<#1#>

ב"כ המאשימה עו"ד מאור לונדנר ועו"ד מיכל בן דוד

ב"כ הנאשם עו"ד קטי צווטקוב ועו"ד מרים בריינין

הנאשמת - מובאת

פרוטוקול

ב"כ הנאשמת:

הנאשמת הגיעה לפה בזמנו בצו הבאה כאשר פה מיוחסת לה עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק כלפי אמה כאשר היתה במאסר. בינתיים השתחררה ממאסר. היא חלתה, התגלה לה סרטן השד. הגענו לכאן, ב- 23.12.14 שלחנו אותה לתסקיר. במקביל התנהלו דיונים בתל אביב שאנו ידענו על מכלול אישומים שהנאשמת ביצעה כלפי אמה וצורף תיק נוסף של איומים כלפי כב' השופט גלעד נויטל. התיק הזה לא צורף, כנראה בטעות. שם נגזר הדין והיא במאסר 9 חודשים. הנאשמת אומרת שהיא לא זוכרת בגלל המחלה שלה לא את ההודעה שלה ולא יודעת מה אנחנו רוצים ושהיא נשפטה על כל התיקים.

ב"כ המאשימה:

הנאשמת ילידת 1966, לחובתה 7 הרשעות קודמות ותיק אחד שהסתיים ללא הרשעה. מגיש ר"פ. ההרשעה האחרונה של הנאשמת מיום 30.3.15, גם שם בעבירות איומים, תקיפה. באותו תיק נגזר עליה עונש של 9 חודשי מסר בפועל. עיון בר"פ מעלה כי לנאשמת עבירות רבות בגין איומים, אלימות, הטרדה, עבירות נגד שוטרים ועוד וכן ריצתה מאסרים ממושכים.

הנאשמת הודתה והורשעה בעניינה בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים והטרדה כלפי אמה. אותן עבירות בוצעו בעת שהיתה אסריה בתיק איומים נוסף כלפי אמה וכלפי עו"ס שטיפלה בה. בגזר הדין אותו ריצתה בתקופה המיוחסת לה בכתב האישום ניתן ביום 2.10.13 כאשר העבירות בתקי שלפנינו בוצעו ביום 6.10.13.

במסגרת ההסדר הנאשמת נשלחה לשירות המבחן. מהתסקיר עולה כי הנאשמת מאופיינת בהתנהגות אימפולסיבית, אלימה, חסרת גבולות, מכורה לחומרים פסיכואקטיביים, לא נוטלת אחריות על מעשיה, ההליכים המשפטיים לא מהווים גורם מרתיע וכי הנאשמת לא שיתפה פעולה עם שירות המבחן.

המתחם בגין עבירת איומים בתיקי זה נע בין מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל.

בנסיבות האמורות נעתור ל- 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו במצטבר לעונש אותו מרצה היום וכן מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשמת:

מדובר באשה שריצתה מאסר קודם עליו דובר באוקטובר 2013, אז התקשרה לאמה. מעבר לזה שהשתחררה התגוררה עם אמה, הן השלימו ביניהן, היא חלתה במחלה קשה, מחלת הסרטן, מטופלת בגינה ואף מועמדת לניתוח כריתת שד בחודש ספטמבר. מכלול מצבה הקשה, הן מבחינת מצבה הנפשי, לאחר מכן הוגש נגדה כתב אישום על עבירות מדצמבר 2014, עבירות כלפי אמה, שלכתב אישום זה צורף כתב אישום נוסף מאוגוסט 2013 של איומים. ביום 30.3 נשמעו טיעונים בפני כב' השופט צחי עוזיאל, טיעונים לגבי הצירוף, נמחקו שני אישומים מתוך 4, העבירות שם מאוחרות לתיק שלנו, הסדר הטיעון שם היה ל- 9 חודשים אשר לוקח בחשבון שאמנם מדובר באשה שהיא כשירה לעמוד לדין אך ...בהתאם נגזר עליה מאסר של 9 חודשים מיום מעצרה.

מגישה את גזר הדין.

די ברור מהטיעונים להסדר שבמידה והיינו מצרפים את התיק הזה לשם, גזר הדין לא היה משתנה, ובטח שלא היה מכפיל את עצמו כפי שמבקשת התביעה. שוחחתי עם עוה"ד שייצג שם שאמר לי שאם ידע על התיק הזה היה בוודאי מצרפו. שם האישומים היו חמורים יותר מהתיק שלנו. הנכונות היתה לסיים את כל ענייניה, בתשעת החודשים שנגזרו עליה.

בנסיבות האמורות, לאחר שביררתי אותן, אבקש לא להוסיף לה מאסר נוסף, רק בשל שגגה שהתיק הזה לא צורף. לחלופין אבקש מאסר שיהיה בחופף למה שנגזר עליה.

הנאשמת:

אני 15 שנה לא חייתי עם האמא הזאת. אני הייתי במקום אחר, לא איתה. היא קשת יום, לא בשכלה, פעם פעמיים שאלתי אותה בטלפון מה שלומך, איך את מרגישה, אני סולחת לך שהכנסת אותי לבית סוהר. אני מבינה מה זה אמא, גם אני אמא לילדה. אני השתמשתי בסם פיצוציה וזה גרם לי להתהפך עם כדורים נפשיים עד שטיפלו בי בכלא. אני מטופלת עם כדורים פסיכוטיים. אני חולה מהכדורים של הפיצוצייה. אני חולה. אני מבקשת שלא יזרו לי מלח על הפצעים. אין מי שיעזור לי, אני לבד בכלא עם עצמי. אני צריכה לעבור ניתוח בספטמבר.

<#2#>

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

1. איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

2. הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן במועד הרלוונטי לכתב האישום הנאשמת ריצתה עונש מאסר בבית סוהר נווה תרצה. ביום 6.10.13 התקשרה הנאשמת למתלוננת, אמה, 8 פעמים. בהמשך איימה הנאשמת על המתלוננת כאשר אמרה לה שתתנקם בה כאשר תצא ובשיחה נוספת אמרה לה שהיא תראה לה מה זה ובגלל מה שעשתה לה, תושיב אותה בכלא.

הערך המוגן הינו הגנה על שלוות נפשו של אדם. מידת הפגיעה בערך המוגן הינה ממשית.

מדיניות הפסיקה הנוהגות מעלה כי בתיקים רבים הוטלו החל ממאסר על תנאי ועד עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות.

מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

במסגרת השיקולים שאינם קשורים לביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שהנאשמת הודתה באשמה ונטלה אחריות למעשיה.

עוד נתתי דעתי לתסקיר שירות המבחן שאינו חיובי. הנאשמת סירבה להפגש עם קצינת המבחן. שירות המבחן מציין כי הנאשמת מכורה לחומרים פסיכואקטבייים. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת ממשיכה לפעול באופן אימפולסיבי, נוקשה ומכשיל ואינה בשלה לקבלת סיוע טיפולי משמעותי. עוד נתתי דעתי לעברה הפלילי המשמעותי של הנאשמת. הנאשמת ריצתה מאסרים בפועל ואף כעת מרצה עונש מאסר של 9 חודשים בתיק מקביל.

מנגד נתתי דעתי לטיעוני ההגנה לפיהם בשל שגגה לא צורף תיק זה לתיק מקביל אשר נדון בבימ"ש השלום בתל אביב (ת"פ 56175-12-14) אשר במסגרתו צירפה הנאשמת תיק נוסף ונדונה בהסכמה ל- 9 חודשי מאסר בפועל כאשר יש להניח שאם היה מצורף אף תיק זה, שחומרתו פחותה מהתיקים האחרים, היה בימ"ש מתחשב בכך לעניין העונש.

עוד נתתי דעתי למחלתה של הנאשמת ולטיפול הרפואי שהיא עתידה לעבור בקרוב, וזאת על אף שלא הוגש בעניין זה מסמך רשמי.

באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי מן הראוי לגזור על הנאשמת עונש מאסר בפועל אשר ירוצו חלקו בחופף וחלקו במצטבר לעונש המאסר שאותו מרצה הנאשמת כעת.

אשר על כן אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

1. 3 חודשי מאסר בפועל אשר מתוכם חודש אחד יהיה במצטבר והיתרה בחופף לעונש המאסר שאותו מרצה הנאשמת כעת.

2. 3 חודשי מאסר על תנאי לבל תעבור הנאשמת במשך שנתיים מיום שחרורה מהמאסר עבירה מהעבירות שבהן הורשעה.

זכות ערעור לבימ"ש מחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' סיוון תשע"ה, 26/05/2015 במעמד הנוכחים.