1. ביום 18/4/13 התובעת רכשה מאצל הנתבעת מכשיר סוללרי נייד מדגם סמסונג גלקסי אס 2 תמורת סך 1,700 ₪ (להלן: "המכשיר") ובמעמד הרכישה היא קיבלה מהנתבעת תעודת אחריות.

2. לטענת התובעת, כעבור 3 חודשים ממועד הרכישה החלו להופיע תקלות חוזרות ונשנות במכשיר, השיחות היו מתנתקות וכל שיחה היא נאלצה לבצעה מספר פעמים עקב הניתוקים.

התובעת פנתה לנתבעת בעניין התקלות הנ"ל, מסרה לה את המכשיר אשר תוקן לראשונה והוחזר אליה.

3. ביום 11/11/13 הופיעו התקלות שוב, המכשיר נמסר שוב לנתבעת ותוקן בשנית ללא כל תמורה והוחזר לתובעת (להלן: "התיקון השני").

4. בחודש 12/13 ולאחר ביצוע שני התיקונים, המכשיר כבה סופית ולא היתה כל אפשרות להפעילו יותר.

התובעת פנתה לנתבעת, אשר לא הצליחה אף היא להפעיל את המכשיר והיא הציעה לתובעת לשלוח את המכשיר בשלישית למעבדה לתיקון, דבר שלא היה מקובל על התובעת, הואיל ולא יתכן שמכשיר חדש יתקלקל 3 פעמים תוך מספר חודשים והיא סירבה למסור את המכשיר לנתבעת לתיקון, מאחר ולדעתה הדבר לא תקין והיא ביקשה מהנתבעת לקבל מכשיר חדש במקומו, הצעה שלא נתקבלה ע"י הנתבעת.

5. התובעת טענה בתביעה הקטנה שהוגשה כנגד הנתבעת שהיא נותרה ללא מכשיר נייד וכי הדבר גורם לה לעוגמת נפש ולנזקים בהתחשב בעבודה שהיא מטפלת באח נכה והיא האפוטרופוסית שלו ולהיות בתה בדרום אמריקה וההתקשרות ביניהן באמצעות המכשיר.

התובעת ביקשה בתביעתה החזר התמורה ששילמה בגין המכשיר בסך 1,700 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

6. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי בכל פעם שהתובעת מסרה לה את המכשיר לתיקון, היא הפקידה בידי התובעת מכשיר חילופי למשך תקופת התיקון ללא כל תשלום ומבלי שתהיה חייבת לעשות כן.

הנתבעת טענה כי בפעם השלישית התובעת דרשה מכשיר חדש ונענתה שהנתבעת לא תוכל למסור לה מכשיר חדש במקום המכשיר המקורי, מבלי לבדוק את המכשיר במעבדה, על מנת לדעת סיבת התקלה ולאשר שלא נעשה במכשיר שימוש לא נכון, שברים, קורוזיה.... אולם התובעת סירבה למסור את המכשיר לנתבעת והתעקשה לקבל מכשיר חדש במקומו וללא בדיקתו.

לטענת הנתבעת ולאור התעקשות התובעת, עולה החשש שהתובעת עשתה במכשיר שימוש לא נכון, דבר אשר גרם לקלקולו.

7. במהלך הדיון, הנתבעת הבהירה שאין מנוס מאשר למסור את המכשיר למעבדה של היצרן על מנת לבדוק אם הנזק הקיים נגרם ע"י התובעת או עקב פגם במוצר ואף הצהירה שבמידה ויקבע במעבדה שהמכשיר מקולקל עקב פגם כלשהו במוצר שהאחריות חלה עליו, היא מוכנה להחליף את המכשיר באחר חדש.

יש לציין כי הצעת הנתבעת נדחתה ע"י התובעת, על אף שביהמ"ש המליץ לקבלה והסבירה זאת שאין לה אימון, לא בנתבעת ולא ביצרן.

8. עפ"י תעודת האחריות שהעתקה צורף לכתב ההגנה, אחריות היצרן אינה תקפה במקרים הבאים:

קורוזיה, שבר כלשהו, תקלה שנגרמה משימוש לא נכון במכשיר, תקלות תצוגה...

9. ביהמ"ש סבור שזכותה של הנתבעת לדעת מה מקור התקלה השלישית במכשיר, ואם הוא כתוצאה של מעשי התובעת או שמדובר בפגם במוצר, וזאת בטרם שתחליט אם למסור לתובעת מכשיר חדש או להחזיר לה את כספה.

10. התעקשות התובעת לקבלת מכשיר חדש ללא בדיקת המכשיר המקורי בלתי מובנת ובלתי מוסברת ומעורר חשש שמא אכן התקלה השלישית נוצרה עקב מעשה ידיה של התובעת שאינם מבוטחים עפ"י תעודת האחריות.

11. תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו – 2006 מחייבות את היצרן על טובין שנמכרו לצרכן לתקן כל קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות, בלא תמורה, ובהתאם להוראת תקנה 2(ג) לתקנות הנ"ל, אם יוכיח היצרן כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרם הצרכן, יהא פטור מחיוביו לפי התקנות.

על מנת שיוכל היצרן לבדוק מה מקור הקלקול, הצרכן מחוייב למסור לו את המכשיר התקול וסירוב הצרכן לכך ימנע מהיצרן לממש את זכותו עפ"י התקנות.

בהתאם להוראת תקנה 6(ג) לתקנות הנ"ל, במידה והיצרן לא ימלא את חובתו עפ"י התקנות ולא יתקן את המכשיר התקול, היצרן מחוייב לספק לצרכן טובין חדשים זהים, או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך, או ישיב לצרכן את התמורה ששילם בעדם, לפי בחירת היצרן.

12. סירוב התובעת והתעקשותה לא למסור את המכשיר לנתבעת לצורך ביצוע בדיקה ע"י המעבדה נזקפת לרעתה, הרי, ממה נפשך, אם התובעת בטוחה שהיא לא גרמה לנזק במכשיר, מדוע אינה מסכימה לבדיקתו, כאשר בדיקתו יכולה לגרום בוודאות להחלפת המכשיר באחר חדש, במידה ויתברר שהנזק לא נגרם ע"י התובעת!!?

13. מצד שני, ביהמ"ש ער לכך שהתובעת רכשה את המכשיר ממיטב כספה על מנת שתיהנה ממנו ולא להיות מוטרדת בתיקונו כל כמה שבועות, ואם מדובר בתקלות חוזרות שלא ניתנות לתיקון, תקום זכות לתובעת לקבל מכשיר חדש במקום המכשיר המקורי.

14. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועקב סירוב התובעת למסור את המכשיר לנתבעת לבדיקה, אני מחליט שאין מקום, עד כה, לביטול העסקה ולקבלת תמורת המכשיר בחזרה ואין מקום להחלפת המכשיר במכשיר אחר חדש.

יתכן שהסעדים הנ"ל יעמדו לטובת התובעת לאחר בדיקת המכשיר ע"י הנתבעת ולאחר קבלת מסקנות הבדיקה.

15. תקופת האחריות אמורה להסתיים ביום 18/4/14 ולאור הסכסוך שבין הצדדים, ביהמ"ש מורה על הארכת תקופת האחריות למשך 4 חודשים נוספים השווה לתקופה שעברה מאז גילוי התקלה השלישית במכשיר בחודש 12/13.

16. אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.