ערר על החלטת בית משפט קמא אשר הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו 51 אישומים בגין עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ"); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); זיוף בנסיבות מחמירות- לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; התחזות לעורך דין- לפי סעיף 97 (א) רישא לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א 1961; התחזות לרואה חשבון- לפי סעיף 6(א)ו-(ב) ביחד עם סעיף 7 לחוק רואי החשבון, תשט"ו- 1955 ועבירות נוספות לפי חוק המחשבים.

כתב האישום מספר כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימש העורר יועץ מס הרשום כעוסק מורשה לפי חוק מע"מ, החל מיום 1.11.1990. העורר, המכונה גם דוד גולן, הציג עצמו כרואה חשבון, על אף שלא הוסמך מעולם על ידי לשכת רואי החשבון בישראל, ובין השנים 2011 - 2013, ערך, הפיק והוציא באמצעות תוכנת הנהלת חשבונות, מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס לכ- 480 חברות ועוסקים שונים. אגב כך, השתמש העורר בפרטיהם של לפחות 278 חברות ועוסקים אותם רשם, ללא ידיעתם, כמוציאי החשבוניות.

על פי עובדות כתב האישום, ניפק העורר לפחות 2,755 חשבוניות פיקטיביות.

בהמשך, מכר העורר את החשבוניות הפיקטיביות לאחרים עבור עמלה.

סך החשבוניות הפיקטיביות אותן ניפק העורר הוא כ- 129,000,000 ₪, ומס התשומות הנובע מהן הוא כ- 18,000,000 ₪.

עוד מיוחסים לעורר: הפקת תלושי שכר מזויפים, אי הוצאת חשבוניות מס על עסקו והתחמקות מתשלום מס. כמו כן, הפקת תלושי שכר מזויפים לאחרים.

נוכח היקף חומר החקירה שנאסף בתיק והמסכת הנרחבת המתוארת בכתב האישום, אפשרתי לצדדים, בנוסף לטיעוניהם בפני, להגיש עיקרי חומר ראיות וכן השלמת טיעון בכתב.

במסגרת חקירותיו במשטרה הודה העורר ביחס לחלק מהמעשים המיוחסים לו.

ב"כ העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לגבי חלק קטן מעבירות המס המיוחסות לעורר וכך לגבי העבירות "המשטרתיות" המיוחסות לו, אך טען לכרסום ממשי במרבית האישומים וכן כי ישנן טעויות משפטיות בכתב האישום.

עוד טוען כי הוא מעריך שהודיית העורר מתייחסת ל- 30% מהחשבוניות המיוחסות לו בכתב האישום. ביחס ליתרה, אישר כי העורר היה מודע לכך שאחרים פעלו במחשביו והוציאו חשבוניות כוזבות.

להלן מקצת מהראיות

בהודעה מיום 08.07.13, ש' 403-424, אישר העורר כי השתמש שלא כדין בפרטיו של רואה חשבון, בחותמות ומסמכים מזויפים.

מזכר מאת חן סאו מיום 10.07.13. העורר מספר לחוקר כי הוא מרוויח 100- 150 ₪ עבור חשבונית שהוא מוציא ושהוא עושה מזה רווח של כ- 1000 ₪ לחודש. בהמשך מספר שמדובר בהוצאת חשבוניות פיקטיביות בסכום של 200 מיליון ₪ במשך 4 שנים ובין 25- 30 חברות.

דברי העורר בהודעתו מיום 14.07.13: "אני שיניתי כיוון ב 12 יום האחרונים בעקבות החלטה שלי, מה שהיה בעבר לא יהיה יותר חד משמעית מה שהיה בעבר שעזרתי לאחרים להתחמק מתשלומי מיסים לרשויות מקומיות, הטלי השבחה לא יהיה יותר זה נגמר. הדרכים שלי לעזור לאנשים להתחמק מתשלום מיסים היה ע"י הפקת חשבוניות מס פיקטיביות בשמות של חברות שונות לבקשתם של אותם אנשים שדרשו חשבוניות שהם השתמשו בחשבוניות אלו להקטנת תשלומי מס וגם במס הכנסה נושאים כמו פחת הוצאות עודפות, בביטוח לאומי עזרתי בהוצאת תשלומי שכר פיקטיביים לגבי תלושים אלו קיבלתי 10 ₪ לתלוש. לגבי החשבוניות הפיקטיביות שהוצאתי קיבלתי בין 200- 150 ₪ לחשבונית. אני אתן את כל השמות של החברות שעל שמם הוצאתי חשבוניות וגם אתן את השמות של החברות שקיבלו ממני חשבוניות".

בהמשך החקירה, הוצגו למשיב עשרות חשבוניות והוא אישר כי הן פיקטיביות.

בהודעה מיום 15.07.13 מאשר העורר כי הוציא את החשבוניות הפיקטיביות ממחשבו וכן פרט את התוכנות בעזרתן ביצע את העבירות. כמו כן, מסר כי ברב המוחלט של המקרים קיבל את פרטי החברות עליהן יצאו החשבוניות מאת המקזזים עצמם. אישר כי השתמש שלא כדין בפרטיו של רואה חשבון, בחותמות ומסמכים מזויפים. בנוסף אישר העורר כי הציג עצמו כרואה חשבון בדיונים משפטיים.

בהודעותיו מיום 17.07.13 ו-21.07.13, חזר העורר והודה במיוחס לו ואישר כי החשבוניות שהוצגו בפניו הן פיקטיביות.

בהודעתו מיום 24.7.13 מספר העורר כי הנפיק חשבוניות פיקטיביות ממחשבו. זה שהזמין את החשבוניות היה עסק בשם "קומיקס". הוא ידע שבעל העסק מזדהה בשם בדוי וזה לא עניין אותו. הוא שלח לו הזמנה של החשבוניות עם הפרטים, הפורמט ולמי הוא רוצה שזה יצא. (עמ' 4, ש' 103-109).

בהמשך מציגים בפניו חשבוניות מס ע"ש "אר- ניר מוצריי נייר" והוא מאשר כי הקים את הפורמט במחשב שלו וכי הפורמט פיקטיבי וכך גם החשבוניות. מספר כי הקים את הפורמט בעבור הלקוח שם טוב מזור, לא ידוע מי המזמין.

טוען כי הוא הפיק את החשבונית המסומנות מ.ט 2090 ואת השנייה- מס' 2092- לא הוא הוציא. (עמ' 5, ש' 162- 165). אומר כי קיבל 200 ₪ עבור החשבוניות.

כאשר הוא מעומת עם העובדה כי שתי החשבוניות הופקו ביום 28.02.13, בהפרש של שתי דקות אחת מהשנייה, הוא נזכר כי אחת מהן הפיק דודו שפע ( עמ' 5, ש' 168- 177).

כאשר נשאל האם ראה את שפע מוציא את החשבונית הוא מאשר ואז נשאל מדוע לא אמר זאת בתשובתו הראשונה הוא משיב: " שאלת אותי אז עניתי לך" (עמ' 5, ש' 177- 178).

בהמשך הוא מאשר כי שפע הוציא את החשבונית באישורו (עמ' 5 ש' 181-182).

בהמשך הוא שב ומאשר כי נתן אישור לשפע להוציא חשבוניות מס פיקטיביות מהמחשב שלו וכי ידע כי הוא מוציא חשבוניות פיקטיביות מהמחשב. (עמ' 6, ש' 185- 187).

במספר מזכרים ועדויות לגבי גישה למחשב של העורר עולה כי המחשב היה מוצפן וקשה היה לחדור אליו. ראה למשל דו"ח פעולה מאת מפקח חן סאו מיום 31.07.13, דו"ח פעולה והפקת ראיות מאת קובי פרולייטר מיום 09.07.13 ומזכר מאת מוטי טולדו מיום 18.09.11.

בהודעתו של שמואל רובינשטיין מיום 14/7/13 ,אשר רכש חשבונית פיקטיביות מהעורר, סיפר:

"הייתי לוקח הזמנה מהלקוח, מגיע לדוד גולן, אומר לו מה להדפיס בחשבוניות ללקוחות ועם אספקת הסחורה ללקוח הייתי מוסר לו את החשבונית במקום." (עמ' 4, ש' 76- 78). בהמשך הדגיש כי כל החשבוניות הוצאו מהמחשב במשרד של העורר והוא היה נוכח בעת הוצאת החשבוניות. (עמ' 4, ש' 79- 82).

בנוסף אמר: "אני פניתי לדוד גולן וביקשתי ממנו שיוציא לי את החשבוניות האלו מכיוון שהייתי צריך להקטין את התשלום בדוחות למע"מ. דוד אמר לי שאין בעיה. כנראה שהוא ראה מי הספקים שלי ומשם הוא שלף את שמותיהם ואת הפרטים של החשבוניות שהצגת לי...שילמתי לדוד גולן 2% מגובה העסקה (לפני מע"מ) בחשבוניות...אני לא קניתי את הסחורות האלו מהם. אני ידעתי על שם מי דוד גולן הוציא את החשבוניות עבורי, הוא אמר לי את זה בשלב יותר מאוחר, אבל הוא היה זה שבחר על שם מי להוציא את החשבונית".

מקצת מהראיות לגבי האישומים של התחזות לרואה חשבון ועו"ד-

הודעת יורי גורכובסקי מיום 08.07.13- מספר כי דוד גולן מתפקד כרו"ח שלו (עמ' 2, ש' 26- 28).

הגיע אליו דרך עו"ד אלכס כהן שייצג אותו בתיק ואמר לו שיש לו רו"ח טוב (עמ' 2, ש' 31- 33).

לפי מיטב ידיעתו דוד גולן הוא רו"ח (עמ' 3, ש' 61-62). טוען כי דוד גולן אף הגיע אתו לחקירות במס הכנסה בירושלים בתור רואה חשבון.(עמ' 5, ש' 143- 145).

בהודעת העורר מיום 11.7.13 לשאלה האם ייצג את יורי כרו"ח "יכול להיות" (עמ' 11 ש' 331-335) .

הנה כי כן, אני סבור כי די בראיות שהוצגו לעיוני כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית, במידה הנדרשת בשלב זה של ההליך (ראה בש"פ 2649/11 מדינת ישראל נ' עוואדה (טרם פורסם 14.04.2011)).

המסוכנות ניבטת מעובדות כתב האישום. קשה ליתן אמון באדם אשר התנהל בצורה מתוחכמת ומפותלת. הגם שהמדובר בעבירות כלכליות בעיקרן, הן מקימות עילות מעצר (ראה לענין זה בש"פ 2797/04 מדינת ישראל נ' רומל קעאדן).

בית משפט קמא יגע, טרח ועמל לאיתור חלופת מעצר, הגם שעל פני הדברים משוכת האמון גבוהה מדי עבור העורר. התסקירים אשר ניתנו במסגרת ההליך בבית משפט קמא, כמו גם בפני, היו שליליים בתכלית.

לא בכדי שלל שירות המבחן שלילה נחרצת את שחרור המשיב לחלופה, זאת לאור התנהלותו במסגרת האירועים מושא כתב האישום כמו גם לאור עברו הפלילי המשקף בעיקר עבירות מרמה.

כחוט השני, בתסקירים הרים שהוגשו בעניינו של העורר בבית משפט קמא ובפניי, עוברת הקביעה כי העורר מניפולטיבי והוא יכול לתמרן את סביבתו ככל העולה על רוחו.

בנסיבות הללו לא אוכל לקבל הערר.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

הצדדים מתבקשים לסור ללשכתי על מנת ליטול את חומר הראיות.

ניתנה היום, י"ב אדר ב' תשע"ד, 14 באפריל 2014, בהעדר הצדדים.