בין הצדדים פעורה מחלוקת באשר לנסיבות התאונה.

התובע טוען שהנתבע נסע אחריו בנתיב הימני, לא שמר מרחק, וכאשר האט התובע ואותת על כוונתו לפנות ימינה והחל לפנות ימינה, פגע בו הנתבע.

הנתבע טוען, שעמד ברמזור אדום כשמשמאלו התובע, וכאשר התחלף הרמזור לירוק, זינק התובע במהירות ונכנס לנתיבו של הנתבע, והנתבע פגע ברכב התובע מאחור, משום שלא היתה לו שהות לבלום.

במחלוקת שבין הצדדים, אני מעדיף את גרסת הנתבע.

התרשמתי שעדות הנתבע מהימנה, ולא כך עדות התובע.

בנוסף לכך, התובע טען שעמד ברמזור, כ- 3, 4 דקות לפני אירוע התאונה, כאשר הנתבע מאחוריו, והדעת נותנת, שטענה זו אינה מהימנה, כאשר התובע לא נתן הסבר, כיצד זה זכר את רכב הנתבע, מאותו רמזור, כ- 3, 4 דקות לפני התאונה.

התובע גם לא סיפר בכתב התביעה, שפנה ימינה לצורך כניסה לחניה, ואותת קודם לכן, כאשר מדובר בנסיבות מהותיות באירוע.

אני מאמין לעדות הנתבע, שהתובע התנצל בפניו על אחריותו לתאונה, מיד לאחר התאונה.

אשר על כל אלה, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לכל אחד מן הנתבעים הוצאות בסך 500 ₪ (1,000 ₪ יחדיו), בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ה, 19 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.