1. ביום 12.1.14 הוגשה בקשה מטעם 51 עובדים של החברה לפרק את החברה וזאת מהטעם שהחברה אינה עומדת בהתחייבויותיה, הפכה להיות חדלת פירעון, כאשר בין היתר אין בידה לשלם לעובדיה את שכרם, כך גם אין בידיה לשלם התחייבויות שונות לרבות כלפי המשיב 4 (להלן: הבנק).

2. בבקשה נטען כי עולה עילת פירוק כנגד החברה, וזאת לאור העובדות הנטענות בבקשה.

3. יחד עם בקשה זו הוגשה בקשה למינוי מפרק זמני לחברה, כאשר נטען בבקשה כי יש למנות לחברה מפרק זמני עד למתן צו הפירוק המבוקש, וזאת כדי לאפשר למפרק הזמני לנקוט פעולות דחופות במטרה להקטין את הנזקים שכבר נגרמו לחברה ולעובדיה. בין היתר, התבקש בית המשפט למנות מפרק זמני כך שיהיה בידו אפשרות לפעול לקבלת כספים מלקוחות החברה ובאמצעות כספים אלה לשלם לעובדי החברה את שכרם. הודגש בבקשה כי מדובר בחברה העוסקת במתן שירותי כוח אדם ללקוחות גדולים. לחברה 900 עובדים שעובדים אצל אותם לקוחות. עקב מצבה של החברה, לא קיבלו העובדים את שכר חודש דצמבר 2013. הודגש עוד כי מדובר בעובדים קשיי יום שמשתכרים ברובם שכר מינימום.

4. לאחר שבית המשפט בחן את הבקשה הוחלט למנות מפרקת זמנית לחברה. המפרקת הזמנית שמונתה, היא זו שהגישה את הבקשה בשם חלק מעובדי החברה כאמור.

5. בהמשך הדרך פעלה המפרקת הזמנית והודיעה לבית המשפט כי גיבשה הסדר לפיו תוכל לקבל כספים המגיעים לחברה מלקוחותיה. כספים אלה יוזרמו לקופת הפירוק הזמני כאשר אלה ישמשו לתשלום שכר העובדים (נטו). אומנם, הבנק כנושה מובטח רשאי לדרוש את קבלת הכספים עוד טרם תשלום שכר העובדים אולם, על פי ההסדר שגובש בין המפרקת הזמנית לבין הבנק הוסכם כי העובדים יקבלו את שכרם כאמור, ואילו הבנק ייפרע כדי הסכום שמשולם לעובדים מתוך תגמולי המוסד לביטוח לאומי להם זכאים העובדים.

6. ביום 22.1.14 התקיים דיון אליו הגיעו הצדדים שהם עובדי החברה, המפרק הזמני, נציגי לקוחות החברה, ב"כ הבנק, נציגי חברות שמעוניינות לרכוש את החברה וכן נציג הכנ"ר.

7. עוד לפני הדיון הוגשו מספר בקשות על ידי המפרקת הזמנית וצדדים נוספים.

8. כונס הנכסים הרשמי פנה ביום 14.1.14 לבית המשפט וביקש לעכב בצורה של החלטה לפיה יועברו כספים של קופת חולים כללית שהיא לקוחה של החברה לקופת הפירוק הזמני. עוד העיר הכנ"ר בנוגע לסמכויות שונות שניתנו למפרקת הזמנית ובשלב זה ביקש מהמפרקת הזמנית למסור הבהרות שונות.

9. ביום 16.1.14, פנתה המפרקת הזמנית בבקשה לבית המשפט בה ביקשה כי בית המשפט יאשר הסדר זמני כך שחברה בשם T&M (להלן החברה המחליפה), שהיא חברה מובילה בתחום שירותי ניקיון ומעסיקה כ- 7,000 עובדים, תתחייב באופן חד צדדי לתת מענה מיידי לכל לקוחות החברה ועובדיה, וזאת במטרה לשמר את המצב ולמנוע התדרדרות עד למועד הדיון. לבקשה צירפה המפרקת הזמנית את התכתבויותיה עם ב"כ החברה המחליפה. על פי החלטתי התבקשה תגובה של הכנ"ר בתוך יום. בתגובתו טען הכנ"ר כי יש לצרף הסכם מפורש בין המפרקת הזמנית לחברה המחליפה ואין להסתפק בתכתובת כפי שצורפה לבקשת המפרקת הזמנית. בהמשך, הגישה המפרקת הזמנית הסכם שנערך בינה לבין חברה בשם "אור אורלי שחקים בע"מ" ובו פורטו תנאי התקשרות לפיהם אותה חברה תחליף את החברה שבפירוק ותיתן את כל השירותים הנדרשים. עוד נאמר כי הסכם זה מותנה באישור בית משפט זה.

10. בהמשך הוגשו בקשות נוספות מטעם עובדים בחברה שעניינן היה הבטחת זכויות העובדים והצטרפות להליך. תגובת המפרקת הזמנית הייתה כי היא תפעל להבטחת זכויות כל עובדי החברה וזו למעשה המטרה העיקרית לשמה מונתה.

11. הוגשה בקשה נוספת מטעם עובדים אחרים בחברה לפיה התבקש בית המשפט לבחון את מינוי המפרקת הזמנית וזאת מהטעם שקיים חשש לניגוד אינטרסים בין המפרקת הזמנית כמי שמייצגת עובדים בחברה לבין תפקידה כמפרקת זמנית. בבקשה נטען כי המפרקת הזמנית פנתה לאחר מינויה לעובדים בחברה כדי שיתקשרו עימה בהסכמי ייצוג דבר שהיה עליה להימנע מלעשותו כבעלת תפקיד.

12. ביום 22.1.14, דהיינו ביום הדיון, הגישה המפרקת הזמנית תגובה מטעמה בה התייחסה לנושא העברת הכספים מקופת חולים כללית לקופת הפירוק. המפרקת הזמנית שבה וטענה כי הדבר דרוש כדי לשלם לעובדים את שכרם כאשר ניתן לדעת מהו גובה השכר על פי תלושי השכר. עוד הסבירה כי מדובר בתשלום חוב בגין שכר עבודה שישולם על חשבון "דין קדימה" וזאת בהסכמת הנושה המובטח (הבנק) כאשר הדבר ייעשה בכפוף לאישור בית המשפט ובעניין זה תוגש בקשה מתאימה. המפרקת הזמנית הבהירה כי להסדר זה קיים אישור עקרוני מטעם הבנק ומטעם המוסד לביטוח לאומי על פי מנגנון שייקבע במסגרת החלטת בית המשפט.

13. מטעם מנהל בחברה ובעל מניות בחברה מר שלמה כהן הוגשה ביום הדיון הודעה לפיה לא היה מודע למועד הדיון. לדבריו המפרקת הזמנית מייצגת קבוצת עובדים וככל הנראה גם אחד מבעלי המניות שבחברה ועל כן טען כי לא יהיה זה ראוי שהמפרקת הזמנית תמשיך בתפקידה ויש למנות גורם חיצוני שהינו נטול אינטרסים.

14. בדיון שהתקיים ביום 22.1.14 עדכנה המפרקת הזמנית כי המוסד לביטוח לאומי נתן את הסכמתו למתווה שהוצע לתשלום שכר העובדים כך גם אושר הדבר על ידי קבוצת עובדים נוספת המיוצגת על ידי עורכת הדין סובול שהייתה נוכחת בדיון.

15. באשר לכספים שאמורים להצטבר בקופת הפירוק טענה המפרקת הזמנית כי ערכה חישוב כי סך כל הכספים שיגיעו לקופה יעמדו על כ- 2.5 מיליון ₪ ואילו שכר העובדים שאמור להיות משולם עבור חודש דצמבר 2013 עומד על כ- 2.2 מיליון ₪.

16. המפרקת הזמנית הבהירה כי ראוי לפעול במהירות בנושא שכר העובדים שכן אלה כאמור לא קיבלו את שכרם, מדובר בעובדים קשיי יום שחיים משכר מינימום ועל כן הם מצויים במצוקה קשה ביותר. באשר למצב החברה טענה המפרקת הזמנית כי יש לפעול במהירות כדי לנסות ולשמר את ערכה של החברה וזאת בין על ידי הפעלת החברה על ידי גורם אחר שעוסק בענף או מכירתה כבר עתה על דרך של התמחרות בין גורמים מעוניינים שחלקם נכחו באמצעות נציגיהם בבית המשפט. כמו כן הבהירה המפרקת הזמנית את החשיבות שלקוחות החברה יעבירו באופן מידי לקופת הפירוק את הכספים שלקוחות אלה חייבים לחברה וזאת כדי לשלם לעובדים את שכרם וכדי לאפשר את המשך פעילות החברה. במסגרת זו הובהר כי במידה וכך ייעשה קיים סיכוי שעובדי החברה ימשיכו בעבודתם, כך יינתנו השירותים ללקוחות החברה באופן שוטף וזאת כדי למנוע זליגה של עובדים ולקוחות מהחברה דבר שיביא לקריסתה הסופית ולא יאפשר מכירתה לגורמים אחרים. באשר למכירת החברה, הודיעה המפרקת הזמנית כי כבר פנו אליה שש חברות והציעו לרכוש את החברה.

17. במהלך הדיון הודיעה באת כוח הבנק כי קיימת הסכמה מצד הבנק שהוא נושה מובטח למתווה שהוצע לתשלום שכר העובדים. כמו כן גם היא הדגישה את העובדה שיש לפעול במהירות כדי לשמר את נכסי החברה ולבצע מכירה בדרך של התמחרות במהירות האפשרית. עוד הדגישה באת כוח הבנק כי למעשה תשלום השכר לעובדים מתוך קופת הפירוק מהווה הלוואה שהבנק מסכים לתת לעובדים לצורך להבטיח את החזר ההלוואה כך שהמחאות שיקבלו העובדים מהמוסד לביטוח לאומי תוסבנה באופן מידי לבנק.

18. לדיון התייצב גם ב"כ עירית ירושלים שהיא אחת מלקוחות החברה. ב"כ עירית ירושלים הודיע כי קיימת הסכמה דיונית בין עירית ירושלים למפרקת הזמנית לפיה בשלב זה עירית ירושלים לא תעביר לקופת הפירוק את הסכומים שהיא חבה לחברה, כך גם עירית ירושלים לא תעלה טענות קיזוז באשר לסכומים אלה. במקביל, תיערך פגישה ובה יובהר מהם הסכומים שיש לשלם לעובדי החברה שנתנו שירותים לעירית ירושלים, ולאחר מכן ישולמו הכספים האמורים.

19. במהלך הדיון טען גם ב"כ של מר שלמה כהן שהוא בעל מניות ומנהל בחברה. הובהרו מטעמו של מר כהן ההסתייגויות שהוא מעלה כנגד מינוי המפרקת הזמנית, כמו כן נמסרו עובדות שונות מטעמו של מר כהן שלדבריו גרמו לקריסת החברה וזאת בין היתר לדבריו עקב התנהלות של שותפו לחברה. מר כהן גם הוא סבר שיש למנות מפרק זמנית ניטרלי והעלה חשש כי המפרקת הזמנית נגועה בניגוד אינטרסים.

20. ב"כ חברת החשמל שהיא אחת הלקוחות של החברה טענה כי חשוב שתהיה רציפות במתן השירות ללקוחות. עוד טענה כי חברת החשמל תעביר לקופת הפירוק את הכספים שהיא חבה לחברה וזאת כדי שניתן יהיה לשלם לעובדים את שכרם.

21. עו"ד אמסטר, שמייצג כ- 200 עובדים העלה במהלך הדיון גם הוא הסתייגויות ביחס למינוי המפרקת הזמנית, והטענה כי עצם העובדה שהיא מייצגת עובדים מעלה חשש כי היא שרויה עתה כבר בניגוד אינטרסים בין תפקידה כמפרקת זמנית לעובדה שהיא מייצגת עובדים ויש למנות מפרק זמני אחר שיהיה ניטרלי ולא יהיה חשש כלפיו שהוא נגוע בניגוד אינטרסים. עו"ד אמסטר סבר כי ראוי לנסות למכור את החברה בהליך שקוף ומהיר. כן סבר כי יש לשלם במהירות ובאופן מידי לעובדים את שכרם על פי המתווה שהוצע על ידי המפרקת הזמנית.

22. בתשובה לטענות הצדדים לעניין החשש כי המפרקת הזמנית נמצאת בניגוד אינטרסים, טענה זו כי מעולם לא ייצגה איש מבעלי המניות והיא פעלה אך ורק בשם העובדים. לאחר שנפוצו שמועות כי החברה לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה וגם לא תוכל לשלם שכר לעובדים, פנתה לברר ענין זה אצל בעלי המניות, ולאחר שנוכחה לדעת כי כך הם פני הדברים הגישה בקשה לפירוק החברה וכן בקשה למינוי מפרק זמני.

23. ב"כ הכנ"ר התייחס לשאלות שהועלו על ידי הצדדים וסבר כי על אף שהיה ראוי למנות מפרק זמני ניטרלי הכנ"ר אינו סבור שיש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט אלא אם יימצא שהיה קשר כלשהו בין המפרקת הזמנית לאחד מבעלי המניות. ב"כ הכנ"ר הציע כי תקופת כהונתה של המפרקת הזמנית תוגבל לפרק זמן אותו יקצוב בית המשפט. ב"כ הכנ"ר הדגיש כי מעת שהתמנתה המפרקת הזמנית לתפקידה עליה לחדול מיצירת קשר עם עובדי החברה לצורך הפיכתם ללקוחותיה הואיל ועובדי החברה הם בגדר נושים. ב"כ הכנ"ר התנגד להצעת המפרקת הזמנית לכך שחברה מחליפה תפעיל את פעילות החברה וטען כי ראוי שהמפרקת הזמנית תעשה כן וזאת עד למינוי מפרק קבוע לחברה. באשר לתשלום שכר העובדים תמך הכנ"ר במתווה שהוצע על ידי המפרקת הזמנית. באשר למכירת החברה ופעילותה טען ב"כ הכנ"ר כי יש לעשות את הדברים על פי המקובל, היינו יש להגיש בקשה מתאימה בעניין זה, לפרסם את נושא מכירת החברה ונכסיה להזמין הצעות, לערוך התמחרות כאשר הוצע שההתמחרות תיעשה במשרדי הכנ"ר ולאחר מכן יוגש דיווח לבית המשפט ובקשה מתאימה לאישור המכר במידה ויימצא קונה מתאים.

24. לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים שעלו נראה כי היה זה מוצדק למנות מפרק זמני לחברה כאשר מטרת המינוי הייתה לנסות ולהבטיח עד כמה שניתן את שכר העובדים שבעיניי זכאים לכך שייעשה כל מאמץ כדי ששכרם ישולם להם מתוך הכספים המגיעים לחברה מה עוד שכאמור הבנק שהוא הנושה המובטח מסכים לכך ומוכן לראות בסכומים אלה כהלוואה שניתנת לעובדים תוך התחייבות כי הסכומים יוחזרו לבנק מתוך כספי המוסד לביטוח לאומי שאמורים להגיע לעובדים.

25. נראה כי המפרקת הזמנית פעלה כראוי בכיוון זה, גיבשה ככל שניתן היה עד היום את מצבת הסכומים להם זכאית החברה מלקוחותיה וכן את גובה התשלום שיש לבצע לעובדים עבור שכר חודש דצמבר 2013 (נטו).

26. לפיכך אני מאשר את המתווה המוצע, דהיינו, העובדים יקבלו את שכרם כאמור מתוך קופת הפירוק כאשר במקביל ניתנת בזה הוראה לכל לקוחות החברה לשלם לקופת הפירוק עד ליום 28.1.14 את כל הכספים המגיעים לחברה. במידה ולקוח כלשהו מבקש לטעון כי אינו חב כספים עקב טענות שונות עליו להגיש בכתב טענות אלה למפרקת הזמנית עד ליום 28.1.14 והמפרקת הזמנית תפנה בעניין זה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות. על המפרקת הזמנית להגיש בהקדם לבית המשפט את רשימת לקוחות החברה והסכומים שכל אחד מהם חב לחברה על פי בדיקותיה.

27. במקביל תערוך המפרקת הזמנית בדיקה באשר לסכומים שיש לשלם לכל אחד מהעובדים ותערוך רשימה מפורטת. באותה רשימה תפרט את קבוצות העובדים על פי מקום עבודתם אצל כל לקוח ולקוח.

28. העובדים יקבלו את שכרם על פי השתייכותם למקום עבודה אצל לקוח מסוים וזאת בכפוף לתשלום הסכום לקופת הפירוק על ידי אותו לקוח כך שיהיה בו כדי לכסות את מלוא השכר שאמור להשתלם לכל אחד מן העובדים באותה קבוצה.

29. המפרקת הזמנית תפעל לתשלום השכר כאמור בתוך 3 ימים לאחר שיצטברו הכספים האמורים בקופת הפירוק כפי שפורט לעיל.

30. מובהר כי מדובר למעשה בהלוואה שניתנת על ידי הבנק, על פי הסכמתו. עוד מובהר כי הסדר זה כפוף לאישור המוסד לביטוח לאומי והוא ימומש רק לאחר שהמפרקת הזמנית תגיש לבית המשפט בקשה מתאימה למתן הוראות בצירוף הסכמה בכתב של הבנק ושל המוסד לביטוח לאומי. בקשה זו תכלול את פירוט ההסדר שבין המפרקת הזמנית, הבנק, והמוסד לביטוח לאומי ודרך ביצוע הסדר זה לרבות ההחזר שיבוצע לבנק מכספי המוסד לביטוח לאומי ותשלום היתרה המגיעה מהמוסד לביטוח לאומי לעובדים מעבר לסכום אשר ישולם עתה לעובדים כהלוואה. ראוי כי במסגרת זו תהיה הוראה לפיה כל עובד שיקבל את שכרו כאמור מתוך קופת הפירוק, ימסור למפרקת הזמנית כנגד כך שיק בטחון אישי שיהיה בו כדי להבטיח את החזר ההלוואה האמורה. שיק בטחון זה יוחזר לעובד לאחר שאותו עובד יסב לטובת הבנק את ההמחאה שתתקבל על שמו מהמוסד לביטוח לאומי וזאת בגובה הסכום שישולם לו עתה.

31. באשר להסדר עם עירית ירושלים אני מורה כי הבדיקה תבוצע על ידי עירית ירושלים תוך 7 ימים מהיום והתשלום לעובדים יבוצע בתוך 3 ימים לאחר מכן.

32. לא ראיתי מקום לאשר בשלב זה כי החברה תופעל באמצעות חברה מחליפה. מתפקידה של המפרקת הזמנית להמשיך ולהפעיל את החברה באמצעות עובדיה וזאת עד להחלטה אחרת.

33. באשר למכירת החברה, מקובל עלי כי יש לפעול בעניין זה במהירות שהרי מדובר במצב "נזיל" כאשר עולה החשש שהחברה תאבד את נכסיה שהם בעיקרם התקשרויותיה עם לקוחות שונים וכן עובדיה. יחד עם זאת, אינני סבור כי היה זה ראוי לקיים התמחרות מיידית ללא פרסום וללא מתן אפשרות לגורמים נוספים להציע הצעות. לפיכך, אני מורה למפרקת הזמנית להגיש בקשה מסודרת עד ליום 27.1.14 ובה תציע ותפרט את נושא מכירת החברה וכן הצעות שונות שניתנו, אם ניתנו, לרבות פירוט אותם תנאי הצעות. לאחר שתוגש בקשה שכזו תינתן החלטה לעניין פרסום מכירת החברה וכן עריכת התמחרות במשרדי הכנ"ר כאשר לאחר התמחרות זו יוגש דו"ח לבית המשפט עם המלצות למכירת החברה.

34. באשר לטענות שהועלו כנגד המפרקת הזמנית, סבורני כי אין מקום בשלב זה להורות על החלפתה וזאת מן הטעם שהטענות שהועלו ביחס לכך שהיא קשורה לבעל מניות זה או אחר אינן מבוססות. באשר לטענה כי ייצגה עובדים, סבורני כי אין לראות בכך טעם להחלפתה שכן מטרת הפירוק הזמני היא בשלב זה בראש ובראשונה לדאוג לעובדים כך שיקבלו את שכרם וזכויותיהם. המפרקת הזמנית הודיעה הן בכתב והן בעל פה כי תפעל בהקשר זה למען כל עובדי החברה, לא יהיה זה ראוי בשלב זה להחליפה. אני קובע כי תוקף מינוי המפרקת הזמנית יהיה עד לדיון שנקבע בבקשה לפירוק החברה.

35. כדי לאפשר את ביצוע כל האמור לעיל, ניתן בזה צו עיכוב הליכים כללי האוסר על נקיטת הליכים מכל סוג שהוא כנגד החברה ונכסיה וזאת עד להחלטה אחרת ובכלל זה אני אוסר על כל גוף שהוא לחלט ערבויות שמסרה החברה.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ד, 23 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה