זו בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (השופטת עידית וינברגר) לפיה ניתן צו מניעה זמני המורה על עיכוב הליכי הוצאה לפועל עד לסיום הדיון בתביעה, בכפוף להפקדת סך 300,000 ₪ בקופת בית המשפט, וכן על הקפאת הליך בבית המשפט לענינים מינהליים. לחילופין, המבקשים המבקשים להורות כי הסכום של 300,000 ש"ח ישולם למבקשים. המשיבים מתנגדים לבקשה.

הלכה ידועה ומושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 8526/09 בניני בנק בע"מ נ' דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ, פסקה 23 (18.3.10); רע"א 3041/12 מגנזי תשתיות בע"מ נ' החברה הכלכלית לפיתוח בית אריה, (14.6.12); רע"א 6558/13 קראיס נ' דדון, (8.1.14) והאסמכתאות המפורטות שם). המקרה שלפניי אינו נמנה עם אותם מקרים. אמנם, הצדדים, וביחוד המבקשים, טענו בהרחבה תוך הזתמכות על עדויות, אבל מדובר בסעד זמני ולא בבירור התביעה גופה. מטרתו של צו מניעה זמני להקפיא את המחלוקת עד להכרעה סופית, ובגדר הצו עורך בית המשפט איזון ראשוני בין זכויות הצדדים. ככל שהמבקשים יוכיחו בתיק העיקרי שהסכם הסולחה אינו מסיים את המחלוקת שבין הצדדים, יהיו זכאים לסעדים הנובעים מכך. על כן, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור.

שונים הדברים לגבי הבקשה החילופית. טענת המשיבים היא שיש לתת תוקף להסכם, שלפיו היה עליהם לשלם למבקשים 300,000 ש"ח כסכום סופי. אין מחלוקת שהמבקשים זכאים לסכום זה, בין אם תתקבל טענתם ובין אם תתקבל טענת המשיבים. על כן, יש לתקן את החלטת בית המשפט בענין זה. לפיכך, לענין זה, אני נותן למבקשים רשות ערעור, דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור ומורה כי הסכום של 300,000 ₪ שקבע בית המשפט שיופקד כתנאי לצו המניעה הZמני, ישולם למבקשים.

אין צו להוצאות. המזכירות תשיב למבקשים את העירבון שהופקד על ידם.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ד, 22 מאי 2014, בהעדר הצדדים.