לפניי תביעה ותביעה שכנגד כתוצאה מאירוע תאונת דרכים מיום 17.4.13 בו היו מעורבים רכב המבוטח על ידי התובעת ורכב השייך לנתבעת 2 אשר בו נהג הנתבע 1.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, זאת לאחר שבית המשפט ישמע בקצרה את הנהגים.

בדיון היום העיד נהג רכב התובעת ובנו, אשר נסע עמו ברכב וכן הנתבע 1. אשתו של נהג רכב התובעת אשר נסעה אף היא במושב האחורי של הרכב, הגיעה לבית המשפט, אך ב"כ התובעת בחר שלא להעידה והותירה מחוץ לאולם בית המשפט.

לאחר ששמעתי את העדים, בקצרה, ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לבכר את גרסת הנתבעים על פני זו של התובעת, זאת בעיקר לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מן העדים והעדויות, אך גם משום שגרסה זו מתיישבת טוב יותר עם הגיון הדברים, עם מהלך התאונה והפגיעות בכלי הרכב ואף, במידה מסוימת, עם דבריו של נהג רכב התובעת אשר ניתנים לחילוץ מתוך עדותו הבלתי עקבית והמבולבלת. יוצא כי דין התביעה להידחות.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן שהתובעת תשלם לנתבעת 2 סך של 34,539 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תישא התובעת במחצית האגרה הראשונה ששילמה הנתבעת 2 ובשכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לאור סיום התיק על דרך הפשרה, ניתן פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ו' שבט תשע"ה, 26 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.