עיון בכתב התביעה מעלה כי בנכס נשוא התובענה היה דייר מוגן שהלך לעולמו כאשר התובעת טוענת כי הנתבעים הינם פולשים ואין להם זכות קניינית כלשהי ואילו הנתבעים טוענים בהתאם להתכתבויות שצורפו עד כה לכל היותר לדיירות מוגנת.

תקנה 215ז (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"תובע רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר אין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו לפי פרק זה (להלן – תביעה לפינוי מושכר), וסדרי הדין בעניינה יהיו לפי פרק זה."

מהאמור עולה כי הפרק העוסק בתביעה לפינוי מושכר אינו חל על פולשים ולחילופין על דיירים מוגנים. כך וכך אין כל טענה כי הנתבעים שוכרים את הדירה בשכירות חופשית.

בשים לב לכך, התובענה אינה ראויה להתברר כתובענה לפינוי מושכר ומורה על מחיקת הכותרת פינוי מושכר.

התביעה תתברר בסדר דין רגיל.

התובעת תצרף אישור על מסירת כתב התביעה כדין בתוך 30 יום מהיום אחרת אורה על מחיקתה מחוסר מעש.

לעיוני ביום 26.2.2014.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.