24 ספטמבר 2015
בפני כב' השופט אסף הראל
נציג ציבור (עובדים) מר יעקב נזרי
נציג ציבור (מעסיקים) מר אורי קידר
התובעים: | 1. אילן קוגן, ת.ז. 037482262 2. דקלה קוגן, ת.ז. 049034242 3. ישראל שמוקלר, ת.ז. 31808231 4. בצלאל בניסתה, ת.ז. 31703838 5. חיים נחמן, ת.ז. 39077516 ע"י ב"כ: עו"ד אחז אגם
6. מואיז ג'מוס, ת.ז. 11970621 7. עידן גרניט, ת.ז. 037168978 ע"י ב"כ: עו"ד מאור אביטל
8. ניר רוזנשטיין, ת.ז. 034815217 9. זקוטו אבי, ת.ז. 43354240 10. אזולאי אסף, ת.ז. 36461697 11. סקנדרני רוני, ת.ז. 033198375 12. אברמוב משה, ת.ז. 036482354 13. מרצינקובסקי שי, ת.ז. 37486065 ע"י ב"כ: עו"ד איתי גלסברג |
- |
הנתבעות: | 1. בתי זיקוק לנפט בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד שחר הופמן 2. הסתדרות העובדים החדשה ע"י ב"כ: עו"ד אילן גורביץ |
החלטה
- בבקשות שהגישה הנתבעת בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן – בז"ן) בימים 12.3.15 ו-17.8.15, עתרה לסילוקן על הסף של תביעותיהם של התובעים 1-4 ו-5-13 בכל הנוגע לרכיבי התביעה שעניינם מענק פיצול ומענק הפרטה. לאחר שנתנו דעתנו לבקשות בז"ן ולתשובות התובעים, באנו לכדי מסקנה כי אין מקום להעתר לבקשה בשלב מקדמי זה, אלא מקומן של טענותיה של בז"ן להתברר במסגרת ההליך העיקרי.
- טענתה העיקרית של בז"ן הינה כי עילת התביעה שעניינה תשלום שני המענקים האמורים נוצרה ביום 14.6.06, הוא המועד בו נכרת הסכם קיבוצי מיוחד בין בז"ן לבין ההסתדרות הכללית, מכוחו שולמו שני המענקים האמורים לעובדים המנויים ברשימה שמית שפורטה באותו הסכם קיבוצי. עפ"י בז"ן, לאור מועד זה, התיישנה תביעתם של התובעים, שכן זו הוגשה בחלוף שבע שנים. נטען גם, לחילופין, כי גם אם יראו במועד הקובע – יום 28.9.06 - שנקבע בהסכם הקיבוצי את מועד היווצרות עילת התביעה – גם אז התיישנה תביעתם של התובעים. עוד הוסיפה בז"ן כי גם אם יראו לחילופין את המועד שנקבע בהסכם הקיבוצי לתשלום המענקים, יום 28.11.06, כמועד היווצרות עילת התביעה – הרי התיישנה תביעתם של התובעים 6-9.
- כל התובעים טענו בתשובתם, בין היתר, לתחולת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק ההתיישנות). כך, התובעים 1-4 טוענים כי לשיטתה של בז"ן כלל לא היו זכאים לקבל את שני המענקים. נטען כי היא לא גילתה להם על כך שהמענקים שולמו ליתר העובדים אשר כן זכו לקבלם. לטענת התובעים, הם הודרו במכוון מתהליך קביעת הזכאות והתשלום ולא היו מודעים לו בזמן אמת. נטען כי יש למנות את תקופת ההתיישנות מהמועד בו נודע להם על המענקים ותשלומם ולא מהמועדים הנקובים בבקשתה של בז"ן. כך, התובעים 6-7 טוענים כי את תקופת ההתיישנות יש למנות ממועד התשלום של כל אחד מהמענקים, מועדים שחלו לטענתם בחודשים 3-4/2007. נטען בעניין זה כי עובר לתאריכי התשלום של המענקים לא היה בידי התובעים לדעת על ההסכמים הקיבוציים שהקימו את הזכאות למענקים וכי הם כלל לא עודכנו במו"מ ולא היה להם כל נציג, ובפועל הודרו מכל ההליך עוד בתחילתו. כך, התובעים 8-13 טוענים כי יש לאבחן, לעניין מועד היווצרות עילת התביעה, בין מענק הפיצול שמועד היווצרות העילה לגביו הוא יום תשלומו ב-1.12.06, ובין מענק ההפרטה שמועד היווצרות העילה לגביו אף הוא מועד תשלומו ביום 1.4.07. לגבי מענק הפיצול נטען גם כי ככל שתתקבל טענת בז"ן כי מועד היווצרות העילה הוא מוקדם יותר, הרי יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד ביצוע תשלום המענק, שכן רק אז יכולים היו התובעים לדעת בזהירות סבירה כי מענק הפיצול לא שולם להם.
- השאלה מתי נוצרה עילת התביעה היא שאלה הדורשת ברור עובדתי. כך, למשל, יהיה מקום ליתן את הדעת לטענתם של התובעים 8-13 כי עילת התביעה בנוגע למענק ההפרטה כלל לא נוצרה – כטענת בז"ן – במועד כריתת ההסכם הקיבוצי, אלא נוצרה במועד הפרטתה של בז"ן וזאת בהתאם להוראות נהלי רשות החברות הממשלתיות שקבעו את הזכאות למענק ההפרטה. כך, למשל, יהיה מקום לברר את הטענה לתחולת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, טענה שנטענה ע"י כל התובעים. כל התובעים העלו טענה דומה בעניין זה, לפיה לא ידעו בפועל על כך שאינם זכאים לקבל את המענקים. יש לדחות את טענת בז"ן כי התובעים לא נתנו בעניין זה גירסה. בשלב זה של ההליך המקדמי די לטעמנו בגרסה שנתנו התובעים לעניין תחולת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, גרסה המתבססת על כך שהודרו מהמו"מ בנוגע לתשלום שני המענקים, הדרה שהביאה בתורה לחוסר ידיעה.
- לא מצאנו מקום לפצל את הברור העובדתי בין טענת ההתיישנות לבין יתר טענות התובעים. פיצול שכזה לא יהיה בו כדי לייעל את הדיון. זאת בשים לב לכך כי ממילא תביעתם של התובעים 6-13 נסמכת כולה על תביעה לשני המענקים או לאחד מהם (פרט לתובע מואיז ג'מוס, התובע גם הפרשי פיצויי פיטורים וגם נזק בלתי ממוני). באשר לתובעים 1-4, אלה אמנם תבעו גם רכיבי תביעה נוספים פרט לשני המענקים, אולם התביעה לשני המענקים מהווה חלק לא מבוטל מתביעתם.
- אשר על כן, בקשתה של בז"ן לסילוק התביעות על הסף בשל התיישנות – נדחית. טענותיהם של הצדדים בכל הנוגע להתיישנות – נשמרות להם ותתבררנה במסגרת ההליך העיקרי. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסוף ההליך.
- החלטה בנוגע להמשך ההליכים המקדמיים, תינתן בנפרד.
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.
ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ו, (24 ספטמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

| | 
| | 
|
נציג מעסיקים מר אורי קידר | | אסף הראל, שופט | | נציג עובדים מר יעקב נזרי |