בפני תביעה כספית לסכום של 4847 ₪.

במשך מספר שנים הצדדים שיתפו פעולה ביניהם במתן שירות ייעוץ כלכלי לעירית חדרה.

היו מספר רב של עניינים שבהם שיתפו פעולה אך בסופו של דבר היו מספר מחלוקות כספיות ביניהם ומשום כך הסכימו לגשת למגשר וביום 21/11/11 נחתם הסכם גישור בין בעלי הדין (להלן: "ההסכם").

על פי תנאי ההסכם, 53,000 ₪ היה צריך לעבור לתובע ואילו 23,400 ₪ לנתבע.

מעבר לכך גם נקבע בהסכם חלוקה לא שווה בין בעלי הדין לצורך תשלום הוצאות בנוגע לתביעה משפטית נגד עירית חדרה, כאשר התובע היה צריך לשאת ב- 69% והנתבע ב- 30%.

לטענת התובע, ההסכם רק קובע מסגרת לצורך התחשבנות ומיד אחרי שההסכם נחתם הועברו הנתונים לרואה החשבון אשר ערך חשבון סופי בין בעלי הדין. על פי התחשבנות זו עמדה לטובת התובע יתרת זכות בסך של 4847 ₪.

חישובי רואה החשבון בוצעו כשבועיים אחרי חתימת הסכם הגישור.

התובע טוען שחישובים אלו חייבים את שני הצדדים ומכאן תביעתו.

ביום 15/9/14 התנהל דיון במעמד הנתבע בלבד והוא נתן הסבר שונה ובין היתר טען שהוא היה צריך לקבל מהתובע 23,400 ₪ על פי ההסכם ומזה היה צריך להפחית 11,000 ₪ בגין הלוואה שהתובע נתן לו וכל מטרת התביעה היא שהתובע מנסה להתחמק מלשלם את היתרה.

ניתן במעמד צד אחד פס"ד שלפיו דחיתי את התביעה וחייבתי את התובע לשלם לנתבע 750 ₪ הוצאות.

פס"ד זה בוטל על פי בקשת התובע והתנהל דיון בפני במעמד שני הצדדים, ושמעתי את טענות שני בעלי הדין.

לאחר ששמעתי את טענותיהם ועיינתי במסמכים, החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. עיון בהסכם הגישור מגלה שלא דובר בקביעה סופית של חובות הצדדים אלא רק במסגרת עקרונית ולכן מקובלת עלי טענת התובע שעל סמך הסכם הגישור רואה חשבון של הצדדים ערך את חישוביו ועל פי אותם חישובים מגיע לתובע את סכום התביעה.

2. הנתבע טען מספר טענות אבל לא היה בכוחו לקעקע את עמדת התובע.

3. חל שיהוי לא מבוטל בהגשת התביעה אך התובע הסביר שהוא ידע שהנתבע לא במצב כלכלי טוב ולכן לא לחץ עליו לשלם את חלקו אך מה שדרבן את התובע להגיש תביעתו, הייתה דרישה של הנתבע שהתובע ישלם לו את הסכום של 23,000 ₪ שרשום בהסכם הגישור.

רק אז התובע החליט שהגיע הזמן להסדיר את העניין סופית ולקבל את המגיע לו.

4. כללית, העדפתי את דברי התובע שהיו עקביים ומשכנעים מול הגרסאות השונות של הנתבע.

אשר על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 4847 ₪ + 500 ₪ בגין הוצאות הדיון, כאשר הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום ואם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

יש להחזיר לידי התובע את הפיקדון ששילם לקופת בית המשפט בקשר לדיון החדש.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ה, 15 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.