23 מרץ 2014

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 10/11/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות משוקללת בשיעור 84% מיום 1/12/13 ("ההחלטה").

2. הוועדה התכנסה ביום 18/8/13 לדון בערר המערער, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לרפואת אף אוזן גרון ומומחה לרפואה פנימית. לאחר שהקשיבה לטענות המערער, עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לעיונה, וערכה למערער בדיקה קלינית. על פי ממצאי הבדיקה, קבעה הוועדה כי מבחינה פנימית נדחה הערר. מבחינה אורטופדית, הוועדה דחתה את הערר בגין עמוד שדרה מותני, וקבעה כי לגבי פגיעה שורשית, אין פגיעה מוטורית ומדובר בהפרעות תחושה בלבד. מבחינת א.א.ג., לאחר שערכה למערער בדיקה, ביקשה הוועדה להפנות את המערער לבדיקת שמיעה עדכנית במכון אחר, וקבעה שמבחינת טנטון תמידי הערר נדחה. הוועדה אימצה את מסקנות היועץ בתחום הקרדיולוגיה, ד"ר עמיקם, בחוות דעתו מיום 10/7/13, והודיעה למערער על כוונתה לבטל את הנכות בגין הפרעות קצב. בנוסף, הופנה המערער לבדיקת יועץ בתחום הנוירולוגיה. היועץ ד"ר מחאג'נה בדק את המערער, וקבע בחוות דעתו מיום 10/7/13 נכות בשיעור 10% בגין פגיעה עצבית ברגל ימין.

ביום 10/11/13 שבה הוועדה והתכנסה, וציינה כי "לא התקבלה תגובה להודעתנו בדבר כוונת הוועדה לבטל את הנכות בגין הפרעות קצב – לפיכך, מממשת הוועדה את החלטתה". לאחר שעיינה בבדיקת שמיעה מיום 23/9/13, קבעה כי נכותו של המערער בגין ליקוי שמיעה תואמת את מצבו. הוועדה סיכמה את הדיון בעניינו של המערער וקבעה, כאמור, כי נכותו הרפואית היציבה של המערער היא בשיעור 84%.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

3. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

4. דין טענת המערער לפיה הוועדה התעלמה לחלוטין מממצאי בדיקת EMG מיום 10/4/13 ובדיקת CT מיום 15/1/13 – להידחות. עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 18/8/13 מעלה כי הוועדה התייחסה לבדיקות ההדמיה ופירטה את ממצאיהן.

5. בהתייחס לבדיקת CT מיום 6/1/13 ציינה הוועדה כי "נמצאו בלטים דיסקליים 2L-1L, 3L-2L, 4L-3L, 5L-3L – עם מצב של ספונדילוליזיס של 5L. כמו כן, הודגמו היצרויות של הרווחים".

ממצא בבדיקת CT בדבר בלט דיסק, אינו מקנה, כשלעצמו, אחוזי נכות, לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. במקרים מעין אלה, הנכות צריכה להיקבע על פי הגבלה בתנועות או פגיעה עצבית. בעניינו של המערער, נערכה בדיקה אורטופדית, ולא נמצאה כל הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני. הוועדה ציינה כי "בבדיקה בעמידה ניתן לראות יישור לורדוזה מותנית. אין כיווץ שרירים. מבצע כיפוף לצדדים ולאחור עם הקרנה לרגל ימין. מאחר שמראה הפרעה ביציבות בעמידה, הבדיקה נמשכה בשכיבה. אין SLR בשתי הרגליים. החזרים גידיים הופקו תקינים שווים. אין חסר מוטורי ברגליים. מוסר [על] ירידה בתחושה בשוק ימין בצד החיצוני. בסיום הבדיקה מסוגל לשבת כשרגליו פשוטות קדימה וגבו זקוף". לאור האמור, הגיעה הוועדה למסקנה כי אין פגיעה מוטורית ומדובר בהפרעות תחושה בלבד. מכאן, שבדין לא נקבעה למערער נכות אורטופדית בגין עמוד שדרה מותני.

6. בהתייחסה לבדיקת EMG מיום 10/4/13, ציינה הוועדה כי "נמצאו סימנים של פגיעה שורשית ... בעיקר בשורש 5L- 4L מימין". לדעת הוועדה, ממצאי בדיקת ה- EMG סותרים את ממצאי הבדיקה הקלינית, שכן לדעת הוועדה, אין פגיעה מוטורית ומדובר בהפרעות תחושה בלבד. בידוע הוא שבדרך כלל עדיפים ממצאי בדיקה קלינית על פני ממצאי הצילומים למיניהם, לעניין הערכת היכולת התפקודית של הנפגע בפועל. לפיכך, ומשלא מצאה הוועדה כי לממצאים שבבדיקות ההדמיה יש השלכה תפקודית מוטורית, לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

נוסף לאמור, היועץ הנוירולוג בחוות דעתו מיום 10/7/13 התייחס לבדיקת ה- EMG, ותיאר את ממצאיה, "נזק שורשי 5L-4L. בסיכום הולכות גפיים תחתונות בגדר הנורמה". למערער נערכה בדיקה נוירולוגית, לפיה מבחן הרמת רגל שלילי, אין דלדול שרירים בגפיים תחתונים, כוח גס תקין, החזרים תקינים. היועץ הנוירולוג הוסיף כי "בדיקת תחושה, מוסר על ירידה בפיזור מימין". לאור האמור, נקבעה למערער נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 32(1)(א)(I) בגין פגיעה עצבית ברגל ימין.

7. הנה כי כן, הוועדה התייחסה במפורט לבדיקות ההדמיה שעמדו לעיונה, תיארה את ממצאיהן והסבירה את קביעותיה הרפואיות באופן נהיר וברור.

8. המערער הוסיף וטען, כי הוועדה לא נימקה החלטתה לבטל את הנכות בגין הפרעות קצב. גם טענה זו אין בידנו לקבל. היועץ הקרדיולוג, ד"ר עמיקם, ערך למערער בדיקה קלינית, ובדק את קצב פעימות הלב. על פי ממצאי הבדיקה, קולות לב תקינים ללא אוושות, אין סימני אי ספיקת לב, המערער אינו סובל מהפרעות קצב. לדעת ד"ר עמיקם, נכותו הלבבית של המערער היא בשיעור 50% בגין מצב לאחר אוטם קדמי נרחב בשריר הלב עם תפקוד ירוד של חדר שמאל, לפי פריט ליקוי 9(1)(ג)(IV). היועץ ד"ר עמיקם סבר כי אין נכות בגין הפרעות קצב, ולכן שלחה הוועדה, כאמור, הודעה למערער בדבר הכוונה לבטל את הנכות בגין הפרעות קצב.

לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטה זו של הוועדה, הואיל והזהירה את המערער טרם ביטול הנכות, איפשרה לו לחזור בו מהערר או להמציא לוועדה מסמכים התומכים בתלונותיו. לא הומצאו לוועדה כל תיעוד רפואי נוסף, ומשכך, מימשה הוועדה את אזהרתה וביטלה את הנכות בגין הפרעות קצב.

לאור כל האמור, נדחית הטענה בנוגע לביטול הנכות הלבבית בגין הפרעות קצב.

סוף דבר:

9. לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת.

10. אין צו להוצאות.

11. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"א אדר ב תשע"ד, (23 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.