20 אוקטובר 2014

1. ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 17.11.13 אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור % 19 החל מיום 31.3.03.

2. הועדה התכנסה בעקבות פסק דינו של בית דין זה (ב"ל 53740-05-12) מיום 17.9. להלן – פסק הדין), אשר הורה, על יסוד הסכמת הצדדים, כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה אשר תונחה כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (תחום נפגעי עבודה) אשר תדון ותקבע את מועד תחולת הנכות בשים לב לדבריה בפרוטוקול מיום 4.3.2012 כי "ביום 1/2010 עבר המערער בדיקה יסודית ללא אזכור בעיית ברכיים..." ולאור זאת תשקול האם אין מקום לקבוע את מועד תחולת הנכות הצמיתה ממועד המאוחר לינואר 2010. ככל שהוועדה תסבור כי מדובר בהחמרות חולפות הרי שרשאית היא לקבוע נכויות זמניות לתקופות הקודמות לכך. כן תתבקש הוועדה להתייחס לתחולת הנכות בגין כל ברך בנפרד. הוועדה תנמק החלטתה."

3. כאמור, הועדה התכנסה ביום 17.11.13, שמעה את טיעוני המערער, עיינה בפסק הדין וקבעה כדלקמן -

"הועדה עיינה בפסה"ד ולהלן תשובתה:

האזכור בפרוטוקול הועדה הראשון של מסמך בו לא מוזכרות ברכיו של המערער היה כדי להמחיש שרק עיון בתיקו הרפואי השלם יאפשר לקבוע באופן המתקבל על הדעת מתי החלה הנכות בברכיים של המערער.

הקביעה כי נכותו החלה רק אחרי 2010 עומדת בסתירה למסמכים רפואיים שבתיקו...

הועדה קבעה תאריך זה כמועד התחלת נכותו כי בתאריך זה יש אזכור משמעותי של בעיית ברכיים. הועדה מבקשת לציין ב- 3/02 ו- 8/02 אוזכרו כאבי ברכיים אך מן הכתוב ניתן להבין כי כאבים אלו אינם משמעותיים או חלק מתסמונת נרחבת יותר.

...

הועדה אינה משנה את ההחלטה וקובעת כי מועד הנכות הוא מ- 2003".

4. בדיון הערכת מוקדמת שהתקיים בתיק, הסכים המשיב להחזיר את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתבצע את הוראות פסק הדין שניתן ביום 17.9.13.

5. המערער ביקש שהות על מנת לבחון זאת, ולאחר מכן הודיע כי הוא מבקש שעניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכב חדש אשר תתייחס למועד תחולת הנכות בשים לב למסמכים רפואיים מהשנים 2009 ו- 2010 בהם נכתב כי תנועות הברכיים חופשיות ואין בעיות קליניות בברכיים. כמו כן תתייחס הועדה לכל ברך בנפרד.

6. לאחר קבלת תגובת המערער, השיב המשיב כי הוא מתנגד להשבת עניינו לוועדה בהרכב חדש ואין כל הצדקה להחלפת הרכב בעניין זה.

דיון והכרעה:

7. כאשר מוחזר עניינו של מבוטח לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הועדה, ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין (דב"ע נא / 01-29 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160 (1992); עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי, (פורסם בנבו, 8.1.08); בר"ע (ארצי) 59174-11-10 מברוכה – המוסד לביטוח לאומי, (פורסם בנבו, 22.12.10)).

8. מהנמקת הועדה עולה כי נפלה לכלל טעות, שעה שבדיון במועד תחילת הנכות לא התייחסה להוראות פסק הדין, למסמך הרפואי משנת 2010 ולקביעה כי יש לקבוע את הנכות בגין כל ברך בנפרד.

במקום לעשות כן, הועדה הסבירה כיצד הסתמכה על מסמך מחודש יוני 2006 בו מצוין במפורש כי למערער בעיות ברכיים ושינוי מבני של הברכיים. הודעה הסבירה כי קבעה את שנת 2003 כמועד התחלת הנכות מפני שבמועד זה יש אזכור משמעותי של בעיות ברכיים.

הועדה לא התייחסה לכל ברך בנפרד.

9. משהגעתי לכלל מסקנה כי הועדה לא פעלה על פי הנחיות פסק הדין ובהחלטתה נפלה טעות משפטית והמשיב הסכים עוד בשלב הדיון כי ענייננו של המערער יושב לוועדה, מתעוררת השאלה האם יש להיעתר לבקשת המערער כי בית הדין יורה על החלפת הרכב הועדה.

10. על פי הדין, אם נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה, דרך המלך היא החזרת עניינו של המבוטח לוועדה, על מנת שתועמד על הטעות ותתקנה (דב"ע נב/ 01-4 אסור – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 104 (1992)).

בעניינו של המערער הערעור עוסק במועד תחולת הנכות, לגבי כל ברך בנפרד. הועדה לעררים התכנסה לשם כך 3 פעמים. ביום 4.3.12 התכנסה לראשונה, ביקשה מסמכים נוספים והתכנסה בשנית ביום 13.5.12 וקבעה את מועד תחילת הנכות.

על כך הגיש המערער ערעור לבית הדין ובהתאם לפסק הדין התכנסה הועדה פעם נוספת. על כך הוגש הערעור שבפני.

בנסיבות העניין, שעה שהועדה הרפואית התכנסה בעקבות פסק הדין פעם אחת ולאחר עיון בנימוקי הועדה, איני סבורה כי הועדה איתנה בדעתה וטעותה המשפטית היא שלא ביצעה את הוראות פסק הדין. לפיכך, עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתקיים את הוראות פסק הדין מיום 17.9.13.

אין מקום בעניין זה להחלפת הרכב הועדה שכן מדובר בוועדה שהתכנסה פעם ראשונה בעקבות פסק הדין ולא קיימה אחר הוראותיו. הועדה תתכנס בשנית ותתייחס לקבוע בפסק הדין.

סוף דבר –

11. הערעור מתקבל באופן חלקי.

עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני ועדה רפואית לעררים באותו הרכב. הועדה הרפואית תתייחס לתחולת הנכות בשים לב למסמך הרפואי מיום 5.1.10, לפיו בבדיקה שעבר התובע נמצאו תנועות ברכיים חופשיות. בנוסף תתייחס הועדה לתחולת הנכות בגין כל ברך בנפרד.

12. המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום , אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

13. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ה, (20 אוקטובר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.