לאחר עיון בחומר הרפואי שהוגש ובטיעוני הצדדים, מצאתי כי קיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות בתחום האורטופדיה בעניינם של תובעים 2,4 ו - 5 והפסיכיאטריה בעניינם של תובעים 2 ו - 5 עקב התאונה (ראו למשל: בעניין תובע 2 - תעודה רפואית מיום 15.2.12, סיכום ביקור מיום 12.6.13, סיכום ביקור מיום 1.10.13 ; בעניינו של תובע 4 – סיכום ביקור מיום 31.1.12, ממצאי בדיקה מיום 15.6.12 ; בעניינו של תובע 5 – הפניה מיום 12.3.12, סיכום ביקור מיום 25.1.12, סיכום טיפול של הפסיכולוג הקליני ד"ר ליברמן).

בשים לב לעצמת הראיה לכאורה, לתיעוד הדל שצורף ולעצמת הראיה לעניין הקשר הסיבתי (לרבות בעניינו של תובע 5 והמינוי שהתבקש בתחום הפסיכיאטריה), יישאו התובעים, כמימון ביניים, במחצית משכר טרחתו של כל מומחה.

שכרו של המומחה בתחום האורטופדיה יעמוד על סך 4,000 ₪ ומע"מ עבור כל חוות דעת. שכרו של המומחה בתחום הפסיכיאטריה יעמוד על סך 4,500 ₪ ומע"מ עבור כל חוות דעת.

התובעים יפקידו את חלקם בשכר טרחת המומחים תוך 60 יום.

בעניינו של תובע 1 אין די בתיעוד הדל שצורף (תעודה רפואית אחת מיום 30.1.12 המלמדת לכאורה על כוויה בדרגה 1 ללא סימני זיהום שנגרמה לתובע, ללא כל תיעוד מאוחר אשר יש בו לכאורה כדי ללמד אפשרות שאותה הכוויה אמנם הותירה נכות), בכדי להצדיק לעת הזו מינויו של מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית לעת הזו. הוא הדבר גם בעניינו של תובע 5 באשר למינוי שהתבקש בתחום הכירורגיה הפלסטית.

בעניינו של תובע 3. תעודה רפואית אחת בסמוך למועד התאונה המתעדת תלונה בדבר כאבי בטן (שעה שבבדיקה לא נמצא ממצא חריג), איננה מצדיקה כשלעצמה מינוי מומחה, כעבור כמעט שלוש שנים, בתחום הרפואה הפנימית ולפיכך איני נעתר לבקשה לעת הזו.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ה, 28 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.