נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד ישי נגר

הנאשם מובא ממעצר וב"כ עו"ד מועלם

פרוטוקול

הסניגור:

אבקש לצרף את ת"פ 21334-01-14 שעניינו הפרת הצו של עזיבת הקהילה הטיפולית.

<#3#>

החלטה

מורה על צירוף ת"פ 21334-01-14 לתיק זה, כמבוקש.

הדיון שנקבע ביום 8/6/14 בפני כבוד השופטת שמואלי– בטל.

המזכירות תעביר העתק הפרוטוקול לכבוד השופטת שמואלי .

<#4#>

ניתנה והודעה היום א' אדר ב תשע"ד, 03/03/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם :

הקראתי למרשי את כתב האישום בת"פ 21334-01-14, תוכנו הוסבר לו, הוא הבינו והוא מודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

הנאשם:

לאחר שהוקרא לי כתב האישום והבנתי את תוכנו, אני מודה בעבירות המיוחסות לי בכתב האישום. מודה שיצאתי מהקהילה. הלכתי לתחנת המשטרה ורציתי שישלחו אותי לטיפול, הלכתי להסגיר את עצמי ומצטער שעשיתי את זה.

<#5#>

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות שבכתב האישום, אני מרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום א' אדר ב תשע"ד, 03/03/2014 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

מגיש הרשעות קודמות (הוגשו וסומנו ת/1).

הנאשם יליד 1988 ולחובתו 3 הרשעות בעבירות סמים ורכוש.

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון וצירוף תיקים בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית, ניסיון התפרצות לעסק, הסגת גבול, היזק לרכוש במזיד, כמו כן בעבירות של תקיפת סתם של אמו ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כנגד אביו ובעבירות של הפרת הוראה חוקית.

מדובר בנאשם צעיר שמותב זה נתן לו מס' הזדמנויות בדרך טיפולית שלא צלחה בסופו של יום. המאשימה סוברת שבעבירות סמים לצריכה עצמית מתחם הענישה נע משל"צ עד מתחם מצומצם של מאסר, בעבירות של ניסיון פריצה לעסק מאסר של 6 חודשים עד 12 חודשים. לאור העובדה שאין כל הליך שיקומי, לאור העובדה שחלק מהעבירות בוצעו תוך כדי הפרה חוקית, האב הסכים לשמש חלופת מעצר והנאשם בחר לפעול נגדו בדרך אלימה.

לאור כל זאת, לאחר שאין הליך שיקומי, אני אבקש להטיל על הנאשם את הרף האמצעי במתחמים, מאסר מותנה במצטבר, מאסר על תנאי והתחייבות. בנסיבות העניין אמנע מקנס ופיצוי.

ב"כ הנאשם:

האב רוצה לומר מס' מילים לביהמ"ש.

אביו של הנאשם מעיד לאחר שהוזהר כחוק:

הבן שלי כל הדברים שהתובע אמר עכשיו אין לו את הפשע הזה בעיניים. כאילו גם כשהוא נכנס לפריצה זה לאסוף נחושת, ברזלים, השוטרים מכירים אותו שהיה לוקח עגלה ולא רציתי שהוא יתעסק בזה. כמו שהיה לו עם אמא שלו זה לא חמור, זו דחיפה קטנה. איתי הוא נכנס לקטע שלקחתי אותו לעבודה לעזור לו והוא התחיל לשתות ואמרתי לו שאצלי הוא לא עושה את הדברים האלה ואם הוא עושה זה לא אצלי. כשהוא ברח לקחתי אותו לתחנה.

כשהוא היה תחת הפיקוח שלי, התקשרתי לסניגור כשהיו בעיות וגם למשטרה כשהיה צריך. הוא לא ילד שבנוי לבית סוהר, הוא פוחד מבית סוהר, דיברתי איתו הרבה. אני מאמין שהוא לא יחזור על הטעות. אם הייתי יודע שהוא יישב כל כך הרבה זמן לא הייתי ניגש למשטרה. הוא חי איתי לבד, אני גם חי לבד ורציתי שיעזור לי מבחינה כלכלכית. קניתי לו הכל, אני רוצה שיחזור לעבודה, אני מקווה שכל התקופה הזו תעשה לו טוב. אני מאמין שהוא לא יחזור על הדברים האלה ויהיה בן אדם טוב.

אבקש לתת לו הזדמנות לא במעצר בית ודברים כאלה אלא לתת לו לצאת לעבוד. כל מעצר הבית מלחיץ את החותם והנחתם וזה מה שקרה לי כשפיטרו אותו מהעבודה.

הסניגור:

תקופת המעצר מונה כמעט 6 חודשים ואני סבור שבנסיבות האלה התקופה הזו מהווה ענישה הולמת לעבירות שעליהן נשפט היום. אני גם סבור שהגם ששירות המבחן לא מוצא הליך שיקומי מתוך המעצר שבו נמצא היום אם ביהמ"ש יפנה אותו לצו מבחן, יהיה לכך פיתרון, אני לא יודע אם אידיאלי אבל הכי טוב שיכול להיות או הכי פחות רע.

כל כתבי האישום מייחסים לנאשם עבירות שהן עבירות קלות יחסית. תיק של החזקת סמים לשימוש עצמי לדוגמא, הפעלת האלימות כלפי הוריו הייתה קלה, ההורים אמרו שפנו למשטרה לא בגלל שחששו ממנו או נפגעו ממנו אלא שציפו שבדרך הזו יצליחו לכפות עליו טיפול ואם לא היה את העניין הזה הם לא היו פונים למשטרה.

כתב האישום בגין עבירת הרכוש הוא משנת 2011, כך שמדובר בעבירה ישנה. לא נגרם לאף אחד נזק, אלה תיקים שבדרך כלל היה נענש עליהם במאסר על תנאי.

ניסינו לטפל בבעיית ההתמכרות, בעיית השתייה, בבעיות של האדם הזה באמצעות שירות המבחן, באמצעות ההליך הפלילי. אני סבור שדבריו של חברי לא נכונים במלואם. הוא היה בליווי אביו במשך 4, 5 חודשים עם עבודה ופיקוח של שירות המבחן, שהה חודש בקהילה טיפולית ובכל זאת למעצר ככל שזה מעצר ראשון, יש אפקט מאוד מרתיע. אני מפנה את ביהמ"ש לתסקיר של שירות המבחן מיום 27/1/14 שמספר את מה שלמעשה ידוע ועולה מהתיק הזה. האדם הזה לא מתאים לקהילה טיפולית של אנשים רגילים "בית אביבה", לכן החזיק תקופה קצרה שם, בסופו של דבר הוא עזב את הקהילה. המוסדות הטיפוליים שמיועדים לאנשים גבוליים או לאנשים עם בעיית תחלואה כפולה.

למעשה, זה שאין טיפול זה לא נובע מאשמתו. אני לא רוצה להטיל את האשמה על המערכת אבל אני סבור שזה לא באשמתו. עברו הפלילי לא מכביד אך מדובר בבחור צעיר יליד 88, הוריו גרושים, חייו לא קלים, הוא קרוע בין הוריו, הייתה מחלוקת משמעותית ביניהם לגבי הטיפול בו.

במצב של היום אביו מוכן לקחת אותו לאחר שחרורו להכניס אותו למשטר של עבודה וטיפול.

נפתח בבאר שבע מרכז חוסן לנפגעי סמים. מרכז לצעירים מגיל 18 עד 30, מדובר במפגשים פעמיים בשבוע שמיועדים לאנשים עם בעיות מהסוג הזה וכולל מתן בדיקות שתן וכו'.

הקבוצה הזו מתאימה לנאשם. לציין כי בהליך הזה יש אפקט משמעותי של הרתעה. צודק אביו לפחות בדבר הזה כי לא מדובר בפושע עם אישיות עבריינית אלא בילד טוב שמעד מדי פעם. העבירות שלו לא עבירות שמצביעות על אישיות עבריינית.

אני סבור שאם ביהמ"ש לא ישית עונש נוסף, להסתפק בצו מבחן, אזי יש תקופה משמעותית שהולמת את הנסיבות האלה אבל גם אנחנו נרוויח את צו המבחן, המשך דרך טיפולית לאדם הזה שיותר חשובה על מנת שלאב שרוצה לשקם ורוצה לעזור יהיה איזשהו שוט ביד ויוכל לעזור לו בעניין הזה.

גם אם הנאשם מרגיש שביהמ"ש מושיט לו יד זה עדיף על תקופת מעצר.

<#7#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפרת הוראה חוקית, בכך שביום 1/9/13 בהיותו משוחרר בתנאים מגבילים בפיקוח אביו, תקף הנאשם את האב בכך שנשך אותו וגרם לו לסימן נשיכה אדום.

בהמשך, יצא הנאשם מהבית ושהה בחוץ כ – 40 דק' ללא ליווי ופיקוח של האב.

הנאשם צירף מס' תיקים נוספים כמפורט להלן:

ת"פ 35326-04-13 – במסגרתו הודה והורשע בעבירה של תקיפה, בכך שביום 19/4/13 תקף את אמו בכך שדחף אותה על רקע בקשתה שיפסיק לשתות אלכוהול.

ת"פ 17960-03-13 – במסגרתו הודה והורשע בעבירה של החזקת סם מסוג חשיש במשקל של כ – 7.50 גרם מיום 8/12/12.

ת"פ 58546-07-12 – במסגרתו הודה והורשע בעבירות של הסגת גבול, ניסיון פריצה לעסק והיזק לרכוש במזיד. על פי כתב האישום ביום 15/9/11, הסיג הנאשם את גבול משתלת כפר סילבר בכך שטיפס מעל גדר וקרע אותה, בהמשך ניסה לפרוץ למחסן בכך שניסה לשבור את מנעול הדלת באמצעות אבן ובכך פגע במנעול.

ת"פ 21334-01-14 – במסגרתו הודה והורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית בכך שביום 6/1/14 עזב את הקהילה הטיפולית בית אור אביבה וחזר לביתו, על אף הוראה של ביהמ"ש זה כי עליו לשהות במקום או לחילופין לשוב לבית המעצר.

הנאשם יליד 1988 ולחובתו 3 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש וסמים, כאשר בכל הרשעותיו הקודמות נדון הנאשם לעונשי מאסר מותנה בלבד, וכאשר מדובר בעבירות שבוצעו בשנים 2011, 2012.

על פי תיקון 113 לחוק, על ביהמ"ש לדון נאשם על פי עיקרון ההלימה, היינו לתת בכורה לשיקולי ענישה של גמול ולתת עונש שבראש ובראשונה יהיה הולם את חומרת העבירה ומידת אשמו של הנאשם.

כל העבירות בהן הורשע הנאשם אינן מצויות ברף גבוה של חומרה, ובמקרים רבים מוגשים כתבי אישום בגין עבירות דומות ללא הליך מעצר כאשר רבים מהתיקים מסתיימים אף בענישה מותנית בלבד.

אשר לת"פ 58546-07-12, אשר הוגש שלא במסגרת הליך מעצר, המדובר בעבירה הפוגעת ברכושו של אדם ובתחושת הביטחון שלו, אם כי ניתן לומר כי אין המדובר בעבירת ניסיון פריצה ברף הגבוה, בעיקר כאשר העבירה לא הושלמה.

המדובר בעבירה שמתחם העונש ההולם לגביה נע בין מאסר קצר שניתן לרצותו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

אשר לעבירת הסמים ולעבירה של הפרת הוראה חוקית, מתחם העונש ההולם הינו בדרך כלל מאסר מותנה וקנס.

בנוגע לעבירות האלימות, מאחר ומדובר באלימות בתוך המשפחה, אלימות כלפי הורים, יש לייחס לה חומרה מסוימת, ואולם ניתן לומר כי נסיבות ת"פ 35326-04-13, אינן חמורות כלל, ומתחם העונש ההולם בגינה נע בין מאסר מותנה לבין מאסר קצר.

באשר לתיק העיקרי, המדובר באירוע אלימות חמור קצת יותר הן לאור נסיבותיו, האלימות כלפי אביו המשמש כמפקח מטעם ביהמ"ש על תנאי השחרור וכזו שגרמה לחבלה של ממש, כך שניתן לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר לבין 7 חודשי מאסר.

בעת גזירת עונשו של הנאשם בכל המתחמים האמורים, יש להביא בחשבון את העובדה כי בעברו של הנאשם אין עבירות אלימות, ומנגד בעברו עבירות רכוש וסמים.

העבירה החמורה לטעמי, היינו עבירת הרכוש, בוצעה לפני כשנתיים וחצי כאשר מאז נדון הנאשם 3 פעמים ויכול היה לצרף תיק זה.

כמו כן יש לשקול לקולא את מצבו הנפשי המורכב של הנאשם אשר בעת היותו נתון בקהילה הטיפולית, דווח על שמיעת קולות ועל התנהגת כמעט פסיכוטית והוא נשלח לבדיקה פסיכיאטרית אך נמצא כשיר.

לאחר שיחה עם הפסיכיאטר בקהילה, ברח הנאשם מהקהילה ושירות המבחן אף הביע התלבטות באשר להמשך הטיפול בו לאור הספק בדבר התאמתו לקהילה טיפולית מתאימה למצבו הנפשי.

בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה אודות הנאשם אולם נמצא כי הנאשם כשיר לעמוד לדין,אינו סובל ממחלת נפש ואחראי למעשיו ואף נקבע כי הוא זקוק לטיפול גמילה מאלכוהול וסמים אך בבדיקה מקדימה שנערכה ע"י סגנית הפסיכיאטר המחוזי, נמצא כי לא ניתן לשלול תחילתה של מחלת נפש.

לכל אלו יש להוסיף את מעצרו הארוך יחסית של הנאשם אשר סביר להניח כי אינו קל עבורו הן בשל העובדה שמדובר במעצר ראשון והן בשל קשייו האובייקטיביים כפי שפורטו לעיל.

בנסיבות אלו ולאור נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, אני סבורה כי ניתן להסתפק ברף ענישה הקרוב לרף התחתון של המתחמים שנקבעו לעיל.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 6 חודשים.

המאסר יימנה מיום מעצרו 7/1/14 וכן ינוכו ימי מעצרו מיום 2/9/13 עד 8/12/13 ומיום 19/4/13 עד 30/4/13.

1. מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים.

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו, יעבור הנאשם עבירת רכוש מסוג פשע או עבירה של אלימות פיזית נגד גופו של אדם.

1. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים.

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו, יעבור הנאשם עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה לפי פקודת הסמים או עבירה של הפרת הוראה חוקית.

1. קנס בסך 1,000 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 90 יום.

הסמים יושמדו.

העתק הפרוטוקול יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבימ"ש מחוזי ב"ש.

<#8#>

ניתנה והודעה היום א' אדר ב תשע"ד, 03/03/2014 במעמד הנוכחים.