<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מור שקים ועו"ד מאיה אשכנזי

ב"כ הנאשם עו"ד לבוק

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

ב"כ הנאשם: התקבל תסקיר סיום.

ב"כ המאשימה לעונש: הנאשם יליד 1993, ביום 22.3.16 הודה והורשע בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר דיוני בעבירות של התפרצות לבית מגורים, גניבה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

כמו כן צירף את 52555/02/15 , שם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, את ת.פ. 16486/01/16, שם הודה והורשע בכתב אישום שמייחס לו עבירה של הפרת הוראה חוקית ו ת.פ. 24885/05/15 שם הודה בכתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה ושתי עבירות איומים.

מעובדות כתב האישום העיקרי, ביום 30.11.14 בזמן שהמתלונן ישן בדירתו הנאשם פתח את דלת הכניסה בדרך שאינה ידועה למאשימה, נכנס לדירה, בהמשך לקח את הטלפון הסלולארי של המתלונן, בשלב זה התעורר המתלונן ותפס את הנאשם, דרש ממנו כי יעזוב את המקום בתגובה תקף הנאשם את המתלונן בשני אגרופים על פניו וגרם לו לפצעים מדממים.

מעובדות כתב האישום המתוקן ב ת.פ. 52555/02/15 – הנאשם החזיק בטלפון סלולארי שנגנב זמן קצר קודם לכן.

ב ת.פ. 16486/01/16 עולה כי הנאשם הפר את תנאי שחרורו בכך שיצא ממקום מעצר הבית בשני מועדים שונים למשך זמן ממושך.

מ ת.פ. 24885/05/15 עולה כי במהלך נסיעה במונית שרות הנאשם איים על נוסע ועל נהג המונית ובהמשך תקף את המתלונן בכך שתפס בצווארון חולצתי.

הערכים החברתיים הנפגעים כתוצאה מביצוע העבירות – חדירה לרכוש הפרט, פגיעה בזכות הציבור ובבטחון, הגנה על זכות הקניין. מעבר לפגיעה הכלכלית, רכושו נגנב וניזוק, מדובר בפגיעה חמורה בבטחון כאשר אדם זר נכנס לביתו ועשה בו כבשלו.

כמו כן יש פגיעה בשלטון החוק ובשלמות גופו של המתלונן.

מדיניות הענישה לדעת המאשימה – לענין עבירות ההתפרצות לדירה – נעה בין 12 ל – 24 חודשים, בעבירות האלימות – בין מס' חודשי מאסר ועד שנת מאסר.

חלקו של הנאשם מרכזי בביצוע העבירה, הוא התפרץ לדירת המגורים בשעות היום ללא מורא.

לחובת הנאשם 5 הרשעות קודמות ורישום אחד ללא הרשעה בעבירות של הפרעה לשוטר, עבירות רכוש, איומים ואלימות.

כמו כן לחובתו 2 מאסרים מותנים משני פסקי דין – אחד בן שלושה חודשים ואחד בן חמישה חודשים. מגישה.

בעניינו של הנאשם התקבלו 2 תסקירי שרות המבחן, מהתסקיר האחרון עולה כי הוא עבר הליך גמילה משמעותי וארוך, כי בימים אלו הוא עומד בפני סיומו.

ממידע שהתקבל מהקהילה עולה כי ההליך היה מוצלח, קיבל אחריות על מעשיו ולאור ההליך הטיפולי כאמור ולצד הפחתה משמעותית בסיכון להשנות עבירות דומות , שרות המבחן ממליץ להמנע מענישה מוחשית כלשהי, להאריך את התנאים, להטיל צו מבחן למשך שנה ומאסר על תנאי.

עם כל הכבוד להמלצת שרות המבחן, המאשימה לא תוכל להסכים לכך, הוא אכן עבר בהליך טיפולי משמעותי, המאשימה כמובן מביעה קורת רוח לאור ההליך הזה, יחד עם זאת, מדובר בתיקים חמורים, פגעו במס' ערכים מוגנים בין ברכוש הציבור והן בשלומו. הסטייה של שרות המבחן ממתחם ענישה ראוי אינה מקובלת, כאשר אינה נותנת שום שיקול או משמעות לשיקול הגמול שגם צריך להילקח פה בחשבון.

אנחנו כמובן מביאים בחשבון את ההליך הזה, ולכן אנו נגביל את עצמנו באופן חריג גם כן לסטייה משמעותית ממתחם העונש ל – 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות ואשר יכללו הפעלת התנאים.

מדובר פה בהגבלת ענישה חריגה מצד המאשימה, כשהשיקום שמוצג בפנינו הוא שיקום משמעותי אשר מצדיק סטייה.

אנו מבקשים מבית המשפט כאמור להשית על הנאשם מאסר בפועל לצד הפעלת מאסרים מותנים כך שסך הכל ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

הנאשם היה עצור בין ה 3.12.14 ועד 11.12.14.

ב"כ הנאשם לעונש: ב ת.פ. 16486/01/16 היה עצור בין ה 14.7.15 עד 18.10.15.

מדובר בנאשם כבן 23, מגיע מרקע סוציו אקונומי קשה ביותר, למעשה הרקע שעולה שבגיל שנתיים אביו חטף אותו מאמו באתיופיה יחד עם אח נוסף, הגיע לארץ ולמעשה במשך כל השנים סיפר לנאשם כי אמו ויתרה עליו. כאשר במשך השנים האב נישא בשנית, גידל ילדים נוספים ולמעשה הנאשם מצא עצמו רוב הזמן ברחוב.

בגיל 18 החל לחפש את אמו, פנה לצופית גרנט בתוכנית אבודים שמצאה את אמו באתיופיה.

למעשה אמו סברה כל השנים שהוא נהרג, לא ידעה שהוא חי.

בעקבות התוכנית האם הגיעה לארץ ולמעשה נוצר נתק מאוד משמעותי עם אותו אב, בעקבות חילופי האשמות הדדיים. באותה תקופה הנאשם החל לצרוך סמים.

למעשה בתיק העיקרי שמדובר על עבירה משנת 2014, נובמבר 2014, אותה עבירת התפרצות, ארעה בבנין ברחוב בר כוכבא, זה בנין מחולק לדירות של חדר בהם גרים דיירי רחוב באופן מזדמן כאשר למעשה עקב מצבו הרע של הנאשם תחת השפעת סמים הוא סבר שמדובר בחדר שלו הוא ולכן הוא נכנס. כפי שתוקן כתב האישום עולה כי למעשה המתלונן הוא זה שתפס אותו קודם ובעקבות זה אירע האירוע המצער. למעשה גם האירועים הנוספים המיוחסים לו מתייחסים לתקופה בה חבר לחברה שולית, כאשר לאורך כל התקופה הזו הוא היה תחת השפעת סמים.

במהלך התקופה שבה למעשה התחיל התיק העיקרי חברתו לחיים הולידה ילד משותף, ואותה הפרה ואני מפנה לת.פ. 16486/01/16 – מתייחסת להפרה בה הפר את תנאי מעצר הבית שלו כדי לראות את הבן שאותו לא זכה ללוות ולהיות במהלך לידתו.

למעשה בעקבות מעצרו, בעקבות אותה הפרת הוראה חוקית הוא נעצר למשך 3 חודשים ו – 4 ימים כאשר רק בהתערבות של בית המשפט המחוזי התאפשר לו להתחיל הליך טיפולי.

למעשה במשך השנה האחרונה הוא שוהה באילנות, הוא לוקח אחריות מלאה על חייו, הוא מבין את הפסול במעשיו. הוא נרתם להליך אינטנסיבי ביותר, הליך מאוד קשה, הוא לא מרים ידיים, הוא נלחם. מדובר בהליך מאוד מאתגר וקשה, כאשר הוא הצליח למעשה היום לסגור את כל חובת העבר שלו במסגרת הסדר בהוצל"פ. הנאשם היום עובד בחברת קייטרינג והכי חשוב הוא בקשר עם הבן, למעשה האמא של התינוק, הבת זוג שלו מטופלת פסיכיאטרית, התאשפזה למשך רוב התקופה מאז הולדת הבן, וכל ההליך הזה הנאשם מבצע חוץ מלעצמו למען אותו ילד משותף.

שרות המבחן היה קשה עם הנאשם, בתחילה סבר כי אין לו את הכוחות, החל את ההליך הזה ללא המלצת שרות המבחן, הם ניסו לטרפד את השילוב שלו ולכן דוקא היום כששרות המבחן מאמין בו וסבור שהשנות לביצוע עבירות נמוכים, על בית המשפט לתת לו יד, לעודד אותו.

חוק העונשין בדיוק מדבר על אירועים מהסוג הזה, כאשר לא בכדי גם מאסרים שהם חבי הפעלה קבע המחוקק שניתן להאריכם שוב כאשר נאשם מבצע הליך טיפולי מוצלח.

בתיק הזה למעשה הנאשם היה במשך 7 חודשים בתנאים מגבילים, לאחר מכן במשך שנה הוא נמצא בקהילת אילנות בתנאים קשים מאוד, וכיום הוא רוצה לפתוח דף חדש בחייו, הוא צירף את כל התיקים שעומדים לחובתו, אני מפנה לכך שמדובר בעבירות משנת 2014, למעט הפרת הוראה חוקית משנת 2015.

חברתי טוענת לענישה של מאסר בעבודות שרות, אסביר מדוע עונש כזה ירע עם הנאשם – כיום הוא עתיד להתחיל את השלב הסופי ביותר, הוא עבר שלב ג', הוא השתלב בהוסטל, חלק מתנאי ההוסטל למצוא עבודה כמו שהוא עובד היום ומתפרנס ומכלכל את עצמו, במיוחד נאשם ספציפי זה כשאין לו גב כלכלי, אין לו אף אחד בעולם שיכול לסייע לו, נהפוך הוא – הוא זה שיצטרך לדאוג לבנו.

אני גם רוצה לומר שדוקא בעקבות הטיפול שהוא עבר, הקשר עם אביו נעשה טוב יותר, שזו נקודת אור, אם כי מדובר באב שמאוד מוטרד מילדיו האחרים נוכח הנישואים האחרים, שכן הוא נישא פעמיים עם עלייתו לארץ.

האם שהגיעה לארץ בעקבות אותה תוכנית גורשה, לא היה לה אישור שהייה. האם לא יהודיה.

שני ההורים שלו היו קצינים בצבא האתיופי, האב ניצל את האפשרות שאפשר לעלות במסגרת העלייה לארץ ישראל, היא נשארה שם. היום היא גם חיה שם.

מדובר כאן במי שעשה כמעט את הבלתי אפשרי, הרי נדיר שמצליחים לעבור הליך כה קשה, כאשר אין יד תומכת, אין עזרה מהבית והוא הצליח. למרות ששרות מבחן לא האמין בו תחילה, הוא הצליח להוכיח שיש להאמין בו.

מפנה לתסקיר מצבו לא פשוט. אני סבורה כי המלצות שרות המבחן כפי שהן ובמיוחד לאור ההמלצות השונות לחלוטין שהיו בתחילת הדרך, נכונות לגבי המקרה הזה.

אני מבקשת מבית המשפט לאמץ את ההמלצות במלואן ולהשית עליו עונש הצופה פני עתיד, ענישה בדמות מאסר על תנאי יחד עם צו מבחן, הרי שלדעתי היא משמשת הן את האינטרס הציבורי והן את האינטרס של הנאשם.

על בית המשפט לקחת בחשבון את תקופת המעצר הארוכה שהוא ריצה בפועל בגין התיק הזה.

4 חודשים , 3 ימים ובגין התיק העיקרי 13453/12/14 הוא ריצה 10 ימי מעצר רק לאחריהם הוא שוחרר למעצר בית.

הנאשם: אני באמת סיימתי את הטיפול, רוצה להמשיך בהוסטל, עובד עכשיו, מבקש שתעזרו לי כמה שיותר אני מאוד אשמח.

<#2#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 15.11.16 שעה 09.00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ג תשרי תשע"ז, 25/10/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אלינור שבו