<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

מגיש הצהרת תובע לפיה יוגש כתב אישום כנגד המשיב ואחרים.

מבקש להוסיף כי מדובר באירוע חמור שבו החשודים קושרים קשר יחדיו לבצע התפרצות למבנה ששייך למדינה תחנת משטרה, כשכל חשקם הוא בצע כסף בכדי לגנוב מתחנת המשטרה כמות אדירה של סמים בשווי מיליונים. לחשודים המעשה לא צלח, אולם התביעה ראתה את חומרת המעשה ואת המסוכנות הנשקפת מהם שהעזו לנסות ולפרוץ תחנת משטרה והחליטה להגיש בקשה של הצהרת תובע, בה היא מצהירה כי מתכוונת להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד המשיב והאחרים.

ב"כ המבקשת, לאחר שהוזהר כחוק:

חוזר על הבקשה ומצהיר כי כל האמור בה אמת

ב"כ המבקשת משיב לשאלות ב"כ המשיב:

ש. אתם מייחסים גניבה, האם הגנבה צלחה?

ת. לא צלחה.

ש. היה ניסיון התפרצות או פריצה?

ת. היה ניסיון התפרצות שעומד במבחן המשפטי לכל דבר וענין. היה קשירת קשר בין משיב זה למשיב הנוסף. בית המשפט התרשם בעבר מכלל הפעולות שביצעה משטרת דימונה שכללו השקעה רבה שרק חיזקה את התיק ואת החשדות והראיות כנגד המשיבים ובסופו של יום, עינו של התובע המשטרתי בחנה את חומר הראיות והחליטה להגיש הצהרת תובע עם כל המשתמע מכך.

ש. אתה אומר שהיה ניסיון שעמד במבחן ... מהו המבחן המשפטי לניסיון הפריצה?

ת. היה ניסיון וגם אם לא צלח אותה עדיין יש לייחס לו את העבירה הזאת. בית המשפט כבר בחן את הראיות בעבר וראה כי הדברים מובילים לכך כי ניתן לייחס ניסיון התפרצות. לא בכדי החוק נותן לנו את האפשרות להוסיף את הגדרת הניסיון ומתייחס באותו כובד ראש הן לעבירה שהיא ניסיון והן לעבירה שסיימו אותה.

ש. מה חלקו של מרשי בניסיון ההתפרצות?

ת. זה שהוגשה הצהרת תובע לא אומר שאני יכול לפרט בפניך הכל. הניסיון מהווה חלק מניסיון ההתפרצות.

ש. איך הוא התפרץ לא מנמקים?

ת. זה היה ברור למשיב בחקירות שלו.

ש. אם זה הוטח בפניו זה כבר לא סוד?

ת. בית המשפט האנשים באולם לא צריכים לדעת.

ש. לפי מה שהצלחתי להבין הוא שאותו אלעזאזמה הפליל את מרשי בניסיון הגניבה?

ת. בין היתר.

ש. מלבד מכך, ההפללה, נמצאו טביעות אצבע על שקיות הסמים?

ת. לא.

ש. ניסיון הגניבה שאתם מדברים עליו, הוביל עד כדי כך שהוא הגיע, אם לא הייתם תופסים אותו היה לוקח את הסמים והולך?

ת. יש קשר ברור בין החשוד הזה לבין הניסיון הנועז, של החשודים להיכנס לתחנת המשטרה ולגנוב את הסמים שהיו שם. ביהמ"ש ראה את הקשר הראייתי הזה וכן התובע התייחס לכך בהצהרת התובע. ההתפרצות לתחנה היתה לצורך גניבת כמות אדירה של סמים.

ש. אותם סמים נטענים, שמרשי ניסה לגנוב והם היו בתחנה, הם היו בתוך כספת, בפרוזדור בתוך חדר איפה הם היו?

ת. אני לא יכול להשיב.

ש. אתם הולכים לחקור את המשיב שלי עוד פעם ואת אלעזזמה שוב?

ת. לא. בהקשר הזה לא.

ש. יש לכם עוד ראיות או כבר נאספו הראיות?

ת. משמעות הצהרת התובע היא שהחקירה בענין זה הסתיימה.

ב"כ המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה ומבקש להיעתר לה. מדובר בהיקף חומר גדול מאוד ואנו לקראת סוף שבוע ועדיין אני מבקש להיעתר לבקשה במלואה על מנת לתת אפשרות לתובע להגיש כתב אישום.

ב"כ המשיב מסכם:

אם בימ"ש יסתכל על בקשת המעצר ועל הצהרת התובע, נמצא שיש ריבוי עבירות בבקשת המעצר. על מנת שדברים יעמדו על דיוקם, למרשי מיוחס ניסיון התפרצות וניסיון הגניבה, שאר הסעיפים מתייחסים למוחמד עזאזמה. התחושה שניתנת עם הצהרת התובע הזאת ועם כל התיק הזה, שתחנת המשטרה מופקרת ו סמים מופקרים וכל אחד יכול להיכנס לקחת את הסמים וללכת. כשאומרי ניסיון להתפרץ בכך שקפץ מעל השער אינן מספיקות. יש את אותה תמיכה ראייתית של מצלמות תחנת המשטרה המראים את אותה קפיצה. כשאומרים ניסיון לגנוב 85 ק"ג, חברי צריך להראות על מנת שנגיע למלאכת הניסיון, שאותו אדם צלח להיכנס בדרך התפרצות ולא בדרך הרגילה ויוכיח שראייתי הגיע לאותו חפץ, ולהראות שהוא אכן התחיל לגנוב והצליח במלאכת גניבת הסמים. אם זה לא נגלה לעין המקום של הסמים, אי אפשר להגיד סובייקטיבית שהוא הלך לחפש את הסמים. מדובר בתחנת משטרה של דימונה.

אני רוצה להוסיף ולהגיד כך, אי אפשר להסתמך עם אותה תוספת ראייתית נסמכת על מידע מודיעיני זה לא יכול לשמש חיזוק. אני אציג חלופה בדמות אביו אשר יערוב לו ויפקח עליו במעצר בית. למשיב אין עבר בעבירות רכוש והתפרצות. לא היה להם רישום פלילי בכל התקופה הרלוונטית הזאת. אביו יפקח עליו וידאג להביא אותו לדיונים במידה ויוגש כתב אישום.

עואד אבו לקימה, ת.ז. 027624238, לאחר שהוזהר כדין:

אני אביו של המשיב. הבן שלי מקשיב לי. הוא יהיה אצלי בבית במעצר בית. אני אפקח עליו אישית. אני עובד בענף החקלאות ויש לי כבשים שאני מגדל בבית.

לא צריך לצאת מהבית, אני בדרך כלל אם יוצא אבל אם צריך לצאת אני לא אצא רחוק.

לא נחקרתי מעולם על ידי המשטרה.

בבית מתגוררת אשתי והילדים שלי.

לאחר שהובהר לי על ידי הסנגור, בהתייחס לחקירת המשטרה לגבי כל חיי, אני מתקן שלפני כ- 12 שנה, הביאו אותי לתחנת המשטרה כשנכנסתי עם העדר לשטח צבאי סגור.

ב"כ המבקשת שואל את הערב, לבקשת בית המשפט ולא כהסכמה לכך שהוא ישוחרר לבית אביו:

באיזה גיל הילדים, מגיל 3 שנים עד 24 שנים. יש לי 12 ילדים.

אני אמרתי שאני מגדל כבשים ואם אני צריך לצאת אני אצא אבל לא רחוק מהבית.

אני מבקש לבדוק את הר.פ. של האב.

<#2#>

החלטה

נדחה למתן החלטה לשעה 16:00.

המשיב יישאר בהיכל המשפט.

<#3#>

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"ד, 02/01/2014 במעמד הנוכחים.

הדיון מתחדש, השעה 15:52.

<#4#>

החלטה

בקשה למעצר ימים לפי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996). הבקשה היא להאריך את המעצר ל – 5 ימים. הוגשה הצהרת תובע.

העבירות נשוא הבקשה הם: ניסיון להתפרצות לתחנת משטרת דימונה ולפי הצהרת התובע גניבה של 85 ק"ג סמים כחלופה אחת לקריאת הטקסט או ניסיון להתפרצות וניסיון לגניבה של הסמים.

עיינתי בחומר החקירה, כנגד המשיב שבפניי ויש ראיות לכאורה הקושרות אותו לניסיון ההתפרצות במישרין ויש בחומר החקירה כדי לקשור אותו לסיבה לניסיון ההתפרצות, גניבת הסמים.

עילת המעצר היא מסוכנות ושיבוש לפי הבקשה להארכת המעצר.

בשלב זה, שהוא בשלב בין המצרים לאחר סיום החקירה העילה היא מסוכנות.

מחומר החקירה שהוצג בפניי המסוכנות קמה מתוך התהליך אשר בו היה מעורב המשיב, בין היתר, שהמטרה שלו הייתה גניבת הסמים. מחומר החקירה גם עולה מה הייתה המטרה הסופית של גניבת הסמים בטווח המידי. אותה מטרה היא מוסיפה למסוכנות שממילא כבר עולה מחומר החקירה של התפרצות לתחנת משטרה.

לפיכך, אני סבורה שבשלב זה אין מקום לשחרר את המשיב לחלופה וככל שהנושא יעלה בשלב הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים הוא ייבחן ע"י בימ"ש שידון באותה בקשה.

אני מאריכה את המעצר עד ליום 6.1.2014 בשעה 13:00.

<#5#>

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"ד, 02/01/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד ע"י אליז לוגסי

הוקלד על ידי אורלי מרקוס