לאחר עיון בבקשת התובעת לצרף ראיות נוספות שהן תצהיר נציג התובעת ומסמכים רבים (שבעיקרם הם מסמכים שהתובעת טוענת שמקורם אצל הנתבע), וכן בתגובה והתגובה לה, אני נעתרת לבקשת התובעת ומאפשרת את צירוף הראיות הנוספות כראיות מטעמה.

אמנם נכונה טענת הנתבע כי לא ניתן בבקשה כל הסבר מדוע מסמכים אלו לא הוגשו מלכתחילה ע"י התובעת במסגרת הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה, אולם לנוכח ההסברים הכלולים בבקשות השונות שהגישה התובעת וסברתה, עד למועד ישיבת קדם המשפט, כי די בקיומם של מסמכים אחרים שהיא ראתה בהם מעין "הודאה" של הנתבע בקשרים העסקיים בין הצדדים וברשימת הלקוחות שהופנו ע"י התובעת אליו, אינני סבורה שיש מקום לחסום דרכה של התובעת מלפרוש בפני בית המשפט את התמונה במלואה, גם באם הדבר לא נעשה על ידה מתחילתו של ההליך או בשלב הגשת התצהירים.

אינני רואה כיצד יש במתן ההיתר לתובעת, בשלב זה, לצרף את המסמכים ולהסתמך עליהם, כדי לפגוע בזכות מהותית כלשהי של הנתבע, הן מאחר ותנתן לו האפשרות להשלים את תצהיריו כפי שביקש, והן מאחר ומצויים אנו בשלב המקדמי של ההליך קודם לתחילת שמיעת הראיות.

נכון הדבר כי אין להפוך את סדרי הדין ל"המלצה" בלבד ולאפשר לצד לחרוג ממנו בכל עת שימצא לנכון, אולם מנגד גם אין מקום להופכם ל"מיטת סדום" שכופים בה את הצדדים, גם מקום בו מתברר, כפי שהמקרה הוא כאן, שיש בידי הצדדים ראיות מהותיות נוספות אשר בשל שיקול מוטעה לא נעשה בהם שימוש בשלב של הגשת התצהירים.

מעבר לכך, התרשמתי, כפי שציינתי גם בדיון הקודם, כי הנתבע עושה הכל בכדי להקשות על בירור ענייני של תביעת התובעת כלפיו, תוך האחזות בטענת "המוציא מחברו", זאת למרות שכל המידע הרלבנטי, או לפחות מירבו, מצוי ברשותו, לא פחות (ואף יותר כנראה) משהוא מצוי בידי התובעת.

אין זה ענין של "השחרת" פני הנתבע ע"י התובעת, אלא הבנה של בסיס ההתקשרות בין הצדדים ממנה נובעת המסקנה, הדי ברורה, כי חיובי הנתבע בעבר בוססו על רשימות או דו"חות שהוא או מי מטעמו העבירו לתובעת, ומשכך, מירב המידע (אם לא כולו) באשר לאופן עריכת ההתחשבנות בעבר מצוי בידי הנתבע, והלה בוחר, במופגן, שלא לשתף פעולה עם כל נסיון שנעשה לברר עניינית את ההתחשבנות בין הצדדים.

אין בכך לומר כי התנהלות הנתבע איננה "לגיטימית", וגם הסתמכות על נטלי הוכחה לגיטימית, אולם מנגד, מקום בו התובעת, לאור התנהלות זו, מבקשת לצרף ראיות נוספות אשר לא סברה בתחילה שיהא בהן צורך, אין מקום לחסום את דרכה מלעשות כן.

לאור כל האמור אני מתירה לתובעת לצרף את המסמכים הנוספים שצורפו לבקשה מס' 22 וכן להגיש תצהיר משלים מטעם התובעת, הוא תצהיר מר בן שמעון מיום 8.10.15.

הנתבע, ככל שהוא מעונין בכך, רשאי להגיש תצהירי עדות ראשית משלימים ו/או ראיות נוספות מטעמו (תוך ציון האופן בו יוגשו לתיק באם אינם נספחים לתצהיר) וזאת עד ליום 1.2.16.

לאור המועד הקבוע להוכחות לא תינתן הארכת מועד להגשתם.

הוצאות בגין הבקשה, בסך של 2,000 ₪ ייפסקו בהתאם לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ו, 21 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.