בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תל אביב מיום 17.12.13 (כב' השופט בדימוס יהודה גרניט) לפיו נדחתה תביעת המבקש לחייב את המשיבה 1 בנזקים שנגרמו לו עקב תאונת דרכים בה היו מעורבים הצדדים.

מדובר בתאונת דרכים בה היו מעורבים הצדדים (המשיבה 2 הינה חברת הביטוח בה מבוטח רכבה של המשיבה 1). במסגרת הליך קמא טען כל אחד מהצדדים כי הצד שכנגד הוא הנושא באשמה לקרות התאונה ומשכך גם לתוצאותיה.

ביום 18.3.13 התרחשה תאונת הדרכים בה היו מעורבים הצדדים בעיר פתח תקווה. המבקש טוען כי המשיבה 1 סטתה במהירות, ללא איתות וללא התרעה, נכנסה לנתיבו ופגעה ברכבו. המשיבה טוענת כי המבקש הוא האשם בגרימת התאונה עת נסע הוא מאחוריה, לא הספיק לבלום את רכבו ופגע ברכבה מאחורה בשל בלימתה.

במסגרת פסק הדין מנה בית משפט קמא את כשליו ומחדליו הדיוניים והראייתיים של המבקש, מחדלים אשר הביאו את בית משפט קמא לכדי דחיית ראשי הנזק להם טען המבקש ולבסוף אף קבע כי "בהעדר ראיות לגבי הנזקים שתובע טוען להם, אין צורך לדון בשאלה מי האשם בהתנגשות, הואיל וגם אם ימצא שהנתבעת אשמה, עדיין התובע לא הוכיח נזקיו." (ראו: סעיף 11 לפסק הדין).

בבר"ע טוען המבקש כי מחדליו נבעו מחוסר הבנה בסיסי ברזי סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט ושיקול דעת לקוי בשל חוסר הבנתו וחוסר ניסיונו במעמד משפטי מעין זה.

במסגרת החלטתי מיום 8.1.14 המלצתי לצדדים כהמלצה לכאורית להסכים כי פסק הדין יבוטל ובית משפט קמא יכריע בשאלה מי אשם בתאונה. עוד המלצתי כי אם תימצא המשיבה 1 אחראית לתאונה תינתן למבקש אפשרות להוכיח את נזקיו.

מעיון בתיק בית משפט עולה כי החלטתי זו הומצאה לצדדים כדין. אולם, נכון למועד זה טרם התקבלה כל תגובה מטעם המשיבה.

לכן, החלטתי לקבל את הבר"ע ולדון בה כבערעור.

פסק הדין מבוטל וערכאה דיונית תשוב ותדון בתובענה ככל שעדיין יש מקום לכך ובעשותה כן תאפשר למבקש לתקן את מחדליו. ותקבע מי אחראי לתאונה.

אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ד, 02 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.