1. בקשה לתיקון כתב התביעה.
2. בכתב התביעה המקורי טען התובע כי עקב איחור בפרסום הדוחות הכספיים של הנתבעת 1 (להלן: "החברה") בשנת 2011, וזאת בשל מחלוקות בין החברה לבין הרשות לניירות-ערך, נמחקו מניות החברה ממסחר בבורסה. כתוצאה מכך – כך טען התובע- נגרם לו נזק משמעותי, לאור העובדה שהוא אינו יכול למכור את מניותיו. התובע טען כי הנתבעים הסתירו ממנו מידע מהותי אודות המחלוקת שהיתה לחברה עם הרשות לניירות-ערך ביחס לאופן הצגת הדוחות הכספיים, מחלוקת שהביאה כאמור בסופו של דבר למחיקתם של המסחר במניות החברה מהבורסה.

בכתב ההגנה מטעמם, טענו הנתבעים בין היתר כי פרסום הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2010 אכן התעכב, וכתוצאה מכך הושעה המסחר בניירות-הערך של החברה. אולם, כך נטען, החברה פרסמה את הדוחות בחודשים אפריל – מאי 2012, וכתוצאה מכך חודש המסחר במניות החברה, אם כי ברשימת השימור. מאחר שהחברה לא עמדה בתנאים ליציאה מרשימת השימור, נמחקו מניותיה מהמסחר ביום 3.5.13. כלומר, כך טענה החברה, המניות לא נמחקו משום שהחברה לא פרסמה את הדוחות ולא מחמת מחלוקת שהיתה לה עם הרשות לניירות-ערך, אלא משום שהחברה לא עמדה בתנאים לחזרה למסחר ברשימה הראשית.

1. בישיבת יום 10.4.14, ציין ב"כ התובע לאחר דיון בטענות הנתבעים כפי שפורטו לעיל והערות בית המשפט ביחס לכך, כי "לאור הערת בית המשפט אגיש בקשה לתיקון כתב התביעה". התובע הגיש את הבקשה הנוכחית, בה הוא עתר כאמור כי בית המשפט יתיר לו לתקן את כתב התביעה. בבקשה ציין התובע כי הוא טען כבר בכתב התביעה המקורי כי מחיקת המניות מהמסחר בבורסה נגרמה עקב מחדלי הנתבעים. אולם, הוא מבקש לתקן את כתב התביעה כדי לפרט את העובדות המבססות את טענתו לפיה מחיקת מניות החברה מהמסחר בבורסה נגרמה עקב איחור בפרסום הדוחות הכספיים.
2. מבקשת התיקון עולה כי עמדתו של התובע היא כי העיכוב בפרסום הדוחות הכספיים גרם לכך שמניות החברה, כשחזרו להיסחר בשנת 2012, נכנסו למסחר ברשימת השימור לשנה שנייה. לעומת זאת, לו היו הדוחות מתפרסמים קודם לכן, החברה לא היתה נכנסת למסחר ברשימת השימור או נכנסת לרשימת השימור בשנה הראשונה - שממנה היא היתה יכולה לצאת.
3. הנתבעים התנגדו לבקשה. לטענתם, נועדו התיקונים בכתב התביעה לתקן ו"להלבין" שקרים ופרטים שהוסתרו במסגרת כתב התביעה המקורי. לגישת הנתבעים, בקשה לתיקון כתב תביעה אינה מפלטו של תובע שאינו דובר אמת, שהסתיר פרטים מבית המשפט ביודעין במסגרת כתב התביעה.

הנתבעים טענו כי המקרה דנן הוא מקרה מובהק בו תיקון כתב התביעה אינו הוגן, שכן הוא מהווה "פרס" לתובע שבחר בכוונה תחילה וביודעין להציג לבית המשפט עובדות כוזבות, ולהסתיר מבית המשפט עובדות חיוניות היורדות לשורש עילת התביעה הנטענת על ידיו. העובדות שהוסתרו יש בהן כדי לשמוט את הקרקע תחת עילת התביעה של התובע, ומתן רשות לתקן את כתב התביעה יהווה לכן עידוד לתובעים להצגה של עובדות לא נכונות.

1. מעבר לכך, נטען כי הבקשה היא סתמית ואין בה הסבר להעדר המידע אותו מבקש התובע להוסיף מכתב התביעה המקורי. בבקשה אין הסבר מדוע נדרשים התיקונים, מה עוד שהתובע טוען כי בכתב התביעה המקורי לא קיים חסר כלשהו. אין גם הסבר פרטני ביחס לכל אחד מהתיקונים המבוקשים בכתב התביעה, ומדוע כל אחד מהם נדרש כדי לאפשר לבית-המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי התובע לא תמך בתצהיר את הטענות שהוא מבקש לתקנן. זאת בניגוד לתקנות ולהלכה הפסוקה.

1. העובדות אותן מבקש התובע להוסיף לתביעה (המתייחסות למשמעות כניסת החברה לרשימת השימור), הן – כך טענו הנתבעים - עובדות שהתובע ידע אותן גם כאשר הוא הגיש את התביעה המקורית. לכן הוא מנוע מלהעלותן כעת, לאחר שבחר במודע ובמתכוון שלא להעלות אותן מלכתחילה. על-כל-פנים, התיקונים נועדו להציג שאלות חדשות - שאינן חלק מהמחלוקת כפי שזו הועלתה על ידי התובע בכתב התביעה. מדובר בשאלות הקשורות ביכולתו של התובע למכור את המניות החברה אילו היא היתה נסחרת ברשימה הראשית או ברשימת השימור בשנה הראשונה; יכולתה של החברה לצאת מרשימת השימור; השאלה האם היתה החברה ממשיכה להיסחר ברשימה הראשית אילו פורסמו הדוחות הכספיים במועד ועוד. אין מדובר לכן בתיקון שנועד לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

לגישת הנתבעים, היעתרות לבקשת התובע תביא להכבדה רבה בדיון ולסרבולו. התיקונים המבוקשים אף ידרשו ראיות שונות מאלה שהיו דרושות במסגרת כתב התביעה המקורי.

1. הנתבעים התייחסו לתיקונים נוספים שהתובע בקש לכלול בכתב התביעה המתוקן. לגישתם, התובע לא היה רשאי לבקש תיקונים מעבר לאלה שנבעו מהערות בית-המשפט בדיון מיום 10.4.14. לתיקונים הנוספים אין זכר בבקשה ובתצהיר שתמך בה. לגופו של ענין מדובר בתיקון של שקרים (כך טוענים הנתבעים), של טעויות ואי-דיוקים, כשהעובדות הנכונות היו ידועות לתובע מפרסומים פומביים של החברה.

הנתבעים טוענים כי אם בית-המשפט ייעתר לבקשת התובע, הדבר יגרום להם נזק כבד. ראשית, התיקונים יאפשרו לתובע להלבין את שקריו, דבר שימנע מהנתבעים לטעון לחוסר המהימנות של התובע. מעבר לכך, התיקונים יחייבו את הנתבעים להרחיב את יריעת המחלוקת של התיק, ולערוך כתב הגנה שיהיה במידה רבה כתב הגנה חדש.

1. בתשובתו לתגובת הנתבעים, טען התובע כי עילת התביעה המקורית נסבה סביב מחיקת מניות החברה מהמסחר בבורסה, כתוצאה מכך שהחברה לא פרסמה דוחות כספיים במועד הקבוע לכך. הנתבעים טענו כי מחיקת המניות נבעה מאי עמידת החברה בכללי השימור של הבורסה, טענה שלגישת התובע בכתב התביעה המתוקן אינה מדויקת. התובע בחר לגישתו להגיש את כתב התביעה המתוקן כדי "להבהיר" את סוגיית הקשר הסיבתי בין התנהלות החברה לבין הנזק שנגרם לו לטענתו. זאת אף שיתכן כי די לטעון את מה שטען התובע במסגרת סעיפים 47-49 לכתב התביעה המקורי, תוך פירוט הטענה במסגרת תצהירי העדות הראשית של התובע.
2. התובע טען כי אין ממש בטענה לפיה הוא הציג לבית המשפט בכתב התביעה המקורי עובדות לא נכונות. לגישתו, הוא פירט בכתב התביעה המקורי כי מניות החברה נמחקו מהמסחר כתוצאה מכך שהחברה עברה על הוראות חוק ניירות-ערך ולא פרסמה דוחות כספיים במועדים הקבועים לכך בחוק. האיחור בפרסום הדוחות הביא לכך שמניות החברה הושעו מהמסחר לתקופה של למעלה משנה, וכתוצאה מהעובדה שמניות החברה הועברו להיסחר בשנת ההשעיה השנייה, הן נמחקו בסופו של דבר מהמסחר. לכן, על פי הטענה, כל מה שנטען בכתב התביעה המקורי הוא נכון, אלא שהתובע מבקש להבהיר סוגיות שונות שעלו בכתב התביעה המקורי.

התובע טען כי הבקשה לתיקון אינה סתמית, וכי התיקונים אכן דרושים לצורך הכרעה בסוגיות השנויות במחלוקת. הוא הוסיף כי הבקשה הוגשה בשלב מוקדם מאוד של הדיון, בסמוך לאחר קדם המשפט הראשון, וכי הפסיקה נוהגת בגישה ליברלית כלפי בקשות לתיקון כתב תביעה.

דיון

1. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים לו צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

ככלל, ההלכה הפסוקה נוהגת בגישה ליברלית כלפי בקשות לתיקון כתב תביעה – כאשר המטרה העיקרית היא לאפשר הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

לכן, כאשר מדובר בבקשה המוגשת בשלב מוקדם של הדיון (ולעיתים גם כאשר מדובר בבקשה המוגשת בשלב מאוחר יותר), בית-המשפט נוטה לקבל אותה, ולאפשר לצד המבקש זאת לתקן את כתבי הטענות שלו.

1. הייחוד של הבקשה הנוכחית הוא בטענת הנתבעים לפיה התיקון נובע מהעובדה שכתב התביעה המקורי שהוגש על ידי התובע כלל עובדות לא נכונות, והתובע נמנע בו מהצגת העובדות כהווייתן. לכן, מתן היתר לתקן את הליקוי הזה – יהווה "פרס" למי שלא נהג כדין בהגשת כתב בית-דין לבית המשפט.

אכן, ככלל, תיקון כתב תביעה לא נועד לסייע לתובע שנמנע במתכוון מלטעון טענות מסוימות במסגרת כתב התביעה שהגיש. ודאי שאין מקום לאפשר למי שנחשף בישיבת קדם המשפט לעמדתו של בית המשפט ביחס לכתב הטענות שלו – לשפר את מצבו ולהוסיף מידע שהוא נמנע מלהציגו מלכתחילה.

1. המידע שלגישת הנתבעים היה מידע שגוי במסגרת כתב התביעה המקורי, בא לידי ביטוי בטענת התובע לפיה מניות החברה נמחקו מהמסחר בבורסה כתוצאה ממחלוקת שהיתה לחברה עם הרשות לניירות ערך והאיחור בהגשת הדוחות הכספיים. היום אין עוד ספק כי הסיבה הישירה למחיקת המניות מהמסחר לא היתה המחלוקת שהיתה לחברה עם הרשות לניירות ערך והאיחור בפרסום הדוחות, שכן החברה חזרה להיסחר בבורסה לאחר שפרסמה את הדוחות. מחיקת המניות מהמסחר לא נגרמה אם כן ישירות כתוצאה מהמחלוקת עם הרשות, אלא כתוצאה מכך שהחברה לא עמדה בתנאים ליציאה מרשימת השימור.

***

טענתו הנוכחית של התובע היא שונה. הוא טוען כי המחיקה נגרמה מהמחלוקת עם הרשות בעקיפין – זאת משום שהמחלוקת עם הרשות הביאה לכך שהחברה לא פרסמה את הדוחות במועד, האיחור הזה בפרסום הדוחות הביא להשעעית המניות המהמסחר לתקופה של למעלה משנה, וכתוצאה מכך עברו המניות להיסחר בשנת ההשעייה השנייה, ולכן הן נמחקו מהמסחר בסופו של דבר. מדובר בטענה שלא עלתה – ככזו – בכתב התביעה המקורי. אולם, הגם שמדובר בעובדות נוספות שהתובע מבקש להוסיפן במסגרת כתב התביעה המתוקן, אין מדובר בעילת תביעה שונה.

1. כאמור, ההבדל העיקרי בין הגרסה המקורית של התובע לבין הגרסה המתוקנת, היא בשאלת הקשר הסיבתי בין המחלוקת עם הרשות ואיחור בהגשת הדוחות לבין מחיקת המניות מהמסחר. מכתב התביעה המקורי ניתן היה להתרשם כי מדובר בקשר ישיר. מכתב ההגנה הסתבר כי אין קשר ישיר שכן המניות חזרו להיסחר לאחר פרסום הדוחות. כתב התביעה המתוקן מתייחס לקשר עקיף, שלגישת התובע די בו כדי להצדיק הטלת אחריות על החברה.
2. אני סבורה כי היה על התובע להציג את העובדות במלואן במסגרת כתב התביעה המקורי. העובדה כי התובע טען לקשר ישיר בין המחלוקת עם הרשות והאיחור בהגשת הדוחות, לבין מחיקת המסחר במניות, היא בעייתית. גם העובדה כי התובע בקש לתקן את גישתו רק לאחר הגשת כתב ההגנה ולאחר ישיבת קדם המשפט הראשונה בה הושמעו הערות בית המשפט ביחס לכתבי בית הדין היא בעייתית מאוד בעיני. ישיבת קדם משפט ראשונה לא נועדה לאפשר לתובע שלא הגיש כתב תביעה כנדרש – לערוך "מקצה שיפורים".

אני סבורה גם כי התובע היה חייב לציין במסגרת כתב התביעה המקורי שלו כי מניות החברה חזרו להיסחר בבורסה לאחר פרסום הדוחות בחודשים אפריל-מאי 2012. התובע לא טען כי העובדות הרלבנטיות לא היו ידועות לו כאשר הוא הגיש את כתב התביעה המקורי, ואין לכן כל הסבר מדוע הוא לא פירט כבר אז את העובדות כהווייתן.

1. יחד עם זאת, וחרף כל האמור לעיל, אני סבורה כי יש לאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה שלו. התיקון הוא לטעמי תיקון שנועד לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים – השאלה של השלכת המחלוקת בין החברה לבין הרשות לניירות ערך והאיחור בפרסום הדוחות על מחיקת מניות החברה מהמסחר בבורסה. שאלה זו התעוררה בכתב התביעה המקורי, ובמסגרת כתב התביעה המתוקן היא מתעוררת תוך טענה שונה ביחס לקשר הסיבתי העקיף.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש לאפשר את התיקון, שיאפשר לבית המשפט לבחון את שאלת הקשר הסיבתי ואת יתר השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

העובדה כי התובע נדרש לתקן את כתב התביעה גרמה לנזק משמעותי הן לנתבעים והן לבית המשפט. היא גרמה להשהיית הדיון בהליך במשך פרק זמן לא מבוטל של מספר חודשים. היא גרמה גם לכך שהנתבעים ייאלצו להגיש כתב הגנה מתוקן, בו יהיה עליהם להתייחס לעובדות חדשות ולתזה חדשה של התובע ביחס לקשר הסיבתי. טענות הנתבעים ביחס להשלכה של התיקון על מהימנותו של התובע יישמרו להם (וזאת בלא שאני מחווה בשלב זה עמדה כלשהיא ביחס לטענות אלה לגופן).

1. הנזק שנגרם בשל התנהלות התובע יכול וצריך לבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות בסכום משמעותי ביותר. סכום זה צריך לשקף את העובדה כי התובע היה צריך לפרט את העובדות במלואן במסגרת כתב התביעה המקורי, ולהבהיר את עילת התביעה שלו בהתייחס לעובדות אלה. לו כך היה עושה – היה הדיון מגיע היום לשלב מתקדם הרבה יותר, והנתבעים לא היו נאלצים להגיש כתב הגנה חדש ונוסף.
2. לכן, אני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש.

התובע יישא בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורכי דינם כתוצאה מהתיקון המבוקש בסכום כולל של 20,000 ₪ וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך.

התיק נקבע לישיבת קדם משפט נוספת ביום 26.10.14 בשעה 10:30.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ד, 09 יולי 2014, בהעדר הצדדים.