הצדדים מילאו ידיי ליתן פסק דין בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

המחלוקת בין הצדדים הינה לגבי ההפרש בין סכום שכר טרחת השמאי ששילמה התובעת לסכום ששילמה לה הנתבעת העומד על סך של 600 ש"ח.

לטענת הנתבעת לא ניתן הסבר בדרישת השמאי לתשלום סך של 89 ₪ בגין צילומים, 250 ₪ לנסיעות ו- 200 ₪ הוצאות משרד.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בפסיקה הענפה שהוגשה על ידם, ולאור גישת הפסיקה אשר מחד דורשת קבלת פירוט הפעולות שהשמאי נדרש לעשות ומאידך מחייבת מתן הסבר מדוע שכר הטרחה המבוקש אינו סביר, אני מקבלת כי דרישת תשלום הסכומים שפורטו על ידי הנתבעת אכן לא הובהרה באופן מספק, יחד עם זאת ניתן להניח כי השמאי אשר בדק את רכב התובעת במוסך נדרש להוצאות בגין נסיעות ושמדובר בתשלום אשר אין חולק כי שולם בפועל על ידי התובע אשר בהתאם לגישת הפסיקה אינו מחויב בעריכת סקר שווקים לפני שהוא פונה לשמאי, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 400 ₪, אגרת בית משפט כפי ששולמה, ושכר טרחת עורך דין בסך 1,250 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ה, 08 יוני 2015, בהעדר הצדדים.