לאחר עיון בבקשה על נספחיה, דומה כי בנסיבות העניין אין עילה מספקת להיעתר וליתן רשות ערעור. אכן, מבחינה עקרונית מסמכים של המוסד לביטוח לאומי אינם חלק מהליך טיפולי וכלל אין להתיר את המצאתם למומחה בית המשפט. עם זאת, במקרים נדירים ויוצאי דופן, לבקשת מומחה, במיוחד בתחום הנוירולוגי (או הנפשי), שנתקל בקושי בעריכת חוות דעתו בשל חוסר במידע ממקורות טיפוליים אחרים, כבענייננו, ניתן להתיר למומחה לעיין במסמכי המוסד לביטוח הלאומי בכל הנוגע למצבו של הנפגע לפני התאונה. עם זאת, יש להבהיר כי כל מטרת העיון היא לאפשר למומחה לשאוב את המידע הדרוש לו והחסר ממקורות מהימנים אחרים, על מנת לגבש את חוות דעתו העצמאית (רע"א 5270/09 דוד פרז נ' יעקב תורג'מן (22.2.2010)).

בנסיבות אלה, בשים לב למגבלות שקבע בית משפט קמא בהחלטתו בעניין מסמכים המוסד לביטוח ולנוכח ההלכה הנוהגת בדבר מתחם ההתערבות בשיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית, מוצע למבקשת לחזור בה מבקשתה.

עמדת המבקשת תינתן עד ליום 13.2.2014.

עיון 13.2.2014.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ד, 05 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.