאו סימני חבלה, בביקור הבית לא דיווח המערער על נפילות, ואף לא עמד לעיון הוועדה מסמך רפואי התומך בטענה לאירועי נפילה.

7. בדיון בבית הדין טען ב"כ המערער כי מלבד נפילה בחודש מרץ 2014 (היינו לאחר מועד התכנסות הוועדה), אירעו למערער נפילות קודמות. באשר לתיעוד על נפילה בחודש מרץ 2014, הוצג לבית הדין סיכום אשפוז מיום 31/3/14 (מע/1). על פי האמור במסמך מע/1, המערער נפל בשירותים של בית חולים כרמל, בעת ניסיון לסגור את דלת הכניסה לשירותים. הוא נחבל באגן, בירך ובגדם צד שמאל, ללא חבלת ראש וללא איבוד הכרה. מקובלת עלי טענת המשיב, כי מסמך זה אינו רלוונטי מאחר שהוא מאוחר למועד כינוס הוועדה. כמו כן, מדובר בנפילה בשירותים, וכי בעניין זה קבעה הוועדה כי המערער זקוק להשגחה מלאה בכל פעולות ההיגיינה האישית.

8. להודעת המערער מיום 24/4/14 צורף אישור רפואי נושא תאריך 4/4/14, ממנו עולה כי ביום 4/2/12 נפל המערער בביתו ונחבל במרפק יד שמאל. הנפילה המתוארת במסמך זה נכנסת בגדר קביעת הוועדה לפיה המערער "אינו נופל, או נפילה חד פעמית".

9. הנה כי כן, משלא הוצג לבית הדין תיעוד על נפילות נוספות בבית בתקופה שקדמה למועד כינוס הוועדה; משלא נראו בעת הדיון בוועדה סימני נפילה או חבלה, ומשלא הוצג לוועדה כל מסמך התומך בתלונה על נפילות – לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה לפיה המערער אינו זקוק להשגחה.

10. לפני סיום יוער, כי המערער רשאי להגיש בקשה לדיון מחדש בעניינו, באם חלה החמרה במצבו הרפואי.

סוף דבר:

11. הערעור נדחה בזאת.

12. אין צו להוצאות.

13. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, א' אייר תשע"ד, (01 מאי 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.