1. לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות שני ילדיהם הקטינים שלה ושל המשיב 1 (להלן – החייב), האחד יליד 2/97 והאחרת ילידת 11/02 (להלן – הקטינים), וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2. לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 3.3.14 ובמסגרתו הושת עליו לשלם לקופת ההליך סך של 500 ₪ בחודש.

3. ביום 15.2.06 אישר בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון את הסכם הגירושין בין הצדדים במסגרתו חוייב החייב לשאת במזונות הקטינים בשיעור של 2300 ₪ וכן בהוצאות מדור אשר לא תעלנה על 180$ לשני הקטינים יחדיו ובמחצית הוצאותיהם כמפורט בהסכם הגירושין (ללן – פסק הדין).

4. לטענת המבקשת היא עובדת כסדרנית ומשתכרת סך של כ – 3200 ₪ לחודש מאידך לטענתה היא נדרשת לתשלום שכ"ד בשיעור של 3200 ₪ זולת להוצאות משק הבית. המבקשת עותרת כי בית המשפט יקצוב לה את סך המזונות בשיעור הזה זה אשר נפסק בפסק הדין .

5. לטענת החייב , המבקשת מתגוררת עם בן זוג דבר שיש לו השפעה על חיובי המדור בהן חויייב ע"פ פסק הדין . כמו כן מצבו התדרדר מאז שניתן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, הוא עבר שני אירועים מוחיים, והוא נאלץ להשען על דמי אבטלה בשיעור של כ – 4500 ₪, כו כן טוען החייב כי הוא נאלץ לשכור דירה למגוריו בעלות של 1750 ש"ח לחודש. החייב מסב שימת הלב לכך שבנו הגדול הינו כבן 17.5 כ שבכל מקרה שיעור המזונות לגביו יצתמצם בקרוב אף לפי הוראות פסק הדין.

6. המנהל המיוחד טוע כי בקשת המבקשת הוגשה בחסר וכי כבר מטעם זה יש לסלק בקשתה על הסף. לטענתו הבקשה אינה מפרטת את הכנסת בן זוגה של המבקשת, את היקף משפחתה העכשווית, היקף מישרתה ועוד . מכל מקום המנל המיוחד סבור כי בהתחשב בצרכי הנושים לא ניתן לקצוב למבקשת מזונות בשיעור שנקבע בפסק הדין אלא יש לצמצמו בשיעור ניכר.

7. סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלונית (2004) הובהר כי -

"סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

8. אשר לדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128 הובהר כי האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את המזונות. על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 הנ"ל). במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסכום החובות של החייב, לסכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, לסכום שבקופת פשיטת הרגל ולהכנסותיו של החייב (רע"א 7210/09 פלוני נ' פלוני (2010)).

9. נוכח האיזון הנדרש אפשר שהסכום הנפסק על ידי בית המשפט לפשיטת רגל יהיה נמוך משמעותית מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות. שכן -

"צרכיו של נזקק המזונות (חשובים כאשר יהיו),בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, ובית המשפט בוחן אף את צרכיהם של הנושים, כאשר מן הראוי ליתן את הדעת על מספרם, סוג נשייתם, מיהותם וסך כל חובותיו של החייב (שאינם נשוא חוב מזונות), לעומת התשלום החודשי המקסימלי שניתן להשית עליו על-פי דין... זאת ואף זאת; כאשר עוסקים אנו בבדיקת חיוב המזונות במסגרת איזון שנעשה על-ידי דיני חדלות הפרעון, חל הכלל הרגיל כי סמכותו של הנאמן (ובית המשפט של חדלות-פרעון, המפקח על מעשיו), להדרש במקרים מתאימים לבדיקה מדוקדקת של פסקי דין וחיובים שנקבעו כנגד החייב, והוא מוסמך, בעת הצורך, "להכנס ולהציץ מאחורי הפרגוד" של פסק-הדין נשוא חוב המזונות; בעניין זה, אין להחלטת בית משפט למשפחה מותר כלשהו על-פני החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרות, אשר מן המפורסמות הוא כי זכותו וחובתו של הנאמן לבודקם" (פש"ר 1831/00 (תל- אביב-יפו) אביטל סקס ואח' נ' דוד סקס ואח' תק מח 2004(2), 7067 ע' 7069; וכן ראה - פש"ר (חיפה) 30249-12-10 - ולנטינה נ נ' יבגני פ ואח' . תק-מח 2011(4), 17240 ורבים אחרים)

וכך גם בענין בכשי נאמר –

"אין ספק כי מכח מנגנון זה (שעצם מהותו איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים), משתלמים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלו שנקבעו בהסכמי גירושין, או אף בידי ערכאה כבית המשפט למשפחה, שמול עיניו עמד אך הסכסוך בין החייב לבין רעייתו לשעבר וילדיהם" )פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי נ' עו"ד חגי (2006) וכן ראה – רע"א 7210/09 הנ"ל )

10. אחר שעיינתי הן בבקשת המבקשת והן בתגובות החייב והנאמן ובתשובת המבקשת לתגובת אלו , ובהתחשב בהכנסות הצדדים הנטענות, צרכי הקטינים וכן בחובותיו של החייב כלפי נושיו ובצו התשלומים שהושת עליו בשיעור של 500 ₪ לחודש, הריני קוצב את חיובו במזונות ילדיו לתקופה שמחודש מרץ 2014 ואילך בשיעור של 1400 ₪ לחודש (700 ₪ לכל קטין).

את חוב העבר ישלם החייב בתשלומים חודשיים שווים של 200 ₪ בחודש אשר יצטרפו לתשלום השוטף.

בחישוב הסך הנזכר שיקללתי , בין השאר, את שיעור הכנסותיו הנחזה של החייב, צרכיו שלו, תשלומיו לנושים ומאידך צרכי הקטינים, גילם, היותה של המבקשת בזוגיות חדשה וכיוצ"ב.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ד, 23 יוני 2014, בהעדר הצדדים.