1. התובעת הנה הבעלים של בית צמוד קרקע. הנתבעים הנם הבעלים במשותף של חלקה הצמודה לביתה של התובעת. הנתבעים בנו על חלקתם בית דו משפחתי. במהלך הבניה טענו הנתבעים כלפי התובעת כי גדר נמוכה המפרידה בין החלקות אינה ממוקמת על גבול החלקה אלא בתוך שטחם. לכן ביקשו רשות – וקיבלו – לפרק את הגדר הישנה ולבנות תחתיה גדר חדשה.
2. לטענת התובעת במהלך פירוק הגדר הישנה ובניית החדשה, גרמו לה הנתבעים נזקים ומכאן התביעה.
3. הנתבע 1 הודה כי בנה את הגדר, אך טען שעשה כן ללא כל נזק למעט חיתוך אחת מקורות הפרגולה שהייתה בחצר (בנושא זה לא ביקשה התובעת פיצוי). הנתבע 2 טען אף הוא שלא נגרמו כל נזקים. נתבע 2 הוסיף וטען שלא היה מעורב כלל בעבודות מושא תביעה זו, שכן ביתו מצוי בצד השני ואינו גובל עם חלקת התובעת. בעניין זה הוצג הסכם שיתוף ותשריט המאמת טענה זו.
4. התובעת השיבה לטענת הנתבע 2 בכך שסברה שהוא אחראי לנזקים בשל כך שהשיחה במסגרתה התבקשה רשותה להרס הגדר, התקיימה בנוכחות שני הנתבעים.
5. שמעתי את הצדדים ארוכות. בסיום הדיון (ביום 5.10.14) הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבע 1 יתקן עד יום 23.11.14 את המדרגות שניזוקו, מערכת ההשקיה וכן ידאג לסילוק הבטון שנותר בשטח. הוסכם שהצדדים ידווחו אם הדבר בוצע וככל שלא יעשה כן יינתן פסק דין. משלא נמסרה כל תגובה בחלוף המועד, הוריתי שככל שלא תועבר תגובה עד יום 8.1.15 אסיק שהסכסוך יושב והתביעה תמחק.
6. ביום 31.12.14 הודיעה התובעת כי למרות בקשת אורכה לא בוצע כל תיקון למעט של מערכת ההשקיה. התובעת ביקשה שיינתן פסק דין. בו ביום הוריתי להמציא התגובה לנתבעים, אשר עד היום לא הודיעו דבר. משכך, בדעתי להכריע בסכסוך.
7. טרם דיון ראוי לדון בטענת הנתבע 2. התובעת לא טענה שהנתבע 2 ביצע העבודות בעצמו, אלא טענה שהגישה התביעה נגדו בשל היותו אחד מבעלי הקרקע ולאור כך שנכח בשיחה בה התבקשה הסכמתה לבניה. לאחר שצורף הסכם השיתוף ותשריט, ראיתי לדחות את התביעה נגד נתבע 2. הנתבעים ערכו ביניהם הסכם שיתוף. לנתבע 2 ניתנה זכות שימוש בצדה של החלקה שאינו גובל עם התובעת. לא הוכח שהנתבע 2 היה מעורב בבניית הגדר ונראה שהדבר נעשה על ידי הנתבע 1 לבדו. לא העלמתי מהעובדה שהשניים שטענו שבנו יחדיו את הבית הדו משפחתי להוזלת עלויות, אולם שוכנעתי שביחס לגדר הייתה הפרדה בין שני הנתבעים וזו בוצעה על ידי הנתבע 1 בלבד (אשר לא טען אחרת במהלך הדיון ושתיקתו מנוגדת לאינטרס שלו). לא ראיתי גם בעובדה שהנתבע 2 נכח בפגישה בה התבקשה הסכמת התובעת להריסת הגדר, כמטילה אחריות על הנתבע 2 לנזקי התובעת והכל בנסיבות שתוארו לעיל. יחד עם זאת לאור העובדה שהנתבע 2 נכח בפגישה ואף רשום כאחד מבעלי החלקה, אין לראות בעובדה שהתובעת תבעה אף אותו משום פעולה בלתי סבירה ומכאן שלא אפסוק הוצאות לחובת התובעת, אלא בהוצאותיו יישא הנתבע 1 (בדומה למצב בו הייתה מוגשת על ידיו הודעת צד ג' נגד הנתבע 1).
8. הנתבע 1 אינו חולק שביצע את העבודות. טענתו היא שלא גרם נזקים כנטען. בהודעתה של התובעת נמסר שהוא תיקן את מערכת ההשקיה. מכאן שנותר לדון בהרס המדרגות, פגיעה בגדר החיה והגינה והשארת הבטון בשטח. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתמונות שוכנעתי כי במהלך העבודות נהרסה הגדר החיה ונגרמה פגיעה לגינה. בעניין זה עדותה של התובעת וכן בעלה, נאמנות עלי לחלוטין. כמו כן שוכנעתי שכמות לא מבוטלת של בטון הושארה במקום באופן שגרם נזק לתובעת (לרבות בצמוד לחומה מהצד של התובעת) וכן שהמדרגות נהרסו. הדבר עולה בבירור מהתמונות שהוגשו. מכאן שהתובעת זכאית לפיצוי.
9. התובעת המציאה הצעת מחיר. הנתבע חלק על סבירות המחירים אך לא המציא הצעת מחיר נוגדת ואף לא ניצל ההזדמנות לבצע בעצמו את העבודות (למעט תיקון מערכת ההשקיה). אני מקבל אפוא את הצעת המחיר שהמציאה התובעת, אשר לא התרשמתי מחוסר סבירותה. אפשר שהנתבע 1 יכול היה לבצע העבודה בעלות נמוכה יותר, אך ניתנה לו ההזדמנות לעשות כן והוא לא ניצל אותה. יחד עם זאת אינני מקבל את הדרישה לבניית קיר (פריט 3 בהצעת המחיר) שכן לא הוכח הצורך בכך וחובתו של הנתבע 1 לשאת בעלות זו.
10. סיכומו של דבר שהתובעת זכאית לפיצוי בסך 2,800 ש"ח עבור בניית מדרגות תחת אלו שנהרסו וכן לסך של 2,400 ש"ח עבור ניקוי הבטון שנשאר במקום ופינויו כחוק, כמו גם שיקום מסוים של הגינה. לסכום זה יש להוסיף מע"מ. התובעת עתרה לפיצוי נוסף בשל המטרד ובזבוז זמן בסך 1000 ש"ח ואני מוצא את תביעתה בנושא זה סבירה בהחלט לאור נסיבות העניין והזמן הרב שחלף מבלי שהנתבע 1 טרח לתקן את הנזק שגרם.

על כן אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת סך של 7,136 ₪. עוד ישלם הנתבע 1 לתובעת הוצאות בסך 800 ₪ .

אני דוחה את התביעה נגד נתבע 2. הנתבע 1 ישלם הוצאות משפט לנתבע 2 בסך 800 ש"ח.

כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום.

המזכירות- יש להמציא לצדדים את פסק הדין.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ה, 25 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.