ב"כ התובעת : עו"ד רצון אגסי מיטל

ב"כ הנתבעים : עו"ד עמית רוזלס

ב"כ התובעת בתיק 46332-05-14 עו"ד רן גל

בפני תביעה כספית על סך 10,086 ₪, שהוגשה במסגרת תיק תא"מ 61814-12-12, בה עותרת התובעת לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו לה כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 08.10.2012 (להלן:"תאונת הדרכים") בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה.

בגין התאונה נשוא תביעה זו הוגשה תביעה נוספת בתיק תא"מ שמספרו 46332-05-14, בה עתרה התובעת – שרות לחקלאי צדוק בע"מ ,לחייב את הנתבעות – הגב' נירה אטלס ושומרה חברה לביטוח בע"מ , בנזקים שנגרמו לה בסך 2,725 ₪ כתוצאה מתאונת הדרכים ובהתאם לחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

בהתאם להחלטה מיום 14.09.2014 אוחד הדיון בתובענות.

טענות הצדדים

1. לטענת התובעת – שומרה חברה לביטוח בע"מ, בתאריך 08.10.2012 או בסמוך לכך עת החל הרכב הנפגע (להלן: "המאזדה") לפנות שמאלה מהנתיב השני משמאל על פי כללי הזהירות והדרך, הגיח לפתע הרכב הפוגע (להלן: "המשאית") מהמסלול השמאלי ביותר בו מותרת הפנייה שמאלה בלבד, המשיך בנסיעה ישר, סטה לכיוון המאזדה ,פגע בה בצדה השמאלי, הדפה אל עבר מעקה הבטיחות, וגרם לנזקים המפורטים בדוח השמאי.
2. לטענת הנתבעים, המשאית עמדה ברמזור, בנתיב הימני מבין שני נתיבים המיועדים לנסיעה שמאלה, כאשר מימין לה שני נתיבים נוספים המיועדים לנסיעה ישר בלבד. רכב המאזדה עמד מימין לנתיב שבו עמדה המשאית, דהיינו בנתיב המיועד לנסיעה ישר בלבד. כאשר התחלף לרמזור לירוק, החלה המשאית בנסיעה לקראת פניה שמאלה מן הנתיב השני משמאל, ואז רכב המאזדה פנה אף הוא שמאלה, למרות שעמד בנתיב בו כיוון הנסיעה המותר הוא ישר בלבד, ופגע במשאית בחלקה הקדמי ימני.

כתוצאה מהתאונה נגרמו למשאית הנזקים האמורים בחוות הדעת, בתוספת שכר טרחת שמאי בסך 550 ₪, והוצאות נלוות בסך 500 ₪.

1. ביום 23.09.2014 שמעתי את הצדדים, ובהתאם לבקשת באי כוחם הוגשו כתבי סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הנהגים ועיינתי בתמונות שהוגשו לי במעמד הדיון, מצאתי כי מקובלת עליי גרסת נהג המשאית ולפיה בעודו מבקש לפנות שמאלה מהנתיב השני מימין והמיועד לפניה שמאלה, הגיע רכב המאזדה מימינו וביקש לפנות שמאלה מנתיב הנסיעה שהיה מיועד לנסיעה ישר בלבד, וכתוצאה מכך אירעה התאונה , ולהלן נימוקיי:

1. התובעת טענה בכתב תביעתה כדלקמן:

"עת החל הרכב הנפגע לפנות שמאלה מהנתיב השני משמאל, לפתע הגיח הרכב הפוגע מהמסלול השמאלי ביותר בו מותרת הפנייה שמאלה בלבד, המשיך בנסיעה ישר, סטה לכיוונו, פגע בו..."

לעומת זאת, בעדות נהגת התובעת ובסיכומיה, טוענת התובעת כי המדובר בתיק "סטייה" תוך שרכב המשאית החל בפנייתו שמאלה ובעודו מבצע קשת רחבה , סטה לעבר רכב המאזדה , פגע בה וגרם לנזקים.

1. המדובר בשתי גרסאות שונות מטעם התובעת , אשר מהן לא ניתן להבין את אופן התרחשות התאונה כאשר מחד טוענת נהגת המאזדה שהמשאית ביקשה להמשיך ישר מנתיב הנסיעה המתיר פנייה שמאלה בלבד, ומאידך בעדותה ובסיכומיה טוענת כי בעת ביצעה המשאית פנייה שמאלה, סטתה לעבר מסלול נסיעתו של רכב המאזדה וכתוצאה מכך אירעה התאונה.
2. יתר על כן, נהגת המאזדה הצהירה כי נוהגת היא לנסוע במקום התאונה באופן קבוע בדרכה לבריכת השחייה, אולם כאשר הוצגו לה תמונות של הצומת לא ידעה לזהות אם אכן מדובר במקום בו אירעה התאונה. תמוהה בעיני עובדה זו, שכן התמונות שהוצגו היו תמונות ברורות וסביר כי מי שנוהג בנתיב נסיעה זה באופן רציף היה מזהה אם אכן זהו מקום התאונה או לאו.
3. זאת ועוד, לכתב התביעה בתיק 46332-05-14 צורפו תמונות אשר צולמו ע"י הנתבע מר ירמיהו מיד לאחר קרות התאונה, מהן עולה כי המדובר בצומת מרומזר בו ישנם 5 נתיבי נסיעה: נתיב נסיעה ימינה בלבד, שני נתיבי נסיעה ישר, ושני נתיבי נסיעה שמאלה.

מהתמונה שהוגשה וסומנה נ/1, עולה בבירור כי המשאית הייתה בנתיב הנסיעה השני משמאל, אשר מותרת ממנו הפנייה שמאלה בלבד, ולא כטענת התובעת בנתיב הנסיעה השמאלי ביותר.

1. הנתבע, מר ירמיהו, נשאל בחקירתו מתי צילם את התמונות, והשיב כי מיד לאחר התאונה. כאשר נשאל למה לא צולם רכב המאזדה מזווית שניתן לראות אותו, השיב כי היה לחץ במקום , רכבים צפצפו, והוא לא זוכר יותר מדי פרטים. כמו כן, לאחר התאונה רכבים צפצפו למעורבים בתאונה ולכן נהגת המאזדה הזיזה את הרכב והתמונה צולמה לאחר שעשתה כן. בהמשך הוסיף כי אין תאריך על גבי התמונה מאחר וצילם אותה באמצעות המכשיר הסלולרי שברשותו.
2. טענת הנתבעים ולפיה התמונה צולמה בזמן אמת ומיד לאחר קרות התאונה לא נסתרה, ומשכך מצאתי כי תמונה זו אכן צולמה מיד לאחר קרות התאונה ויש ליתן לה משקל רב . די מהעולה ממנה ביחס למיקום המשאית בנתיבי הכביש בכדי לדחות את גרסת התובעת לעניין מיקום המשאית ובהתאמה להורות על דחיית התביעה.
3. מבלי לפגוע בתוקף האמור לעיל, מצאתי את עדותו של הנתבע - מר ירמיהו כעדות רציפה, מהימנה וקוהרנטית, ונתתי בה אמון ביחס לאופן התרחשות התאונה, תוך שהנתבע השיב לכל השאלות שנשאל ונתן הסבר הגיוני לאופן התרחשות התאונה.
4. לעניין טענת התובעת ולפיה גרסתו של הנתבע איננה הגיונית מאחר ובהתאם לתוואי הדרך לא היה באפשרות רכב המאזדה להשתלב לפני המשאית, דין טענה זו להידחות שכן מעיון בתמונות עולה בבירור כי המדובר בצומת גדול ורחב תוך שאין עוררין שמהירות נסיעתו של רכב פרטי גבוהה בהרבה ממהירות נסיעתה של המשאית, ומשכך, במרווח הזמן שנוצר החל ממועד התחלת הנסיעה של המשאית והמאזדה, היה באפשרותה להשתלב בנתיב הנסיעה שמאלה לפני המשאית.
5. זאת ועוד, נהג המשאית הבהיר כי המכוניות שנוסעות מהכיוון הנגדי ואשר נראות בתמונה לא יכלו למנוע את סחרור רכב המאזדה מאחר ובעת התרחשות התאונה עמדו ברמזור אדום ולכן לא הפריעו לתנועת רכב המאזדה שחצה את הצומת , ומכאן הרי שאין ממש בטענת התובעת לעניין זה.
6. נדחית בפניי גם טענת התובעת ולפיה מעיון בתמונה עולה שהמשאית נמצאת באמצע הצומת ולכן לא היה מקום לרכב המאזדה להיכנס לפניה וזאת שכן לאור משקל המשאית וזמן התגובה הדרוש לבלימתה , מקום הימצאות המשאית לאחר התאונה הינו מעט אחרי המקום בו ארעה התאונה .
7. עוד לא מצאתי ממש בטענת התובעת ולפיה לנתבע מר ירמיהו אינטרס בתוצאות התביעה, שכן כאשר נשאל לעניין זה הצהיר :

"אם אני לא אשם אין לי מה לשלם".

ובהמשך כאשר נשאל "אם אתה משלם כמה משלם" השיב "לא משלם".

מכאן ובהמשך לאמור לעיל לעניין עדותו המהימנה של הנתבע, מצאתי כי גם דין טענה זו להידחות.

1. יוער כי מיקומי הנזקים ברכב המאזדה ובמשאית יכולים לתמוך בשתי הגרסאות הסותרות של הנהגים ולאחר שמצאתי כנכונה והגיונית את גרסת נהג המשאית, מהנימוקים האמורים לעיל , לא מצאתי כי יש מקום לדון בנזקים שנגרמו למאזדה ולמשאית .

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל , מצאתי כי דין התביעה שמספרה 61814-12-13 להידחות במלואה ללא צו להוצאות .
2. הנני מקבלת את תביעה שמספרה 46332-05-14 בחלקה ובהתאמה מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, לסילוק סופי ומוחלט של כל טענותיה נשוא תביעה זו, סך של 2,200 ₪, בתוספת הוצאות בסך 760 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 1,250 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את פס"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום .

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ה, 08 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.